אי שם בשנת 2019 נפגשתי עם סבתא חנה (שתזכה לחיים ארוכים! כבר בת 85 נשמה שלי) וצילמתי איך היא מכינה תבשיל עוף בקארי עם תפוחי אדמה. מנה פשוטה להפליא ומלאה בטעם, כזו שדורשת מעט מאוד מאמץ והתארגנות ובמקביל מתגמלת בביס נהדר ועשיר, כזה שרק מחכה לאורז מתחת וסלט בצד כדי לקבל ארוחה מלאה ומשביעה.
אמה מה? אפילו שהתבשיל יצא מאוד טעים, לא הייתי מרוצה מהתמונה, וסוג של גזרתי על המתכון קיפאון עמוק בתיקיות שלי, עד שאצלם את המנה מחדש, עד שאהיה מרוצה מהתוצאה, עד שיגיע הרגע הנכון שאף פעם לא באמת הגיע.
>> לאוסף המתכונים שלי ליום כיפור (ארוחה מפסקת ומתחלת)
אור אדום לעצמי
אני אתחיל לספר לכם כאן לאן נעלמתי בשנים האחרונות, ומאיפה מצאתי את הכוח לחזור לכתוב, וחלק חשוב מהתהליך שאני עובר הוא לחזור לנקודת ההתחלה של הבלוג.
פעם – כשהבלוג היה חדש מהניילונים, אם היה לי רעיון, הייתי מצלם אותו (לבד או עם צלמ/ת), מעלה ומקסימום מתקן תוך כדי תנועה. עם השנים החלטתי שהסטנדרט עולה, נהייתי יותר בררן וקפדני, וכתוצאה מכך, המון תוכן נשאר על המדף.
סרטונים שערכתי, קורסים דיגיטליים שלמים שערכתי ותמללתי ולא פורסמו, מתכונים והדרכות שצילמתי והשקעתי בהן את הזמן שלי, רק כדי שבסוף אני אשים בפני הכל אור אדום.
לקח לי הרבה זמן להבין את זה, שהמסר התת מודע ששלחתי לעצמי בכל התהליך הזה הוא "אתה לא טוב מספיק".
מתוך איזה רצון לעמוד בציפיות שדמיינתי לעצמי בראש – ציפיות שלכם ממני כיוצר שאתם סומכים עליו, ציפיות שלי מעצמי, ציפיות שיצרתי אחרי השוואה ליוצרים אחרים, ציפיות של מפרסמים שאולי ירצו לרכוש תוכן שיווקי – ממש דיכאתי את הרצון הפנימי והבריא שלי ליצור, לכתוב, לתרום.
חלק גדול מזה קשור לעובדה שבתחילת הדרך הבלוג היה משהו שעשיתי נטו בשביל הכיף. הייתה לי פרנסה ועבודה מיצירת תוכן לאתרים מחוץ לבלוג, הרבה פעמים בלי השם שלי אפילו. לא הייתי תלוי ישירות בתוצאה כדי להביא את העבודה הבאה, אני פשוט הייתי צריך לעשות עבודה טובה מאוד.
כשהגולם קם על יוצרו
וכשהאינסטגרם גדל והפך להיות מקור ההכנסה העיקרי שלי, נכנסתי למשוואה מסוכנת: ההכנסה שלי נהייתה תלויה בתוצאות של התוכן. אין לקמפיין מספיק צפיות ואינטראקציות – אין עבודה.
וזאת כאשר לי אין שליטה מלאה על התוצאות. לא משנה איזה עבודה מדהימה ויסודית אני אעשה, יכול להיות שהתוכן לא יתרומם ויביא את התוצאות שאני מצופה להן. האלגוריתם של הרשת למעשה קובע כמה כסף אני אצליח להביא למשפחה שלי בסוף החודש.
חלק מתהליך הריפוי שלי
לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין שזה פתח להמון רעות חולות, השוואות לא בריאות, ותחרות חולנית בעולם שאולי נראה זוהר ונוצץ לצופה התמים.
היום אני אומר את זה במילים פשוטות: שנים של תוכן שיווקי ועבודה בסביבה הרעילה של האינסטגרם רוקנו ממני את החשק ליצור.
אז המתכון של היום הוא חלק מתהליך הריפוי שלי, אני עובר אותו יחד אתכם.
כי אם אני חוזר לנקודת ההתחלה – הבלוג הזה כאן כדי להיות לכם כלי עזר במטבח. מקום שתוכלו להסתמך עליו ולהיעזר בו בדרך ליצירת רגעים שמחים וטעימים עם האנשים שאתם אוהבים. כל כך פשוט, כל כך חשוב.
