המדריך • איך להכין קובה סולת ברוטב סלק אדום

10 בנובמבר 2014
קובה סולת ברוטב סלק אדום

טעם החיים. קובה סולת. צילום: אסף אמברם

בלי סודות • סבתא חנה מלמדת איך מכינים קובה סלק, המנה האהובה עלי ביותר בעולם: שלב אחרי שלב, מהמעטפת, דרך המילוי ועד הרוטב החמצמץ

יש אנשים שיש להם קיבה נפרדת למתוקים. לי יש קיבה נפרדת לקובה*. ולא סתם קובה: הקובה של סבתא שלי. כבר שנים שאני חולם ללמוד ממנה את סודות הכנתה, והנה סופסוף הרגע הגיע, ואני ואסף הצלם הגענו אליה למטבח, ערוכים ללמוד ולטעום.

סבתא חנה (סמירה בלידתה), אישה אמיצה עם לב גדול, עלתה לארץ עם הוריה וארבעת אחיה עוד בשנת 1951. מילדות שלווה בפרברים שסמוכים לבגדד, שם היה אביה, סלומון, מנהל תחנת רכבת, נזרקה המשפחה לעולם המעברות ואט אט כל אחד מחבריה עשה את דרכו למעלה.

סבתא מספרת שהייתה עובדת בכל מיני עבודות, החל מעבודה במטעי בוטנים, דרך סייעת בגני ילדים. לבסוף מצאה עצמה בעיריית נתניה, שם התחילה כפקידה ועם השנים עלתה בין השורות עד לתפקיד מנהלת ראשות החנייה (האישה הראשונה בתפקיד), בו עבדה מספר שנים. בהמשך, הייתה האחראית מטעם העירייה לטיפול בנפגעי טרור, ודאגה להם לתמיכה נפשית, טיולים בעולם ובעיקר הייתה שם בשבילם.

במקביל לעיסוקיה בעירייה גידלה וטיפחה חנה ארבעה ילדים למופת, ביחד עם סבא שלי עזרא (על שמו נקראתי), שנפטר לפני שנולדתי. ארוחות שישי אצלה חקוקות לי עמוק בזיכרון. ערב שבת, מתכנסים מסביב לשולחן עם האחיות, בני הדודים, האחים של סבתא וילדיהם, שרים "שלום עליכם" ו"אשת חיל", מקדשים על היין, על הלחם ועוברים למאכלים.

ההרגל המגונה שלי היה (ועדיין) לעבור בין הסירים שחיכו על הפלטה, הרבה לפני שהארוחה התחילה, ולדגום כל אחת מהמנות שעליהן עמלה. הארוחה תמיד נפתחת במנת דג כלשהי, מעט סלטים, ומשם לתבשילים שונים, וכמובן, גולת הכותרת, קובה. כשאף אחד לא היה מסתכל, הייתי לוקח כף ומוריד קובה שלמה בביס אחד. כמה שזה טעים!

מאז שהתחלתי לבשל אני מנסה לשחזר את הטעם של הקובה שלה: כשטועמים אותה, יש לה טעם ייחודי, שאין לאף מנה אחרת. לא חמוץ, זה לא מתוק, זה פשוט טעם של קובה, של בית, של ילדות ושל הרבה רגעים משפחתיים חמים (והסרטון הזה דיי מתאר אותי).

את היום בו צילמנו ניצלנו כדי ללמוד עוד מנות מיוחדות, כמו קיצ'רי, ע'רוק וסלונה, והיום נתחיל, כמובן, במנת הדגל: קובה סולת במילוי בשר ברוטב סלק אדום.

semo1

הכל מתחיל בסולת. צילום: אסף אמברם

חלק 1: מעטפת הסולת

כל סבתא עיראקית, חלבּית וכורדית מכינה את מעטפת הקובה שלה קצת אחרת. לבסיס של הסולת, המים והמלח מצטרפים אחד או יותר מהבאים: בורגול גרוס דק, שנקרא ג'ריש או גרישה, שמן, קמח לבן, עוף או בשר טחון, קמח אורז ויש שמוסיפים אפילו קמח מצה. וזה רק בקובה שנכנסת למרק, לא התחלנו לדבר בכלל על עולם הקובות המטוגנות, כי זה כבר כתבה אחרת.

המעטפת של סבתא בסיסית מאוד, וזה מה שהופך אותה למיוחדת וטעימה: סולת, מים ומלח. זה הכל. משילוב נכון של שלושת הנ"ל (בדגש על הסולת והמים, המלח רק נותן טעם), מקבלים מעטפת שמצד אחד היא רכה ונוחה לעבודה, ומצד שני בבישול הופכת ליציבה, נעימה וכיפית ללעיסה. מה שהופך את הסולת לכלי כל כך נהדר לקובה הוא העובדה שהיא גרוסה גס, ויכולה לספוג הרבה נוזלים טרם הבישול (בזכות העמילנים שלה).

הסולת שעברה את מבחן הסבתא היא הסולת של טחנת רוט, שמגיעה באריזה חומה. אם לא מוצאים אותה בסופר, אפשר לחפש אותה בחנויות תבלינים. סולת שנטחנת על ידי טחנות אחרות (טובה ככל שתהיה) מתנהגת באופן שונה בהכנה של מעטפת הקובה, ונוטה להיקרע, לא לספוג את כל המים ולהיות פחות נוחה לעבודה מזו באריזה החומה (ובדקתי את המתכון על מותג אחר אחרי הצילומים).

כמה סולת וכמה מים? סבתא מוזגת ישר מהברז, כי מה לעשות, כשמכינים מנה שנים מדידה הופכת לפעולה מיותרת. אבל כמובן שדאגתי להכין שוב בבית עם כמות מדודה, ולדווח שק"ג סולת צריך שלוש כוסות (720 מ"ל) של מים כדי להגיע למרקם הרצוי. אל המים מצטרפים כפית שטוחה של מלח, והמרכיב הכי הכי חשוב: זמן.

את הסולת והמים ביחד עם המלח משרים ביחד 30 דקות. כשמערבבים אותם לראשונה (עד שהמים מחלחלים ונוגעים בכל הסולת) תראו בהתחלה שלוליות קטנות שנשארות על פני השטח. בתום זמן ההשריה הסולת 'שותה' את המים האלו והופכת לרכה ונוחה לעבודה.

יוצקים מים על הסולת והמלח ומערבבים בעדינות כדי שהמים יגיעו לכל פינה. צילום: אסף אמברם

יוצקים מים על הסולת והמלח ומערבבים בעדינות כדי שהמים יגיעו לכל פינה. צילום: אסף אמברם

מימין: סולת בתחילת ההשריה. צריכות להיות שלוליות קטנות על פני השטח. אחרי חצי שעה (משמאל) הסולת שותה הכל. צילום: אסף אמברם

מימין: סולת בתחילת ההשריה. צריכות להיות שלוליות קטנות על פני השטח. אחרי חצי שעה (משמאל) הסולת שותה הכל. צילום: אסף אמברם

חלק 2: תערובת המילוי

כמו בגזרת המעטפת, גם כאן כל סבתא והמתכון שלה, כשכל מרכיב יכול להשתנות. הקובה של סבתא חנה מכילה חמישה מרכיבים בלבד:
1. בשר בקר טחון
2. בצל
3. פטרוזיליה קצוצה
4. בהרט
5. מלח

הבשר
למרות שלסבתא אין עדיפות בנוגע לסוג הבשר והטחינה, אני יכול לציין כי כדאי להשתמש בבשר עם רמת שומן בינונית, כמו למשל בשר צלעות, בשר זרוע או צוואר. במהלך הבישול המיצים והשומן מהבשר מעשירים את הטעם של התבשיל הסופי, ולכן בשרים רזים כמו שייטל וסינטה פחות יעבדו פה.

הבצל
בצל לבן רגיל, שעובר תהליך חשוב לפני שהוא נכנס לתערובת: המלחה. כמו במקרה של החציל, המלחת הבצל גורמת לו להגיר נוזלים ולהצטמק, מה שהופך את עיבודו לתוך התערובת להרבה יותר קל. מה עושים? חותכים לקוביות, מערבבים עם מלח, משרים (20-30 דקות), שוטפים וסוחטים היטב.

את הבצל מקצצים. צילום: אסף אמברם

את הבצל מקצצים. צילום: אסף אמברם

מתבלים במלח. צילום: אסף אמברם

מתבלים במלח. צילום: אסף אמברם

מערבבים. צילום: אסף אמברם

מערבבים. צילום: אסף אמברם

ואז שוטפים היטב, סוחטים, וזה (צד שמאל) מה שמקבלים: בצל רך ונוח לעבודה. צילום: אסף אמברם

ואז שוטפים היטב, סוחטים, וזה (צד שמאל) מה שמקבלים: בצל רך ונוח לעבודה. צילום: אסף אמברם

הפטרוזיליה
שממלאת את משבצת 'עשב התיבול' בקובה. חשוב לקצוץ אותה דק כדי שיהיה קל לעצב את המילוי לכדורים וכדי שלא יבצבצו לכם גבעולים החוצה. בהיעדר פטרוזיליה, סבתא משתמשת בעלי סלרי, קרוב משפחה שלה ממשפחת הסוככיים שבבישול ארוך מניב תוצאות דומות.

בהרט
היא תערובת התבלינים הנצחית של המזרח התיכון בכלל ושל הקובה בפרט. זוהי תערובת של תבלינים שהגיעו לארצות ערב דרך סוחרים מכל העולם, והיא תמיד תכיל קינמון, ג'ינג'ר טחון, פלפל אנגלי, אגוז מוסקט ופלפל שחור, אליהם אולי יצטרפו הל טחון, עלי ורדים מיובשים (כן כן!) וצפורן. כמו שקורה עם תערובות תבלינים רבות, אין מרשם אחיד, ובהרט שתקנו בחנות תבלינים אחת תהיה שונה מזו שתמצאו בחנות תבלינים שכנה. וכמו עם כל תבלין שקונים טחון, מומלץ לרכוש בכמויות קטנות ולהשתמש במשורה, שכן הארומות והחוזק שלה שוככים עם הזמן.

