למה אוכלים אוזני המן בפורים?

9 במרץ 2017

שחורות ולבנות, אזני המן של פיית העוגיות (לחצו עת התמונה כדי להגיע למתכון)

מדי חג פורים נזללות בישראל מיליוני עוגיות משולשות ממולאות, או כמו שאנחנו אוהבים לקרוא להן, אוזני המן. כשהן יוצאות טריות ואפויות מהתנור מאוד קשה לסרב להן, ובשנים האחרונות מפתחים שפים וקונדיטורים עוד ועוד רעיונות שלוקחים את הקונספט רחוק מאוד, מבצקים מעוטרים בסוכריות דרך מילויים מלוחים סטייל ארז קומרובסקי ועד אוזני המן מבצק קרואסון של קפה קדוש.

אבל למה בכלל אנחנו אוכלים אוזני המן בפורים? ואיך הן הפכו לסמל של החג? השבוע פנה אלי הכתב אודי בצלאל מהערוץ הראשון בדיוק עם שאלות אלו. נכנסתי למצב מחקר, עברתי על עשרות מאמרים וספרים כדי למצוא את התשובות. במאמר זה אני מתבסס בעיקר על מאמרו המרתק של רבי פרופסור דוד גולינקין שחקר את הנושא בצורה מעמיקה ומרשימה.

אמא תראי אני בערוץ 1 !

אין קשר למן הרשע
כדי להבין את ההקשר בו אוזן המן נכנסה לחיינו, צריך ראשית להסתכל על התמונה הרחבה יותר של המסורת היהודית בפורים. מנהג אחד שנשמר על ידי כל תפוצות היהדות הוא המנהג של משלוח מנות ומתנות לאביונים.

כחלק מאותו משלוח נהוג לצרף דברי מתיקה. חשוב לציין שבעבר, עד לפני 300 ואפילו 250 שנה, סוכר כחומר גלם היה יקר להחריד, ולא נפוץ כמו שהוא היום – לכן הכללה של משהו מתוק במשלוח העידה על נדיבות רבה.

כך, בכל מקום בו הייתה קהילה יהודית, שחבריה לקחו חלק במנהגי משלוח מנות, נכנסו אל תוך המשלוח עוגיות או מאפים שהיו נפוצים באותו אזור.
יהודי פרס, מקום התרחשות סיפור אסתר ומרדכי, מצרפים למשלוח המנות עוגיות שנקראות גושפיל, או אוזן הפיל – אלו יריעות מטוגנות של בצק שנטבלות בסירופ סוכר שמכינים במטבח האיראני בשלל צורות.

צפו: איך מכינים גושפיל בפרסית

יהודי עיראק מכינים בימי החג בעבע בתמר, עוגיות דקות במילוי תמרים עם שומשום, בזמן שבשווקים בבגדד הן נמכרות לאורך כל השנה (ותודה לאליהו כוכבי מקבוצת משמרים את השפה העיראקית)

יהודי מצרים מצרפים למשלוח מעמולים, עוגיות ממולאות מפורסמות בעולם האיסלאמי, שבאות בשלל צורות ומילויים.

עוגיות הפורים של יהודי מצרים. צילום: פיית העוגיות (לחצו על התמונה כדי להגיע למתכון!)

יהודי צפון אפריקה – לוב, טוניס, מרוקו, מכינים מקרוד, עוגיות סולת ממולאות בתמרים שמטוגנות ונטבלות בסירופ ואהובות ברחבי אזור המגרב.

אם יש משהו שהיהודים טובים בו זה לשמור מסורת. בכל הקהילות היהודיות, לא משנה כמה רחוקות היו, מכינים מצות באותו אופן, מכינים סוג של חמין ומגישים מאכלים דומים בארוחת ראש השנה.

במילים אחרות: אם בעקבות האירועים שמתוארים במגילת אסתר היה מוחלט על ידי חכמנו זכרונם לברכה שצריך לאכול עוגיות בצורת האוזניים של המן הרשע, היינו רואים עוגיות בצורת אוזני אדם ממולאות בכל (או לפחות בחלק מובהק) של תפוצות היהדות. אנחנו לא.

כיסון ממולא פרג
במאה ה-15 עוגיות ממולאות פרג בשם מונטאשה נהיו פופולריות ברחבי גרמניה ופולין. מון (Mohn) זה פרג (חומר גלם מופלא ומרתק בפני עצמו), וטאשה (Tasche) זה כיס. לפי השף תום פרנץ, שנולד בגרמניה ועלה לישראל, מונטאשה היא עוגייה שאתה יכול למצוא כמעט בכל קונדיטוריה גרמנית. מכינים אותה בשלל צורות, במילויים שכוללים בנוסף לפרג גם תפוחים או גבינה.