וגם אם למתכון מסוים אין את התמונות הכי מושלמות, וגם אם אין לו סרטון מפורט או תמונה שתפאר שער של מגזין אוכל מדומיין – הוא עדיין טוב מספיק בשביל שאוציא אותו לאוויר העולם, ואתן לכם את ההזדמנות להחליט אם הוא עושה אתכם מאושרים.
בואו נבשל!
אז כמו שאמרתי למעלה, זה מתכון מאוד בסיסי ומהיר של תבשיל עוף בקארי. אין בו הרבה התעסקות, והוא מסתמך בעיקר על טיגון יסודי של הבצל ועל בישול של חלקי העוף יחד עם תפוחי האדמה.
תפוחי האדמה סופגים את הטעמים של התבלינים ושל העוף, ומייצרים רוטב עשיר ומדהים – כזה שאף אחד לא יאמין לכם כמה פשוט היה להכין אותו.
אני באמת לא יודע מאיפה סבתא חנה קיבלה את המתכון הזה, אבל הוא מלמד אותי המון על הפשטות והכנות שיש בבישולים של פעם. עוד לפני שהיו כאן ממרחי קארי, קרם קוקוס, קפיר ליים ושאר חומרי גלם אקזוטיים.
מעבר למצרכים הבסיסיים ביותר, צריך בשבילו רק אבקת קארי וכורכום (ואגב, גם חוויאג' למרק מתאים פה בול), שאפשר למצוא בכל סופרמרקט או בחנות תבלינים שמכבדת את עצמה.
הבישול הוא מה שמאחד את כל הרכיבים למנת תבשיל עוף בקארי שגדולה מסכום חלקיה.
אתם ממש מוזמנים להשתמש במתכון הזה כבסיס, ולשדרג אותו עם עוד חומרי גלם: בקר לבישול ארוך במקום העוף, או תוספת של ירקות שורש כמו סלרי, פטרוזיליה ואפילו קולרבי.
ועם זאת, לפני שאתם רצים לשדרג ולשנות, תנו שנייה ניסיון למנה הבסיסית הזו, בדיוק כמו שסבתא מכינה. יש חכמה עצומה בבישול הפשוט, וחשוב שניתן לו את הכבוד המגיע לו.
לפני שאתם שואלים:
- הכנה בתנור: במקום לבשל על הכיריים כמו שסבתא עושה, אני לפעמים אוהב לשלוח את התבשיל לתנור. שעה וחצי ב-160 מעלות כשהמכסה סגור (או כשהסיר אטום היטב) וזה יוצא מעדן. מעבירים לתנור מיד לאחר שמביאים את הסיר לרתיחה על הכיריים.
- עם או בלי העור? אם אתם רוצים מנה עשירה ועמוקה יותר, תשאירו את העור על העוף – הוא יוסיף שומן והמון טעם לתבשיל. מצד שני, קחו בחשבון שהעור לא נהיה פריך בבישול כזה, ויש אנשים שמעדיפים פחות שומן במנה שלהם, אז השיקול לחלוטין שלכם.
- האם חזה עוף מתאים כאן? פחות. חזה עוף נוטה להתייבש בבישול כזה והוא פשוט לא מתאים למתכון הנוכחי. תיאורטית אפשר להשתמש בו, אבל זה ידרוש לשנות את כל שלבי ההכנה (למשל, להוסיף את חזה העוף רק אחרי שתפוחי האדמה כבר מבושלים לחלוטין). מעבר לזה, הוא יתרום הרבה פחות טעם בהשוואה לכרעיים או כנפיים, שמגיעים עם עצמות והמון קולגן.
- גרסה טבעונית: אתם יכולים להכין את כל התבשיל בדיוק באותו אופן רק בלי העוף. כדי לחזק את הטעמים, מומלץ להוסיף כף של משחת מיסו לרוטב, ולשלב בפנים קוביות טופו צרוב או מטוגן כמו כאן.
מתכון תבשיל עוף בקארי עם תפוחי אדמה
4 מנות, בשרי, 15 דקות עבודה, שעתיים זמן כולל, ללא גלוטן
מצרכים:
2 בצלים בגודל בינוני, קלופים (אפשר גם סגולים)
4-6 תפוחי אדמה בגודל בינוני (לא משנה מאיזה סוג)
2 כפות שמן זית
כפית מלח גס
1 ק"ג חלקי עוף שמתאימים לבישול ארוך (כרעיים מפורקות/שוקיים/ירכיים/כנפיים), עם או בלי העור לשיקולכם
1 כף גדושה אבקת קארי או חוויאג' למרק
כפית גדושה כורכום (אם אין, שימו עוד קארי)
1-2 כוסות מים
אופן הכנה:
הכנות מקדימות:
- חותכים את הבצל לקוביות קטנות.