את המרכיבים הנ"ל פשוט שמים בקערה ומתבלים במלח, לשים היטב כדקה וזהו, המילוי מוכן. שימו לב: זוהי אינה קציצה! אין פה ביצה ופירורי לחם, אלא טעם בשרי מרוכז ומשובח.

מילוי מוכן! צילום: אסף אמברם

מילוי מוכן! צילום: אסף אמברם

חלק 3: יצירת הקובה • איך ממלאים קובה ?

קובה כהלכתה אינה מנה של פוף וזה מוכן – צריך זמן וסבלנות כדי להוציאה אל הפועל. מה שסבתא עושה וכך אמליץ גם לכם, הוא להכין מראש כמות גדולה של קובות, את חלקן לבשל מיד, את חלקן להקפיא, וכך תמיד יחכה לכם בפריזר מגיש קובה לשימוש מהיר – כי הכנת המרק היא החלק המהיר והקל בשורה התחתונה. להכנת הקובה כדאי ואף רצוי לרתום את שאר בני המשפחה!

ידי קובה מיומנות ידעו להוציא 48 קובות מקילוגרם אחד של סולת, ידיים פחות מיומנות (מצביע על עצמי) יוציאו 42 קובות. סבתא משתמשת במגשי קלקר – כאלו שמוצאים מתחת לכל מיני ירקות ארוזים ובשר קפוא כדי למקם עליהם את הקובות המגולגלות (וזה גם אחלה מִחְזור). בכל מגש נכנסות 12 קובות – כמות מדויקת לסיר משפחתי ל-4 נפשות. אני מסדר את הקובות על תבנית עם נייר אפייה, מקפיא למשך הלילה ואז מחלק לקופסאות קטנות. הקובות הקפואות מחזיקות בפריזר כחודשיים.

מי שטרח בשלישי בצהריים יכין קובה בקלות ביום שישי 😎

A photo posted by Oz Telem (@oztelem) on

הטכניקה היא כדלקמן:
מכינים קערה עם מים קרים, קרש עבודה נקי, את הקערה עם המילוי, את הקערה הבצק ומגשים קטנים לשים בהם את הקובות המוכנות. את הקרש ואת הידיים מרטיבים. חשוב לעבוד עם ידיים רטובות כדי שהבצק לא ידבק וימרח לכם.

לוקחים חתיכה גדולה מהבצק וצובטים ממנה כדורים קטנים. אם אתם פריקים של מדידה, בשביל שיצאו לכם 48 קובות, כל כדור כזה צריך לשקול 36 גרם, ובשביל 40 קובות כל כדור ישקול 43 גרם כל מידה באמצע גם תופסת. ככל שתצברו יותר ניסיון ככה הידיים ידעו איזה גודל לצבוט בכל פעם (וברור שאנחנו לא שקלנו :P).

צובטים מהבצק כדורים קטנים. צילום: אסף אמברם

צובטים מהבצק כדורים קטנים. צילום: אסף אמברם

ומסדרים אותם על קרש קצת רטוב. צילום: אסף אמברם

ומסדרים אותם על קרש קצת רטוב. צילום: אסף אמברם

ועכשיו מגיע רגע האמת, ולצורך כך יש 2 טכניקות שתוכלו לבחור:

לוקחים כדור אחד מן הבצק ומשטחים אותו לפיתה קטנה ועגולה, בעובי של כמה מ"מ על כף היד.

סבתא לוקחת כף גדושה מהמילוי, מניחה במרכז העיגול, ואז מעבירה את הקובה ליד השנייה, ככה שהאצבעות תופסות את הבשר. אז היא מהדקת את המעטפת עם היד הראשונה סביב כדור המילוי, מקרבת ומהדקת בין קצוות הבצק, מעבירה את הקובה מיד ליד כדי שהעובי שלה יהיה אחיד, וכך יוצרת את הקובה שלה.

לא ברור? צילמנו!!! :] (ואם אתם קוראים את הכתבה מהנייד, הנה לינק לסרטון)

השיטה שלי קצת שונה – לוקחים כדור ומשטחים לפיתה על היד דומיננטית שלכם. מצמידים את האצבע והאגודל של היד השניה (שתהיה שם צורה של עיגול) ומעבירים לשם את הפיתה. במרכז העיגול מניחים את המילוי, ועם היד הדומיננטית דוחפים בעדינות את כדור המילוי פנימה, ככה שהמעטפת מתהדקת סביבו. מותחים, סוגרים את הקצוות, מכדררים קצת ויש קובה מוכנה.

מניחים על האצמבע והאגודת פיתה מכדור בצק קטן ובמרכזה מהמילוי. צילום: אסף אמברם

מניחים על האצבע והאגודל פיתה מכדור בצק קטן ובמרכזה מהמילוי. צילום: אסף אמברם

דוחפים פנימה בעדינות. צילום: אסף אמברם

דוחפים פנימה בעדינות. צילום: אסף אמברם

סוגרים ומהדקים את הקצוות. צילום: אסף אמברם

סוגרים ומהדקים את הקצוות. צילום: אסף אמברם

מכדררים קצת וזוהי הקובה חברים :] צילום: אסף אמברם

מכדררים קצת וזוהי הקובה חברים :] צילום: אסף אמברם

תקלות נפוצות:

  1. הוספתם 3 כוסות מים וזה לא הספיק כדי שהמים יגיעו לכל פינה וישארו שלוליות? תוסיפו עוד מים עד שאתם מגיעים למצב הרצוי (יש הבדל בספיגה של מותגי סולת שונים ואפילו מחזורים שונים של אותה סולת לפי עונות השנה)
  2. אם המעטפת לא נסגרת, לקחתם יותר מדי מהמילוי או שהפיתה שלכם לא הייתה דקה מספיק. תפחיתו קצת מכמות הבשר ויהיה בסדר.
  3. חורים גדולים במעטפת אפשר לסתום עם קצת בצק (משהו שאי אפשר לעשות עם רביולי 😛 ). אם אלו חורים קטנים יותר מעובי של עיפרון, זה בסדר: הם לא יפריעו לקובה להתהדק כראוי בבישול, ואפשר להמשיך הלאה.
  4. נגמר הבצק ונשאר מילוי: עושים מהמילוי שנשאר קציצות ומוסיפים לרוטב
  5. נגמר המילוי ונשאר הבצק (ואין ממה להכין מילוי חדש): זורקים לפח את הבצק שנותר. סולת מים ומלח כפרות.

ועכשיו למתכון. אפשר בהחלט לחצות אותו אם הכנה של 40 קובות ומעלה מרגישה לכם מאיימת מדי בשביל ההתחלה. מצד שני, כמו שאתם יכולים לראות בסרטון, ידיים מיומנות יכולות ליצור 2 קובות ב-38 שניות, קצת פחות מ-20 שניות לקובה בודדת. מה שאומר שברמות הגבוהות יקח לכם כולה 16 דקות (אם כל ההכנה מוטלת על כתפיכם. צירוף מקבבים נוספים יקצר את הזמן) כדי להעמיד 48 קובות, לא כזה נורא כשחושבים על זה.

מתכון לקובה במילוי בשר בציפוי סולת

42-48 קובות, שעה הכנה, בשרי

מצרכים:

למעטפת:
1 ק"ג סולת
3 כוסות מים
כפית גדושה מלח

למילוי:
850 גרם בשר טחון
1 בצל גדול (או שניים בגודל בינוני), קלוף
כף גדושה בהרט
1 צרור פטרוזיליה, קצוץ דק
כפית גדושה מלח (להשריית הבצל) + קורט מלח לתיבול הבשר

אופן הכנה:

מתחילים במעטפת:

  • שמים את הסולת והמלח בקערה ומוסיפים את המים. מערבבים היטב עם הידיים עד שהמים הגיעו לכל פינה בקערה. הסולת אמורה להיות רטובה עם מעט שלוליות על פני השטח. אם כל המים נספגו מיד, מוסיפים עוד מעט מים.
  • משרים בטמפרטורת החדר כ-30 דקות, עד שכל המים נספגו והתקבל בצק רך ונעים.

בזמן שהסולת שותה את המים, מכינים את המצרכים למילוי:

  • חותכים את הבצל לקוביות קטנות. מניחים בקערה, מוסיפים את כפית המלח ומשרים כ-20 דקות, עד שהבצל נראה מעט שקוף.
  • בזמן זה קוצצים דק את צרור הפטרוזיליה, ואפשר גם להכין את הרוטב כדי שירתח בשביל הקובות המגולגלות.
  • מעבירים את הבצל למסננת, שוטפים היטב וסוחטים. הוא אמור להיראות שקוף ולהיות הרבה יותר רך בהשוואה למצבו ההתחלתי.
  • שמים את הבשר, הפטרוזיליה והבהרט בקערה. מוסיפים את הבצל הסחוט, מתבלים במלח ולשים היטב כדקה.

זמן לקבב:

  • מכינים לצד המילוי והבצק קרש נקי, קערה עם מים ומגשיות עליהן יונחו הקובות המגולגלות.
  • לוקחים חתיכה גדולה מהבצק וצובטים ממנה כדורים קטנים.
  • עם ידיים רטובות, לוקחים כדור קטן ומשטחים אותו לפיתה אותה ממלאים בכדור קטן מהמילוי (ראו הקדמה לטכניקה מדויקת).
  • את הקובות המוכנות מסדרים על מגשים – חלק מקפיאים וחלק מעבירים ישירות לרוטב.
חיתוכים לרוטב: בצל וסלק (וזהו!). צילום: אסף אמברם

חיתוכים לרוטב: בצל וסלק (וזהו!). צילום: אסף אמברם

פרק 4: הרוטב

הרוטב הוא הצלע השלישית עליה עומדת מנת הקובה – וכל בשלן עיראקי יגיד לכם שהסוד, מה שיוצר את "הטעם של הקובה", הוא שילוב בין חמוץ למתוק. לא חמוץ מתוק כמו שהייתם מוצאים במנות מוקפץ, אלא אחר, מעודן יותר.