הכי קלאסי: אזני המן במילוי פרג של קרן אגם (לחצו על התמונה כדי להגיע למתכון)

למה משולש?
מתישהו (כאן כבר אין לי עדויות מדויקות), מישהו באירופה הכין את כיסון הפרג שלו בצורת משולש. ככל הנראה בהשראת הכובעים המשולשים של בני האצולה במאה ה-17 (שנקראו tricorne), ואולי רק בגלל המובן הפרקטי: קיפול עיגול בצק לצורת משולש מאפשר הוספת יותר מילוי מקיפול לצורה אחרת, חצי עיגול מהודק למשל.

עוגיות המונטאשה המשולשות אומצו על ידי יהודי פולין וגרמני (כמו שקהילות יהודיות אחרות אימצו את העוגיות שהיו בסביבתן). הם הפכו את העוגייה לחלק קבוע ממשלוחי המנות ומתכוני החג. עם השנים המתכון עבר שינויים, כך למשל הבצק המקורי, בצק פרסבורגר (בצק שמרים חמאתי) הוחלף בבצק פריך, והשם עבר שינוי הדרגתי עד שהפך ל- המנטאשן (hamantaschen), שזהו השם הלועזי של אוזני המן עד היום. כלומר, המן הרשע נכנס לשם של העוגייה די במקריות – זה פשוט נשמע טוב.

הצורה המשולשת מאפשרת לשים יותר מילוי. צילום: קרן אגם (לחצו על התמונה כדי להגיע למתכון)

למה אוזניים?
פרופסור גולינקין מעלה שתי תאוריות מעניינות לשם העברי שכולנו מכירים היום. תאוריה ראשונה היא שזה הגיע ממה שעשו ל'המן החדש', אדם בשם וינסנט פטמילץ', אופה שהוביל פוגרום נגד יהודי פרנקפורט ב1612 והוביל לגירושם מן העיר. פטמילץ' הוצא להורג על ידי קיסר גרמניה ב1616, ולפני שנתלה חתכו את אוזניו. כלומר, קוראים לעוגיות המשולשות שאנו אוכלים אוזניים לא בגלל מה שקרה למן הפרסי, אלא מה שקרא ל'המן' הגרמני יותר מ-1800 שנים מאוחר יותר.

התאוריה השנייה היא שהמנהג אומץ מהנוצרים, שנהגו לאכול ביום שישי הטוב מאפים בצורת אוזן, וזאת כדי לדמות צורה של פטריה שנקראת אזנונית יהודה. הסיפור הנוצרי הוא שיהודה איש קריות תלה עצמו ומן העץ שבו נתלה צמחה פטרייה בצורת אוזן אותה אוכלים.

הסברים בדיעבד
הרעיון שבפורים היהודים אוכלים עוגיות על שם אותו צורר שניסה להרוג אותם הפך לקליט והיום הוא כבר מוסכמה. אחרי שהקונספט הפך לשגרה בקהילות אשכנז צצו הסברים (חלקם מאוד יפים) לצורה ולמילוי. כך למשל הסבר אחד אומר שמשמעות המילה המנטאשן היא שהמן תש כוחו לאחר שהבין שלא יוכל לממש את מזימתו ליהודי ממלכת פרס.

קצת כמו ששפים ירושלמים מתהדרים בארטישוק הירושלמי למרות שהוא ממש לא ירושלמי, כך הפכנו למנהג לאכול אוזני המן למרות שאין להן קשר לסיפור המגילה. אבל זה לא מה שצריך לעצור בעדכם להתחיל לרדד בצקים ולהכין מילויים ; )

שיהיה חג פורים שמח! 😊

אזני המן עם סוכריות צבעוניות של רות אופק (לחצו על התמונה להגיע למתכון)

ותודה לחברותי הבלוגריות היקרות שאישרו לי להשתמש בתמונות היפוות שלהן ולהילה אריאלי 😉

לעוד כתבות אוכל:
10 דברים שחייבים לדעת על קפה
12 חומרי גלם שכולם חייבים במזווה
מדריך הקוקוס השלם
איך מתחילים לבשל בלי לדעת כלום?

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם. שדה חובה *

*