חותכים את תפוחי האדמה לקוביות/פרוסות (סבתא אוהבת לקלף, בעיני זה לא חובה)
מתחילים לבשל:
- מחממים את שמן הזית בסיר בגודל בינוני.
- מוסיפים את הבצל הקצוץ והמלח ומטגנים אגב ערבוב 5-8 דקות, עד שהבצל מתרכך ומזהיב מעט.
- מוסיפים את חלקי העוף ומטגנים, תוך ערבוב מדי פעם 4-8 דקות נוספות, עד שהחלק החיצוני של העוף שינה צבע.
- מוסיפים את אבקת הקארי והכורכום ומערבבים בעדינות למשך כחצי דקה, כדי לפתוח את הארומות של התבלינים בשמן.
- מוסיפים את תפוחי האדמה ומים כמעט עד כיסוי ומביאים לרתיחה.
- מכסים את הסיר ומבשלים מעל להבה בינונית-נמוכה שעה לפחות ואפשר גם שעה וחצי, עד שתפוחי האדמה התרככו לחלוטין והעוף התבשל לגמרי ומתחיל להתפרק מהעצם.
- לפני ההגשה טועמים ומוסיפים עוד מלח לפי הטעם.
- מגישים חם ביחד עם אורז או קוסקוס שיספגו את הרוטב הנהדר והעשיר.
לעוד מנות עוף נהדרות:
-
עם רוטב מנצח: עוף בדבש ולימון עם ירקות כתומים
מנת עוף צבעונית וחגיגית. צילום: עז תלם
הכל בסיר אחד – עוף עם אורז בתנור
תבשיל עוף בסילאן ואגוזי מלך
עוף בתנור עם תפוחי אדמה
כמה טוב שחזרת.
לא רוצים תמונות יפות אלא רק לשמוע ממך מתכונים וטיפים בהאכלת המשפחה שלנו, כי סומכים עליך.
עז היקר
יש לך מתכונים מצוינים וההסברים המפורטים הם חלק בלתי נפרד מהעניין. יופי שחזרת! גמר חתימה טובה!
שמחה שחזרת!כבר שנים ארוכות שחוזרת למתכונים מעולים שלך. מה שכתבת נשמע כמו ריפוי עמוק . בהצלחה להישאר קרוב לעצמך ולעוקבים שלך.
נהדר שחזרת, נמאס מכל הטיקטוקים והאינסטגרם, שחוץ מתמונות לא תמיד יש מה לאכול, והאמת? שכבר אין הרבה מה לחדש, אבל אתה מייצג את האוכל האמיתי, גם של פעם וגם של היום. אל תפחיד את עצמך, כולנו עוברים שלבים בחיים, טוב שחזרת כי חסרת לכולנו.
יכןלה להעיד רק על עצמי – תמונות וסרטונים חשובים לי רק לצורך המחשה (לאיזו רמת הזהבה להביא את הבצל, איזה גודל חתיכות נחשב "רצועות דקות", איך בערך הרוטב צריך להראות בסוף. כאלה..)
פחות חשוב לי שיראה מהודק ומקצועי.
וגם אם יש מעט אז זה לא נורא.
*ה*דבר שהכי משמעותי במתכונים שלך זה ההסברים.
איך שאתה מתייחס לשלבים שבמתכונים אחרים מניחים שאנחנו כבר מכירים.
זה שאתה מציע אלטרנטיבות, או מענה לשאלות נפוצות.
וזה שאם אני עוקבת אחרי השלבים – מצליח לי.
יש לי אמון במתכונים שלך.
תמונות וסרטונים הם רק התבלין:)
הלב של התבשיל שלך זה המלל, והמחשבה שמאחוריו.
איזה כיף שחזרת! המתכונים שלך נהדרים, התמונות והטקסטים שלך אותנטיים וזה היופי של הבלוג שלך!
עז היקר
תודה רבה שחזרת לכתוב לנו מתכונים
באמת תהיתי לעצמי מה קרה לך…
שנה טובה ומתוקה!
עוז, התגעגענו! אוהבים אותך בדיוק ככה.
בבקשה תמשיך לפרסם מתכונים, לא צריך תמונות מושלמות או שת"פים מפונפנים❤️
אין לי אינסטגרם, המקסימום שלי זה פייסבוק. אבל הבלוג שלך, עם התמונות וההסברים המדוייקים, הסיפורים הקטנים- הוא הדבר הנכון והאמיתי. מי צריך יותר מזה?
מקווה שתתגבר על המכשולים ותעשה את מה שאתה אוהב. האינסטגרם הוא לא לבעלי נפש רגישה.