החמוץ מגיע ממיץ לימון טרי כמובן, ואם אתם אוהבים עקצוץ על הלשון אפשר לשים גם מעט מלח לימון (שהוא החומצה הציטרית שהלימון מכיל בצורה מרוכזת יותר). אליו מצטרף רסק עגבניות, שמעבר לחמיצות נותן למנה בסיס אוממי. בעיראק היו מכינים את הרסק ולא קונים: עגבניות היו זמינות רק במהלך חודשי הקיץ, ובכל בית היו מרתיחים ומסננים אותן למעין רוטב בסיסי, ואז היו נותנים לו להתייבש מספר ימים בשמש במדברית החמה.

המתוק בא בדמות סוכר רגיל או חום, ואליו חוברים גם תבלינים, כשהתבלינים בהם משתמשת סבתא חנה הם פפריקה מתוקה ופפריקה חריפה (וזהו! יש מספיק תיבול נוסף בבשר).

עוד מרכיב חשוב מבית סבתא הוא בצל, שמטוגן עד שהוא מתחיל להיות שחום-זהוב. ההשחמה חשובה מכיוון שהיא מצרפת לנו למנה עוד תרכובות טעם שמגיעות מקרמול הבצל (בו עסקנו בהרחבה בכתבה על המג'דרה).

את הבצל מטגנים עד יוצא ממנו קצת (או הרבה) צבע זהוב, ואז מוסיפים את הסלק. צילום: אסף אמברם

את הבצל מטגנים עד יוצא ממנו קצת (או הרבה) צבע זהוב, ואז מוסיפים את הסלק. צילום: אסף אמברם

מוסיפים את הפפריקות, ואז את מיץ הלימון והרסק. צילום: אסף אמברם

מוסיפים את הפפריקות, ואז את מיץ הלימון והרסק. צילום: אסף אמברם

במהלך הבישול, הסולת ממעטפת הקובה מסמיכה את הרוטב, מיצי הבשר מוסיפים טעם בשרי עמוק, וביחד עם ארומות הקרמול של הבצל, חמיצות הלימון והעגבניות והמתיקות של הסוכר, מתחברת לה יצירת מופת הרמונית, שאפשר לשים בתוך כף ופשוט לאכול וליהנות. אמרתי כבר שאני מטורף על קובה??

*קובַּה או קובֶּה? תלוי את מי שואלים. קובַּה הוא השם העיראקי, בעוד שקובֶּה הוא השם הלבנטיני: בסוריה, לבנון ובגליל מתייחסים לכדורים עם צֶרה וסגול במקום פתח וקמץ.

קובה ב-4 עונות השנה

אחד המסרים שנראה ששפים וכתבי אוכל (מודה באשמה) מטפטפים לנו הוא לעבוד לפי העונות – עם חומרי גלם טריים שנמצאים בשיאם. עד לפני כמה עשרות שנים, זה לא היה מסר שמישהו היה צריך להעביר, זאת הייתה פשוט השגרה, והשגרה הזו הביאה לעולם גיוון מיוחד טעים של רטבים לקובה.

בעוד היום אנו עוסקים בקובה סלק – כלומר 2 סלקים בגודל בינוני, קלופים וחתוכים לפרוסות או קוביות, עונות השנה השונות מזמנות לנו חומרי גלם אחרים ולא פחות טעימים. אופן ההכנה של הרוטב זהה, ומכיל את אותם מצרכי בסיס שצוינו לעיל. המרכיבים שיצוינו מיד נכנסים בדיוק באותו שלב של הסלק.

בעונת הקיץ משתמשים בבמיה – 400 גרם מהירק הייחודי הזה. כדי להכין את הבמיות לרוטב, שוטפים אותן היטב וקוטמים את ראשן.

בחורף משתמשים בדלעת (500 גרם ממנה, קלופה וחתוכה לקוביות) וצימוקים (חופן גדול של איזה צימוקים שאתם אוהבים, השחורים מומלצים), בסיס טעם בן מאות שנים שכבר הצגתי בפניכם במתכון לתבשיל המשמשיה.

ובאביב? באביב משתמשים בשיני השום הכי טריות שאפשר למצוא (שיניים מארבעה ראשים טריים, כן כן) בשילוב עם נענע (עלים מ-1/3 צרור גדול), כדי ליצור את הת'ומיה, אחד מהמעדנים הטעימים ביותר עלי אדמות.

עוד באביב מכינה סבתא את הקובה חלווה – קובה ברוטב 'מתוק' אליו לא מוסיפים מיץ לימון ובו נמצאים קישואים (4 קישואים קטנים, חתוכים גס ) וכוס של גרגרי חומוס מבושלים.

יש כמובן עוד סוגי רטבים אחרים לקובה, כמו החמוסטה וקובה חמו, אבל את אלו סבתא שלי לא מכינה.

כשהרוטב מגיע לרתיחה, מתחילים להוסיף את הקובות בנגלות. צילום: אסף אמברם

כשהרוטב מגיע לרתיחה, מתחילים להוסיף את הקובות בנגלות. צילום: אסף אמברם

שניה לפני שעוברים למתכון: את הקובות מוסיפים לרוטב הרותח בנגלות – כדי לתת למעטה הסולת זמן להתייצב, כך שלא ידבקו זו לזו. בעוד הקובות לפני הבישול מסתדרות מצוין בהקפאה, אחרי הבישול ממש לא מומלץ להקפיא – ההקפאה פוגמת במרקם העדין של המעטפת ובאיזון הטעמים המיוחד. מה שכן, הקובות המבושלות והרוטב נשמרים במקרר חמישה ימים בשקט.

ועוד משהו קטן וחשוב: זמן הבישול במתכון כאן הוא הזמן המינימלי הנדרש לפיתוח המרקם הרצוי במעטפת. בימי שישי הקובה משתבחת מבילוי של שעתיים-שלוש נוספות על הפלטה (אבל פחות תשמח אם תשאירו אותה שם לילה שלם).
זמן ההכנה של הרוטב לבדו הוא מאוד מהיר, וכדאי להתחיל לעבוד עליו בזמן שהסולת סופגת נוזלים והבצל מתרכך.

נראה לי שאתם מוכנים!

רגע לפני המתכון

שמח מאוד לספר לכם שהתחלתי לעבוד על ספר בישול משלי. הוא יוקדש לירק האהוב עלי בעולם: כרובית 🙂 הספר יצא לאור במימון המונים ועם התמיכה שלכם החלום יהפוך למציאות! =]

בספר אשתף במתכונים נהדרים שיהפכו למנות מעולות אצלכם בבית, ובהמון טיפים וטכניקות שמוציאים את המקסימום מהכרובית הצנועה. הקליקו כאן לעמוד הפרויקט והזמינו את הספר עכשיו במחיר מיוחד לכם ולאנשים האהובים עליכם, וכמובן שתפו הבשורה! הספר יצא לאור אם המימון יושג לפני ה-24/1/2016

קובה אהובתי. צילום: אסף אמברם

קובה אהובתי. צילום: אסף אמברם

מתכון לרוטב סלק לקובה

10 דקות עבודה, שעה בישול, הרוטב מתאים ל-12-16 קובות מוכנות, 5-8 מנות

מצרכים:

1 בצל בגודל בינוני-קטן, קלוף וחתוך לקוביות
כף שמן
כף רסק עגבניות
כפית פפריקה מתוקה
כפית פפריקה חריפה
2 סלקים בגודל בינוני, קלופים וחתוכים לפרוסות או קוביות
1/3 כוס מיץ לימון (מבערך שני לימונים גדולים)
1-3 כפות סוכר
קורט מלח
12-16 קובות מוכנות

אופן הכנה:

  • מחממים את השמן במחבת ומוסיפים את הבצל.
  • מטגנים על להבה גבוהה בערך 7 דקות או עד שהבצל מתחיל להיראות שחום.
  • מוסיפים את הסלקים, שני סוגי הפפריקה ורסק העגבניות, וממשיכים לטגן כדקה נוספת.
  • מוסיפים את מיץ הלימון, כף אחת מהסוכר וקורט מלח ומכסים במים (משהו כמו 6-8 כוסות, תלוי כמה קובות מכינים).
  • מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה לעוצמה בינונית ואז מפילים מניחים במקומות שונים בסיר שליש מכמות הקובות. מבשלים כ-2 דקות ואז מוסיפים נגלה נוספת, מבשלים עוד דקה ואז מפילים פנימה את הנגלה האחרונה.
  • מכסים את הסיר ומבשלים על להבה נמוכה 40 דקות. אם הרוטב מסמיך מדי מוסיפים מעט מים. טועמים את הרוטב ומתקנים תיבול על ידי הוספת עוד סוכר, מיץ לימון או מלח לפי הצורך – הטעם צריך להיות לא חמוץ מדי ולא מתוק מדי, עם מליחות נעימה ולא אגרסיבית.
  • מגישים מיד או ממשיכים לבשל כחצי שעה נוספת.

ותודה לאסף על התמונות הנהדרות ולאור מסודה וידאו על העבודה על הסרטון.

הכנתם? איך יצא?? ספרו לי בתגובות או בעמוד הפייסבוק

רוצים לקבל עדכונים בפוסטים הבאים שלי? כתבו את כתובת המייל שלכם בתיבה מצד שמאל למעלה

לעוד מתכונים שווים:
קציצות כרישה ברוטב מנגולד ולימון
משמשיה – תבשיל בקר במשמשים ודלעת
בריק טוניסאי מושלם
עוף מסאלה כמו בהודו

Print Friendly

191 תגובות

  1. אוח, איזה עונג!
    טוב, אז אני רוצה להתוודות: גם לי יש קיבה נפרדת לקובה. כלומר, לקינוחים ולקובה.
    האמת שזה מאוד משונה בהתחשב בכך שאני לא מגיעה ממשפחה שהיה נהוג לבשל בה באופן כללי (אלא אם ספגטי בקטשופ ותפוחי אדמה מבושלים במלח ביום שישי זה נחשב) וכל הקובות שטעמתי אי פעם היו רק מאמהות או סבתות של חברים, אבל התאהבתי בזה וזה המאכל עדות המועדף עליי. סחטיין על הפוסט המושקע וכל הפירוט!
    אני גם מכינה את הכדורים בשיטה שלך, אגב. אני מוצאת אותה יותר נוחה.

  2. תענוג לקרוא את הפוסטים שלך, מתכונים ברורים שהופכים את מלאכת הבישול לכיף גדול.
    גם אני עושה קובות באופן כמעט זהה לזה שתיארת אך בהבדל אחד. למדתי מאיציק כהן (השחקן) טריק שהופך את ה"קיבוב" לקלי קלות: יוצרים כדורונים (בגודל שזיף קטן) מתערובת הבשר המתובל ומקפיאים אותם לגמרי (על מגש משומן קלות). ממשיכים כפי שתיארת רק שכעת כשהמילוי מוצק, קל מאוד לעטוף אותו ב"בצק" הסולת וגם קל לתקן קרעים.

  3. הפעם אפילו אני נשארתי בלי מילים!!!!!!!!!!!!!!!!! אלוף אתה!!!

  4. וואו איזה יופי
    סוף סוף מתכון עם כל ההסברים הקטנים והמפורטים שהופכים את הקובה לממשית יותר.
    תודה רבה

  5. עוז, קבל המלצה חמה שמשדרגת את הטעם פלאים, תנסה בהפעם הבאה שלך ואני אשמח לשמוע איך יצא.

    את חומרי המילוי:

    מסיר כבד עם מעט שמן מקרמלים את הבצל, מייד אחר כך מוסיפים את הבשר ונותנים לו להגיר את כל המיצים עד שהוא הופך לפירורי (ממש כמו ברוטב בולונז), אחר כך תוסיף את התבלינים (אני אישית שמה גם קצת בהרט במילוי).

    בהצלחה

  6. היי עוז

    אכן מדהים סוף סוף יש פירוט מדוייק איך להכין את הקובה. העצה של הקפאת הבשר נחמדה
    היא רק מאריכה קצת את הזמן. מה שאני כן עושה זה מקפיאה חלק מן הקובות ואז יש לי מוכנות
    להוסיף לכל סוג של מרק.

    קובה זה המאכל של יום שישי בצהרים של יהודי עיראק. היות וטריות זו בריאות בכל עונה מבשלים
    את הקובה עם הירק הטרי של העונה. לכן תמצאו לפעמים קובה עם דלעת כתומה, קובה עם שום ונענע,
    קובה עם במיה ואם אין ירק מסויים בעונה אפשר גם קובה עם חומוס:-) העיקר שנאכל מנת בשר בקר
    סולת ומרק.

    תמשיך להביא עוד דברים מקוריים.

    בהצלחה

  7. אהלן עוז – ממש אהבתי לקרוא את מה שכתבת, מנוסח יפה ומוסבר נפלא
    אשמח אם יש אלטרנטיבה צמחונית לבשר (למעט תחליף בשר טחון) שאפשר לעשות למלא את הקובה.
    בתור מזרחי מובהק מעולם לא טעמתי קובה מהסיבה הזאת (וגם בגלל שאף אחת מ-2 העדות שאני שייך להן לא מכינות את המאכל) אך שמעתי עליו דברים נפלאים

    תודה מראש ויום נפלא,
    רועי.

    • היי רועי :]
      תודה רבה על המילים החמות
      בוודאי שיש. סבתא חנה מכינה גרסה ללא בשר מפטריות משומרות (קוצצת ושמה במקום הבשר), אני אוהב להשתמש בטריות:
      לוקחים חבילה של פטריות פורטובלו (הענקיות, או 2 חבילות פטריות שמפיניון רגילות)
      מגררים את הפטריות על הצד הגס של פומפיה.
      מעבירים לקערה, מוסיפים כפית מלח דק, מערבבים ומשרים כחצי שעה (בדיוק כמו עם הבצל).
      סוחטים היטב את הפטריות ושומרים את הנוזל.
      הפטריות הסחוטות מקבילות ל-250 גרם בשר טחון, ובהן אפשר להשתמש במקום הבשר. אופן ההכנה של הקובה זהה לחלוטין. את הנוזלים שסחטת מהפטריות מוסיפים לרוטב – יש בהם המון טעם. בהצלחה 🙂

    • היי רועי …ועז
      חברתי הטובה ביותר היא צמחונית ואמא שלה ז"ל היתה מכינה לה במשך שנים ארוכות מאוד קובה צמחונית ואני זוכרת שהיא היתה ממלאת אותה בתערובת מבושלת /מאודה/ מוקפצת של תפו"א עם אפונה וגזר….הזוי אולי אבל חברתי היתה משוגעת על זה…וואי איך הזכרת לי נשכחות עכשיו, הוצפתי בזכרונות מהאמא שלה שהסיר קובה שלה היה יכול לאכלס אותי בישיבה מזרחית…..:)

      • היי עדי :]
        נשמע מאוד מעניין. שמעתי על קובות במילוי חומוס אבל מילוי תפוחי אדמה, אפונה וגזר זה חידוש 🙂

    • ניתן גם למלא בעדשים ירוקות מבושלות ומערבבות עם בצל מטוגן, מלח, פלפל ומעט בהרט.

      • נסו עם עדשים שחורות משבושלות. המרקם והצבע יוצא כמו בשר טחון והטעם דיי טעים.

        • ניסיתי כבר מזמן ואני מסכים. עדשים אבל נותנים טעם ומרקם אחרים מאלו של הבשר. עבור אלו שנמנעים מצריכתו זה תחליף מצוין במנה זו, מה גם שאפשר לתבל את העדשים כמו את הבשר והטעם טוב מאוד.

  8. אני לא עירקית אבל מכינה די דומה לסבתוש שלך……וכן צריך קיבה נפרדת לקובה….זה טעים ברמות! (לא פייר שזה שייך לעירקיים) 🙂 🙂

  9. האם משתמשים בסלק טרי או בסלק שמגיע בווקום וכבר בושל?

  10. יו! הכי עשית לי חשק להכין קובה ב-ע-ו-ל-ם! (שלא לדבר על לאכול קובה. ועוד לא 9 בבוקר…). תודה על מתכון סופר מפורט ומושקע 🙂

  11. הי עוז,
    אני עוקב כבר זמן מה אחרי הבלוג שלך בתענוג צרוף. שבית אותי בפוסט על הריזוטו, שמאז הכנתי המון פעמים, בוורסיות שונות ומשונות.
    איך שראיתי שהעלית את הפוסט על הקובה, ידעתי שהגיע ההזדמנות ללכת על האתגר הזה.
    הכנתי אתמול ויצא תענוג! יש עוד מה להשתפר. הקובות יצאו לי עבות במיוחד, ושמנות מאוד. הכנתי רק כ-25 קובות מקילו סולת. אבל נלמד לפעם הבאה…

    שתי שאלות-
    1. לא מצאתי את הסולת שציינת. חיפשתי בכמה סופרים מהרשתות הגדולות, ובסוף נכנעתי, מה שנראה לי פגע מעט במרקם. כי כשעשיתי קילו סולת עם 3 כוסות מים, תחתית התערובת יצאה יבשה, ולא נוצרו לי כל כך שלוליות למעלה. יכול להיות שלא עירבבתי מספיק בהתחלה, או שמספיק רק לשפוך את המים מלמעלה? ובכלל, איפה משיגים את הסולת המדוברת?
    2. קובה חמוסטה 🙂 אפשר ללכת על אותו קובה (שלשמחתי כבר יש לי במקפיא…), ולהכין רוטב שונה? משהו בסגנון של הרוטב של הקציצות כרישה עם על מנגולד ולימון?

    • היי יובל :]
      תודה על המילים החמות

      ראשית – קובה זה משהו שלוקח זמן לקלוט. גם הקובות הראשונות שאני הכנתי היו.. אמממ… לא מוצלחות 😀 ככל שתתרגל יותר ככה ידיים שלך כבר ירגישו כמה מים בדיוק להוסיף, איך לסגור, כמה בשר למקם, בקיצור, Practice makes perfect!

      לשאלותיך:
      1. אם המים לא הגיעו לקרקעית יש להוסיף עוד מים (גם כתוב במתכון). המספר של הכוסות פחות מהותי – העיקר להגיע למצב שהמים בכל מקום ויש שלוליות. צריך להוסיף את המים ולערבב עם היד עד שהם מגיעים לכל פינה.
      2. כל הרטבים תמיד על אותה קובה! אני אתמול הכנתי קובה דלעת מהשאריות מיום הצילום, וזה לקח לי ת'כלס 15 שעה של עבודה בפועל: חיתוכים ערבובים וטעימות לאיזון :] את הרוטב של הקציצות פראסה לא הייתי שם פה כי הוא מרוכז מדי (למרות שיש הרבה מאוד דמיון בטעמים). אתה יכול לבנות רוטב על בסיס מנגולד: לקחת 2 צרורות יפים ולהשתמש בהם במקום הסלק שיש במתכון לרוטב; את הגבעולים שלהם לחתוך לקוביות ולטגן ביחד עם הבצל, ואת העלים לפרוס לרצועות בעובי ס"מ ולהוסיף לתבשיל 3 פעמים: בתחילת הבישול, ביחד עם המים, באמצע הבישול, נגיד אחרי שהקובות התבשלו 10 דקות, ונגלה אחרונה בסוף הבישול, 5 דקות לפני שאתה מתכנן להגיש (או לפחות, ככה אני הייתי מכין קובה עם מנגולד ! 😀 ). אפשר גם להוסיף לרוטב כזה קצת צבע בדמות כורכום וכמה שיני שום פרוסות בהתחלה.

      בהצלחה!

    • אה ולגבי איפה קונים את הסולת, אני מצאתי אותה בחנות תבלינים בהרצליה (לפי השמועות היא גם מניבה קוסקוס מעולה, אבל זה כבר כתבה אחרת), כדאי לחפש בשווקים וחנויות תבלינים קטנות

      • תודה רבה על התשובות המפורטות והיעילות!
        אמשיך לעקוב 🙂

        • היי יובל, עוז,
          מצאתי את הסולת "רוט" ברשת ויקטורי במחיר מצחיק.
          ניסיתי קודם עם סולת אחרת, ואכן כל סולת מתנהגת אחרת בספיגה, בפעם הראשונה זרקתי התערובת לזבל ולמזלי… הייתה לי עוד שקית ניסיתי שוב ויצא חבל על הזמן!!!
          ממליץ לקנות 2 חבילות מראש…
          בתאבון

          שמעון

  12. עוז, האם אתה מטגן את הבשר לפני המילוי?!!?

    • היי שלומי :]
      לא, במתכון קובה סולת של סבתא לא מטגנים את הבשר לפני המילוי. במתכון לקובה בורגול מטגנים.

  13. אחלה, כך עשיתי ויצא מופלא.
    כמו כן, בפעמים אחרות הוספתי גם בורגול דק לבצק והקובה הסופי יצא רך יותר.
    כשהשתמשתי רק בסולת כאמור במתכון שלך המעטפת הייתה מאוד קשה ( גם אם לא עבה במיוחד)

  14. ממש עשית לי חשק לקפוץ אל "אצל נדרה" באור יהודה,
    מה חבל שהוא כבר סגר 🙁

    אין לי ברירה אלא להכין בעצמי.

    אגב, במתכון שראיתי פעם גם המליצו להוסיף בהרט לקובה למרק עצמו. מה דעתך?

    • היי נתן :]
      אכן אין ברירה! יש כאלו ששמים את הבהרט במרק, פשוט לא סבתא שלי, אין באמת שחור ולבן. אישית אני אוהב את הקונטרסט – שלמילוי יש טעם אחר מזה של הרוטב.
      בהצלחה!

  15. שלום עוז
    בעבר דיווחתי כאן שעשיתי את המרק והקובה ויצא מצויין והבטחתי לדווח על סולת החיטה בה השתמשתי.
    ובכן מדובר בסולת חיטה של טחנת קמח דגן. מצאתי אותה ביוחננוף סניף צומת בילו.

  16. ניסיתי והכנתי לאישתי ההריונית יצא מוצלח ביותר גם תחת ידיים לא מיומנות…תודה רבה ששיתפת את הסוד הכמוס ועוד בכזה פירוט שאי אפשר לפספס.. אישית והתינוק בבטן מוסרים תודה וליקוק אצבעות !!!!

  17. הכנתי ויצא מדהים לא מצאתי את הסולת שצינתה והשתמשתי בסולת של מטחנת דגן שלדעתי היא התנהגה מעולה והייתה ממש נוחה

  18. היי עוז,
    התרשמתי מאוד מהמתכון! מנוסח כמו שצריך. .מוסבר בבירור.
    נראה ממש טוב! ועושה חשק להכנה ולטעימה! !
    בעלי בקש ממני להכין לו קובה ואין לי מושג איך מכינים. .בדקתי
    בכמה אתרים ואף אחד לא הביא לי את מבוקשי עד שנתקלתי במתכון
    שלך! ממש תודה מחר בעזרת השם אני מכינה! אעדכן איך יצא:-) תודה

  19. עוז שלום רב,
    ראשית תענוג לקרוא את הפוסט שלך. סוף סוף מישהו משקיע בנו באמת…
    תמיד רציתי להכין קובה סלק אבל האתגר נראה לי מאיים, בייחוד לאור כל המתכונים
    האחרים שמצאתי ברשת. זה פשוט לא היה זה.
    המתכון שלך באמת מאוד מזמין ותודה רבה.
    אז אני יוצאת לדרך!

  20. שלום עוז,
    תודה רבה על ההסבר המפורט, על הסרטון ועל ההשקעה.
    התבוננתי במספר מתכונים, אך הכתיבה שלך עוררה השראה! הכנתי לראשונה קובה היום, אמנם ערבבתי מעט מתכונים (קשה לי להכין בדיוק לפי מתכון) והכנתי קובה סולת ובורגול עם סלק וירקות- יצא מעולה!! ובזכות ההסבר שלך יצאו אפילו יפים 🙂
    תודה רבה, תבורכו אתה וסבתך.
    שבת שלום!

  21. תודה רבה,בזכותך הפסקתי לפחד והתחלתי לקבוב..
    יצא לי מעולה כבר בפעם הראשונה! עכשיו עוברת למשמשיה..

    • היי חן, כיף גדול לשמוע :]
      ואחרי שאת מכינה את המשמשיה תבשלי ברוטב שלה את הקובות שיש לך בפריזר 😉 (ובמקרה כזה אפשר להוריד מהמשמשיה את השקדים הטחונים ברוטב ולפזר שקדים פרוסים קלויים מעל)

  22. יצא ממש טעים, כל הטעמים כל כך מאוזנים ופשוט כיף לאכול. בישלתי לכל המשפחה ואהבו מאוד. הבעיה היחידה שלי הייתה לשטח את הבצק כמו שהראית אז פשוט שיטחתי על כף היד ועטפתי את הבשר ככה ודווקא היה בסדר גמור. תודה רבה על המתכון הטעים שלך 🙂

    • היי ליטל :]
      כיף גדול לשמוע !
      יש כל מיני שיטות להסתדר עם פעולת הקיבוב, העיקר שמצאת אחת שנוחה לך

  23. תודה על מתכון מושלם!!
    פעם ראשונה שאני מכינה קובה והמחמאות לא הפסיקו להגיע!

  24. היי עוז, הכנתי את הקובה והכנסתי להקפאה. מתי אני מכניסה אותם למרק אחרי או לפני ההפשרה?
    ותודה על מתכון מפורט וענייני.

    • היי ספיר 🙂
      בשמחה רבה!
      לשאלתך: מהמקפיא ישר לרוטב, ואחרי כמה דקות בישול אפשר להפריד ביניהן עם כף עץ

      בהצלחה!

  25. אחלה מתכון ! ברור ומפורט. עכשיו סיימתי לבשל בפעם הראשונה ויצא פצצה.
    לא יודע עם השמרנים יסכימו איתי אבל הוספתי מעט עלי סלרי למרק שנותנים טוויסט קטן בטעם וניחוח מיוחד.
    הוספתי בטעות קצת יותר מידי מים לסולת מה שהקשה קצת את העבודה עם הבצק אבל ברגע שנכנס למרק ככדור הוא שומר על צורתו כך שזה ממש לא נורא.

    • היי רונן 🙂
      שמח לשמוע שיצא מוצלח, מרגש כל פעם מחדש =]
      הסלרי הוא תוספת מצוינת. כמו שאמרתי, יש אלף דרכים להכין והוספת ירקות שורש (גזר סלרי) לרוטב היא אופציה טובה מאוד, פשוט זו שסבתא שלי לא עושה
      חג שמח

  26. הי,
    הצגת במתכון אופציה לרטבים נוספים חוץ מהסלק האם אפשר לקבל מתכון שלהם??

    • היי תמי :]

      האופציות השונות הן למעשה עם אותו מתכון בדיוק: טיגון בצל, הוספת רסק ופפריקות, מיץ לימון סוכר מים ואז בישול הקובות. כותב לך יותר במסודר את הכמויות המפורטות בכתבה. כל התוספות השונות נכנסות אחרי טיגון הבצל (בדיוק באותו שלב בו נכנס הסלק, רק במקומו).

      קובה במיה:
      400 גרם במיה (עדיף טרייה), שוטפים אותן היטב וקוטמים את ראשן.

      קובה דלעת:
      500 גרם דלעת, קלופה וחתוכה לקוביות גסות
      חופן צימוקים שחורים

      קובה ת'ומיה:
      4 ראשי שום (עדיף מהשום הטרי), קלופים ומופרדים לשיניים
      עלים מ-1/2 צרור נענע

      קובה חלווה:
      4 קישואים קטנים, חתוכים גס
      כוס של גרגרי חומוס מבושלים
      לקובה זו לא מוסיפים מיץ לימון

      בהצלחה! 🙂

  27. הכנתי לשבת…יצא מדהים!!…..נשאר רק להתמקצע על שכבה דקה יותר של סולת,אבל מדהים..תודה רבה ושבת שלום

  28. הכנתי כרגע את הקובות שלב אחר שלב…בצק נהדר קל לעבודה…כעת מתפנה להכנת רוטב הסלק..מקווה שיתבשל טוב ושיותיר צבע אדום יפה…תענוג..תודה על ההסבר המפורט.

  29. המון תודה, מזמן רציתי לנסות ותמיד חששתי. הבוקר ניסיתי אחרי שקראתי 12 פעמים את הכתבה..
    האמת?! ייצא מעולה כבר בפעם הראשונה, האחיות והגיסים כבר מחכים לטעות יש התרגשות באוויר..
    תודה, ממש כייף הפירוט בהסברים

  30. היי עוז יש לי שאלה ואם כבר חזרתי על השאלה הזאת מסתבר שלא קראתי את כל התגובות לפוסט..
    האם מבשלים/מטגנים את הבשר לפני שממלאים את הקובה? אם לא אז איך יודעים שהבשר נעשה מבפנים? ומה אם כן מבשלים את השבר לפני, זה עושה את הקובה פחות טוב? והאם אפשר להשתמש בעלי סלק למרק? ולמה לא הוספת שמן לסולט?

    • היי מאי 🙂

      לשאלותייך:

      האם מבשלים/מטגנים את הבשר לפני שממלאים את הקובה? לא.

      אם לא אז איך יודעים שהבשר נעשה מבפנים? הבשר מתבשל ברוטב החם מספיק זמן כדי לבשלו לחלוטין.

      ומה אם כן מבשלים את הבשר לפני, זה עושה את הקובה פחות טוב? כן, זה מפחית מהטעם של המנה. שלא כמו קובה מטוגנת, בה הבשר מתבשל לפני – כאן הבשר מתבשל ביחד עם הרוטב, והמיצים והנוזלים שהוא מפריש מעשירים מאוד את הטעם של הרוטב ושל כל המנה. אם היית משתמשת בבשר מבושל, הרוטב היה יוצא פחות טעים כי הנוזלים היו מתאדים מהבשר בטיגון. את רוצה אותם בתוך המנה.

      והאם אפשר להשתמש בעלי סלק למרק? בטח. כתבתי את זה =] המתכון פה הוא אחד לאחד מה שסבתא שלי מכינה, לא זזתי מילימטר ממנו כי זאת הקלאסיקה. עלים של סלק ישתלבו כאן מצוין, זה פשוט לא משהו שסבתא שלי נוהגת להוסיף.

      ולמה לא הוספת שמן לסולת? כי לא צריך 😛 שוב, זה מתכון שהכינו דורות של דורות לפני, ואם כל הניסיון המצטבר הזה הוביל למסקנה שסולת מים ומלח, זה מה שמספיק, אז זה מה שמספיק =]

      אם יש שאלות נוספות בשמחה

  31. הולכת להכין היום פעם ראשונה מקווה לתוצאה טובה וטעימה, תודה רבה על המתכון המפורט אמן וכולם ילמדו להסביר ולפרט כמוך!!

  32. הי עוז,
    לבת שלי יש צליאק – אסור לה סולת או כל וריאציה של חיטה/שעורה.
    מאוד אשמח אם תברר עם בסתך מאיזה מרכיב חלופי ואיך אפשר להכין את הקובה.
    המתכון המפורט ממש עושה חשק ללכת למטבח.
    תודה מראש,
    ענבל

    • היי ענבל 🙂
      אני יודע שעכשיו תמי בן דוד עובדת על פיתוח סולת ללא גלוטן, בודק מולה.
      מלבד זאת, יכולים להיות פתרונות אחרים אבל זה משהו שצריך לבדוק, מעדיף לא לתת לך תשובה ללא ביסוס

  33. עוז היקר… תודה על מתכון כל כך ברור ורק מלקרוא איך מכינים …מריחים את ריח הבישול.
    פעם ראשונה שאני מציצה באתר הזה שלך , אמשיך כמובן כי זה ממש מאתגר ונראה אחלה .
    אדווח על התוצאות… (הבולגריה שבי מכינה קובה עירקית…חחח)
    טוב נו, יש לי שתי כלות עירקיות… שאני לא אלמד להכין????
    תודה תודה תודה
    שושי

    • היי שושי 🙂
      ברוכה הבאה, מחכה לדיווחים. אתגר לא קטן לפניך אבל אני בטוח שתעמדי בו בהצלחה רבה 😉 וברגע שלומדים זה ממש כמו לרכב עם אופניים
      ובשמחה כמובן
      עז

  34. הכנתי הרגע, יצא מדהים 🙂 תודה רבה!

  35. תודה רבה המתכון מדהים !
    עשית הכל בדיוק כמו שכתבת, וזו הפעם הראשונה שאני מכינה קובה.
    יצא מעולה!

  36. היי עז, תודה על המתכון המצויין!

    הכנתי ויצא טוב, יש לי כמה הערות:
    1. כדי שהמרק יהיה סמיך ועשיר בצבע גיררתי את הסלק בפומפיה
    2. הסולת שהשתמשתי בה מעט תפחה בבישול ככה שהמעטפת יצאה עבה, בפעם הבאה אצור מעטפת דקה יותר.
    3. אפשר להשתמש בקצת פחות מיץ לימון, הייתי צריכה לתקן כמה פעמים עם סוכר. בפעם הבאה אנסה לשים פחות.
    4.לפעמים הקובות קצת נדבקות לסיר, אפשר לתת טלטול אחרי כמה דקות שהן בפנים ולערבב בעדינות עם כף עץ
    5. סבתא שלי הייתה מוסיפה שני גרונות למרק וזה היה יוצא עשיר יותר. (אני אישית לא ניסיתי)

    תודה רבה רבה על ההשקעה והפירוט של כל השלבים, נהנתי מאד לקרוא וגם לבשל
    מכינה את כל המתכונים שלך 🙂

    • היי חן 🙂 תודה על המחמאות ! שמח שאת מכינה ומקבלת השראה

      בהמשך להערותייך:
      1. לגרר את הסלק זה אחלה רעיון, אני אוהב את המרקמים של החיתוך הגס. אפשר לעשות גם וגם.
      2. זה לגמרי עניין של ניסיון וטעייה. ככל שתכיני יותר, תדעי להוציא קובות יותר מדויקות 🙂
      3. בהחלט אפשר להפחית, זה עניין של טעם אישי.
      4. אחלה טיפ =]
      5. מכיר גרסאות למרקי קובה בהן שמים גם עצמות מח, גרונות ז ה חלק יותר עדין והוא בהחלט יוסיף עוד מימד בשרי למנה. מה ם שגרונות זה אחד החלקים הזולים, בקיצור, אין על הידע של הסבתות =]

  37. תודה על הסבר מדהים מפורט ומדוייק!
    בזכותך אפילו אני, שלא יודעת להכין כלום בערך… הצלחתי!
    יצא מעולה וקיבלתי המון מחמאות!!! תודה רבה לך! אסתכל על עוד דברים באתר שלך כמובן!
    שוב תודה!!!
    הילה

  38. איזה בלוג נפלא ונראה לי שהשבוע אני אלך על הסלונה.
    גם לי יש סבתא חנה ולהוציא ממנה שעת לימוד אין סיכוי. תמיד היא עושה משהו לפני שאני מגיעה! (נראה לי שזו הדרך שלה לשמור על הסודות) בכל אופן זה לעולם לא יצא בטעם של הבישולים מידיה שלה.

    אמשיך לעקוב. מקסים!

    • היי איילת 🙂 ברוכה הבאה, עדכני איך יצא
      זה לא היה קל לשכנע את סבתא להתצטלם.. אבל ברגע שהיא הסכימה לא היו סודות. תנסי להגיע מוקדם יותר לסבתא שלך, אולי תצליחי לגלות יותר 😉
      ולגבי הטעם – נכון, זה לא יהיה כמו של סבתא, אבל כשהכנתי את הקובה בבית האחיות שלי אמרו – אין לזה טועם של סבתא חנה, יש לזה טעם של עֹז.. אז גם זה משהו =]

  39. היי עז שבוע טוב 🙂
    אז אני חוזרת לדווח שבזכותך הכנתי פעם ראשונה קובה. תודה רבה!
    המעטפת יצאה לי עבה והתפרקה לי בבישול… הטעם היה טעים מאוד שזה מה שחשוב. וגם במרק עצמו יש לי מה להשתפר עשיתי בסיר גדול מאוד אז הוספתי עוד מים ועוד רסק אז יצא קצת יותר מדי מרק עגבניות..
    לגבי ההתפרקות קראתי אחכ באיזה מקום שכשממלאים את הקובה בבשר שלא בושל אז הוא מצטמק בבישול ואז נכנס מרק לתוך החלל והקובה מתפרקת. נראה לי שזה מה שקרה. וגם לגבי זמן הבישול נראה לי שבישלתי קצת יותר מדי.. חשבתי שהמרק יסמיך יותר וזה ישתבח בפועל נראה לי שזה גם החליש את מעטפת הסולת.
    לסיכום- בשביל פעם ראשונה יצא סבבה וטעים (התפללתי כי זה היה מנה עיקרית בערב שבת.) ועכשיו יש לי אומץ שזה ממש מתנה! תודה!

    • היי יעל 🙂
      שבוע מצוין
      כל הכבוד על הניסיון, ושמח שיש לך עכשיו אומץ לנסות שוב (ומה שכיף במנה שגם שהיא מתפרקת היא טעימה!).
      כשאני נזכר בקובות הראשונות שאני הכנתי, המעטפת יצאה ממש, אבל ממש עבה – כמו כדור בייסבול, וקשה כמו אבן… בקיצור, מתאמנים ומשתפרים 😉 בדיעבד הבנתי ששמתי פחות מדי מים..
      כמו שאפשר לראות מהתמונות, המתכון לרוטב שנתתי הוא לסיר בגודל בינוני. בסיר גדול אכן צריך להכפיל כמויות של הכל.
      אם המעטפת התפרקה יכולות להיות לכל מספר סיבות – מנוחה לא מספקת לתערובת, יותר מדי קובות ששמת במקביל (צריך לשים 5-6, לתת להן לרתוח 2 דקות ואז והוסיף את הנגלה הבאה)
      קובה יכולה להחזיק בישול ממושך – למעשה אפילו לילה שלם, אז בישול ממושך לא אמור לפרק אותה כשהיא תקינה. כששמים פחות מדי מים הי יוצאת בלוק (כמו שקרה לי) מה שגורם לי להסיק שהמעטפת כנראה הייתה רטובה מדי. איך מדדת את את המים ? אולי הכוסות היו גדולות מדי…

      בכל מקרה בהצלחה ועדכני איך יוצא בסיבוב השני!

      עֹז

  40. היי עוז
    תודה על המתכון. הרבה זמן רציתי להכין והיה נראה מסובך.
    מכה ראשונה יצא פגז עם 47 קובה מושלמים ושלמים. הסיר חוסל.
    תודה לך ולסבתא שלך

  41. היי.. הכנתי היום ויצא משגע
    האם הטעם נשאר גם למחרת?
    (כמובן לאחר איחסון במקרר)
    איך מחממים בצורה טובה כך שהמילוי מבפנים לא ישאר קר?

    • היי ליז =]
      כיף גדול לשמוע!
      הטעם נשאר למחרת ואף משתפר.
      אני אוהב לחמם במיקרוגל 2 דקות למנה
      וכמובן אפשר לחמם מחדש את הסיר או לבשל על פלטה.

  42. פעם שניה שאני מכינה את זה ויצא מ-ע-ו-ל-ה!
    תודה!

  43. היי! ראשית רוצה לומר שהתרשמתי מאוד מההסבר המפורט והתמונות… מאוד נהניתי לקרוא! 🙂
    רציתי לדווח שהכנתי את הקובות, אך לצערי נחלתי אכזבה 🙁 המרק יצא מושלם אבל הקובות לא יצאו כמו שצריך…
    לפי הטעם והמראה יש הרבה שאינן מוכנות…
    יכול להיות שהן נשארו יותר מדי זמן עם המים? (נראה לי יותר כמו 50 דק' ולא 30)
    אולי הוספתי לבלילת הסולת יותר מדי מים וזה מה שהרס אותה?
    אשמח לדעת איפה הביצוע השתבש…

    • היי איילת 🙂
      כמה זמן בישלת את הקובות ?
      ככל הנראה הוספת יותר מדי מים לסולת – כשהבצק רטוב מדי הן נוטות להתפרק ולא להחזיק בבישול הארוך.
      תנסי להבא להשתמש במידה מדויקת (720 מ"ל) ולא בכוסות
      הסולת סופחת נוזלים בלי בעייה אז ככל הנראה מה שקרה זה שקודם הוספת יותר מדי מים לבצק, ואז חיכית 50 דקות במקום חצי שעה, אז המים האלו נספגו אז יכולת ליצור את הקובות, אבל בגלל שזה היה רטוב מדי הן לא צלחו.
      אל תוותרי, גם לי הקובות הראשונות יצאו אסוניות 🙂 אני שמתי פחות מדי מים ובגלל זה יצאו קשות כמו כדורי בייסבול 😛
      עדכני איך יוצא בפעם השנייה

  44. איך אפשר לתקן אם הוספתי יותר מידי מים והסולת מאוד רכה ורטובה? ואין לי עוד סולת… יש אפשרות להוסיף משהו אחר?

    • היי אלינור =]
      אם התערובת רטובה מדי אפשר לשים בורגול דק – שזה הכי טוב, ואם גם אותו אין אז קמח לבן או מלא יעשו את העבודה.
      שימי אותם בעדינות ובהדרגה עד שהבצק חוזר למרקם נוח לעבודה.
      שבוע טוב
      עֹז

  45. הי עז,
    קודם כל תודה על שיתוף המתכון – פעם ראשונה שאני רואה הסבר כזה מפורט!
    לעניינו:
    הכנתי את הקובות לפי המתכון, step by step. הכל נראה עשר. אבל מה, כשהקובות יצאו מהמרק (חמוסטה לפי מתכון אחר) המעטפת הייתה אחלה אבל הבשר שבתוכן היה כדור דחוס. כלומר במקום שהבשר יתפזר לו בניחותא במעטפת הוא התקבץ למין קציצה דחוסה וקשיחה.
    איפה טעיתי??

    • היי עומר. בשמחה 🙂
      לענייננו:
      קודם כל, הדבר החשוב ביותר הוא זמן הבישול: מכיוון שאין לנו במילוי הקובה פירורי לחם שסופגים את הנוזלים שיוצאים מהבשר בעודו מתבשל, אז בפרק זמן מסוים של בישול, הכדור יהיה קשה לא משנה מה תעשה. הוא מתרכך כאשר זמן הבישול מתארך, בגלל זה במתכון לרוטב פה זמן הבישול הוא 40-70 דקות. ההסבר על רגל אחת:
      בשר טחון הוא כזה שנטחן מנתחים ניידים, כלומר כאלו שעושים פעולות ולכן מפתחים רקמה מקשרת בשם קולגן. הרקמה הזו קשה בהתחלה ומתרככת והופגת לג'לטין בבישול ממושך.
      אז הקובה שלך הייתה בסדר, זמני הבישול כנראה לא היו מדויקים. אתה יכול פשוט להמשיך לבשל את הקובה ולראות מה יקרה.

      יכול גם להיות שהנתח הוא מבשר רזה/נתח דל רקמה מקשרת שלא מתאים לבישול ארוך ויותר להמבורגרים וקבבים.

  46. היי עוז,
    הכנתי את הקובה לפי כל השלבים שרשמת.. תקשיב זה מתכון מעולה, טעים והכי נכון שיש.
    להכין קובות לוקח הרבה זמן והרבה עבודה ולומר את האמת זה שווה. המתכון שלך פשוט מושלם. תודה רבה לך שהחזרת לי את הערקיות שבי. 😄

    • היי עינת =]
      איזה כיף לשמוע! בשמחה רבה.
      זה כמו כל עקומת למידה- הפעמים הראשונות דורשות יותר מאמץ ואחרי כמה זמן מתרגלים וזה נהיה מהיר ויעיל יותר

  47. חייבת להכין!
    אני גרה בחו׳׳ל, אז אני מקווה למצוא את הסולת המתאימה…
    האם עדיף כזו שטחונה גס או בינוני? כי ככה זה מסווג כאן.
    וחוץ מזה, ברוטב יש נוזלים נוספים מעבר למיץ לימון? זה פשוט נראה עם מלא נוזל ולא ברור לי מאיפה (מאחר והסלק אין ממש נוזלים…)

  48. היי..אשמח להתייעצות..בחמישי הכנתי פעם ראשונה קובה סלק. בגדול יצא טעים ,אבל הקובות יצאו לי חלולות , והבשר בפנים התכווץ והתנתק מהסולת עצמה. מה יכולה להיות הסיבה ואיך אפשר לתקן את זה ? תודה רבה 🙂

    • היי ליאת
      נשמע שהבצק היה רטוב מדי.

      תנסי להכין פעם הבאה עם קצת פחות נוזלים
      ולשמור שהרתיחה של הסיר לא תהיה חזקה מדי. צריך בעבוע עדין
      ולהקפיד לשים 5-6 קובות בסיר בכל פעם, לא להעמיס
      בהצלחה 🙂 אם יש עוד שאלות בשמחה

  49. מתכון מוצלח מאוד! פעם ראשונה שמכינה קובה בזכות המתכוןהמפורט. הרוטב טעים והקובה מצוין! תודה רבה!

  50. תודה על מתכון מעולה וצילומים מרהיבים.. רציתי לשאול לגבי הבשר טחון, לפי הצילום נראה שתערובת הבשר עברה טיגון קל מכיוון שהוא נעשה פירורים. בבשר טחון טרי אי אפשר להגיע למצב של פירורים, לפחות אני ממש לא הצלחתי וגם בצילום, הצבע נראה שונה, כהה יותר. מדוע?

    • היי שרי 🙂
      בתמונות השתמשנו בבשר קפוא ומופשר, שמעט התחמצן ולכן הצבע והמרקם השונים.
      don't let it bother you =]

  51. היי יש לי שאלה חשובה! אני רומה להכין עכשיו את הקובות לשמור אותם במקרר לכמה שעות ותחזור בערב רק לבשל אותם במרק האם זה אפשרי או שהקובות התייבשו לי במהלך ההמתנה במקרר?

    • היי שירלי
      שימי את הקובות בהקפאה בינתיים.
      לא יקרה להן כלום בשעות הספורות האלו.
      לא שמרתי קובות לא מבושלות במקרר אז אני לא יודע איך הבצק שלהן יתנהג.
      בהצלחה! =]

  52. אוקיי תודה רבה😊
    איזה מענה מהיר ומתכון מפורט ומדהים!

  53. היי עוז, תכננתי להכין את הקובה ולהקפיא. האם זה בסדר להשתמש בבשר טחון מופשר?

    • היי יואב
      מבחינת משרד הבריאות, הקפאה מחודשת של בשר מופשר אסורה בהחלט.
      הסיבה לכך היא שבזמנים שבהם הבשר מפשיר, קופא מחדש וגם מפשיר שוב, הוא חשוף לפעילות מיקרוביאלית שעשויה לקלקל אותו.
      אבל אתה לא במסעדה.
      בהנחה שהבשר המופשר בו אתה משתמש הוא מאיכות טובה: (למשל, מנתח קפוא שנטחן מול העיניים, או קפוא מקצב שאתה סומך עליו היטב), הוא לא עמד במקרר כמה ימים מאז שהפשרת אותו, ומבחינת כל המאפיינים (צבע, ריח, מרקם) הוא תקין, יהיה בסדר. צריך לנקוט במשנה זהירות, כמו שצריך להיות זהירים גם עם בשר טרי.

  54. עשיתי את הבצק כמו שכתוב, ורידדתי הכי דק שאפשר אך בכל זאת יצא לי עבה אחרי הבישול ולא אורירי. מה לא בסדר?

    • היי שרי 🙂
      הבצק של הקובה לא אמור לצאת אוורירי. זה לא קניידלך. יוצא מרקם לעיס (אבל לא קשה)
      יכול להיות שזה קשור גם לסולת בה השתמשת.

  55. הי עוז, תוכל בבקשה להסביר קצת יותר על ה"ת'ומיה" שהזכרת? ניסיתי לחפש בגוגל כדי למצוא עוד חומר אבל לא הצלחתי לאיית את זה בשום צורה ובשום שפה.
    תודה

    • היי שלומי
      בשמחה!
      ת'ומייה זאת מנת קובה מיוחדת, כזו שסבתא מכינה בתקופת האביב הקצרה, כשהשום הירוק הטרי מגיע אל השווקים. במקום הסלק ברוטב הבסיסי, שמים שיניים מ-4 ראשי שום ועלים מצרור גדול של נענע.

      אופן ההכנה הוא זהה לחלוטין.
      הטעם שמתקבל מהשיניים הנימוחות של השום, הנענע שמביאה טעמים מיוחדים וכמובן הטעמים של העגבניות והקובה הופכים אותה למנה מפוארת עם טעם שמתגעגעים אליו.

      • תודה! נראה לי שאביב זה מה שעכשיו פחות או יותר, והתיאורים שלך בהחלט מפתים, אז אני אנסה…

        • בהצלחה 🙂 עדכן איך יצא

          • טוב, אז בוא נאמר שיצא מעניין… בסך הכל טעים אבל ניכר שהיו לי כמה תקלות בדרך – בעיקר כי נשאר לי בערך חצי מהמילוי אחרי שכל הקובות היו מוכנות. מספר הקובות יצא לפי התכנון, וגם הגודל שלהם היה בערך כמו בתמונות שלך, אז אני מניח שעשיתי אותם עבים מדי. בשבוע הבא אני אנסה שוב 🙂
            ואגב, במקומות שונים כתבת כמויות שונות של עלי נענע. השתמשתי בחצי צרור ונראה לי שזה יותר מדי – בפעם הבאה אשים שליש צרור.

          • היי שלומי 🙂
            תודה על השיתוף.
            העיקר שיהיה הרבה נענע 🙂 היום אני שם צרור שלם (גם ככה לא אוהב להיתקע עם חצאי צרורות במקרר)
            תנסה להיות יותר נדיב עם המילוי פשוט להבא. זה מתכון לקובה עם הרבה בשר. ובהחלט כדאי לנסות לעשות את המעטפת כמה שיותר דקה.

            בהצלחה!

          • ומהמילוי שנשאר יוצאות אחלה קציצות וגם קבבים!

  56. שלום עוז
    תודה לך ולסבתא על המתכון נראה מקסים שיהיה לסבתא רוב נחת ובריאות
    אז ככה הכנתי מקילו סולת של עומר של שטיבל תחנות קמח
    ויצא לי 60 קובות לפי השיטה שלך
    עכשיו אני מחכה שיסיימו להתבשל כדי לטעום עם הרוטב סלק.
    אני מקווה שיצליח זה לכבוד שבת . ושכולם יהיו מרוצים
    אז שוב תודה ושבת שלום דנית

  57. עדכון :
    יצא מצוין אפילו קיבלתי מחמאה מחמותי…
    אני הולכת לאמץ את טיפ הבצל ליתר הקציצות שאני מכינה
    עכשיו אני מכינה אחרים ברוטב מאולתר
    אבל נראה מעולה
    שוב תודה רבה ושבת שלום

  58. שף קונדיטור וייס

    תודה מראש היה קל מאוד לפי מה כתבת פעם היחידה היה מצוין בהצלחה

  59. תודה ענקית על המתכון וההסברים המפורטים!
    בעלי נתן לי כל כך הרבה מחמאות, והוא מאוד בררן באוכל. אז תאר לעצמך איזה אושר זה. הוא כל כך אהב את זה שביקש שאכין את זה כל שישי לכבוד שבת. הכול בזכותך! תודה!
    אני עוד צריכה להשתפר בהכנת המעטפת. לא לגמרי הבנתי איך המרקם של הבצק צריך להיות. בהכנה זה הרגיש לי בסדר, הצלחתי לעבוד איתו בקלות, אבל אחרי הבישול היה קשה מדיי.

    • היי שרית =]
      איזה כיף לשמוע! בשמחה רבה
      ככל שתכיני עוד הרמה שלך תעלה ותדעי להרגיש אותו טוב יותר. תנסי להוסיף קצת יותר מים לסיבוב הבא שאת מכינה. הבצק לא יוצא נימוח אלא אלדנטה כזה.

  60. אם אני רוצה לעשות חצי מהכמות?
    אז זה 425 בשר טחון
    חצי בצל גדול
    1/1/2 כוס מים
    ?!

  61. תענוג מתכון מעולה הכנו לשישי. כל הכבוד אחלה מתכון. תודה רבה.

  62. אהלן עוז =)

    היית ממליץ לערבב בין בשר בקר לעוף?

    • היי יונתן =]
      סבתא לא מערבבת אבל בהחלט ניתן.
      לטעמי עדיף לשים פרגית, נתח יותר עסיסי ובנוי לבישול ממושך מאשר החזה, ואם כבר בשילובים הייתי שם הודו טחון – גם מהירך (הודו נקבה זה נקרא) ולא מהחזה
      תרגיש חופשי לשחק עם היחסיםביניהם

  63. היי אחלה מתכון!! שאלה אחת בטעות הוספתי קצת יותר מדי מים וזה נהיה נוזלי מה לעשות ניסיתי להוסיף עוד סולת ולא עבד לי כלום איך מתקנים?

    • היי נעמה 🙂
      תודה!
      ברגע שהוספת יותר מדי מים, דיללת את הטעם של הרוטב – אז מציע להוסיף עוד המון מיץ לימון, סוכר ומלח כדי שהטעים יהיו יותר מרוכזים, וכדי להסמיך להוסיף עוד סולת כמו שכבר הוספת..
      בהצלחה, עדכני שהסתדר!

  64. עז תודה רבה! בדיוק עובדת על הכנת הקובה שלך ורציתי לשאול, מה מתאים להכין ליד? אני מכינה את הקובה לארוחת ערב שבת..

  65. הי עז
    הגעתי בשביל הקיצ'רי, נשארתי בשביל הקובה 🙂
    מסתבר שלסבתא שלי הייתה גרסה יוצאת דופן של קובה סלק, בלי בשר (אולי כי זה היה יקר ואולי כי זה היה הקובה של שישי בצהריים, לפני הקובה עם העוף והחומוס של שישי בערב). שנים חשבתי שזה הקובה סלק הסטנדרטי.
    במרק היו עלי וגבעולי מנגולד וסלרי והמילוי הורכב מתערובת של ירוקים – עלי סלרי, כוסברה, מנגולד עם בצל ושום וקצת מרגרינה כדי להדביק את הכל.
    אבל גולת הכותרת – היא הייתה שומרת כמה קובות בצד, משטחת אותן ומטגנת – להלן שופתות (או שופטות?). מי שהתמזל מזלו אכל אותן טריות מהטיגון ומי שלא קיבל אחת קרה ושמח שהצליח לקבל אחת בכלל.
    תודה על המתכונים!
    הילה

  66. אז התערובת מים-סולת-מלח יצאה יותר מדי רטובה ככה שאי אפשר ליצור מזה כדורים. יש משהו לעשות עם זה? כבר הוספנו עוד סולת אבל זה לא עזר

    • היי ניצן
      אפשר להוסיף עוד קמח לבן או סולת יבשה כדי שהתערובת תהיה פחות רטובה ונוחה לעיצוב
      בהצלחה 🙂

  67. וידוי: שנים אני רוצה להכין קובה סלק, שנים חששתי שלא יצליח לי. היום הכנתי סיר נהדר וזה הצליח!! לדעתי- הצלחתי רק בזכות ההסברים הכל כך מפורטים שלך. תודה רבה:)

    • היי אסתי
      איזה כיף לשמוע!! בתיאבון לכם =]
      בואי נגדיר את זה כעבודת צוות 😉 הרי בלעדייך זה לא היה קורה

  68. עוז יקר , אחרי נסיונות די כושלים עם מתכונים אחרים, המתכון הזה בהחלט מנצח. בני הבית מתים על זה. ההדרכה של הכנת הקובות נהדרת. לא מצאתי את הסולת המומלצת אבל זה הסתדר גם כך. כשמכינה אז באמת מקפיאה לפחות שתי קופסאות וכך אפשר ליהנות מהיופי הזה בלי ההכנה המרובה, רק להכין מרק והקובות לתוכו. למרק אני מוסיפה איזה גבעול שניים סלרי קצוץ כולל העלים . נהדר !!! תודה !!!

  69. הי
    אכן מתכון מדהים ומזמין…
    עשיתי קובות בלי מילוי… כי רציתי שגם הילדים יטעמו ולא אוהבים פה בשק בקר… אנסה ען עוף טחון ..
    בכל אופן יצאו לי ממש קשות.. קשור לזה שלא היה מילוי? או אולי לא המתנתי מספיק זמן לפני שזרקתי למרק?
    תודה!

    • היי רונית 🙂
      אכן בלי מילוי הסולת יוצאת קשה
      תערובת הסולת לא מחזיקה בעיני בפני עצמה.. ובכל מקרה מומלץ לבשל לפחות שעה
      אין בעיה להכין את המילוי עם עוף, עדיף שילוב של פרגית וחזה
      בהצלחה 🙂

  70. שלום עוז,
    קודם כל אני חדשה פה ורציתי לומר שהאתר מאוד מושקע ורואים את האהבה והידע שלך בבישול, כל הכבוד!!!
    רציתי לשאול, אני גרה בחו"ל ואין לי אפשרות להשיג בהרט, יש לך מושג במה ניתן להחליף?
    תודה!!!

    • היי אלני =]
      בהרט מורכבת מ:
      קינמון
      ג'ינג'ר מיובש
      אגוז מוסקט
      ציפורן
      פלפל שחור והל טחון
      כל אחד מהם יכול לתבל את הבשר. בשביל טעם אותנטי, הייתי שם שליש כפית מכל אחד בשביל שלא יהיה דומיננטי
      כל תבלין שאת יכולה להשיג טחון יוסיף (כלומר יכולה לשים רק קינמון, רק מוסקט, שניים, שלושה, או ארבעה תבלינים וכן הלאה)
      בהצלחה !
      ותודה על המילים החמות =]

  71. שלום עוז
    האם יש לך רעיון לתחליף סולת לרגישים לגלוטן?
    תודה מראש

    • היי שלום 🙂
      אני יודע שתמי בן דוד פיתחה סולת ללא גלוטן – חפש בגוגל תמצא אותה בקלות (קמח תמי)
      עשיתי ניסיונות עם קמח תירס שלא הצליחו

  72. היי עוז, הכנתי את הקובה לפי המתכון שלך צעד צעד ויצא מצוין וטעים,חזרתי לבית סבתא. מלאתי את הקובות בהודו אדום והבשר יצא קצת קשה. הקובות נדבקו מעט לתחתי הסיר ואחת לשנייה. אין מתגברים על התקלות הללו? אשמח לתגובתך. תודה!!

    • היי איריס 🙂
      שמח לשמוע שהטעמים יצאו מדויקים!
      באשר להידבקות – זה קורה כאשר הסיר צפוף מדי (שמים יותר מדי קובות) או כשלא מערבבים. אז אחרי כמה דקות שהקובות בסיר אפשר לעבור על תחתית הסיר העדינות עם עף עף (הכי טוב כף שטוחה/שנראית מרובעת) כדי לשחרר קובות שעלולות להידבק לתחתית.
      באשר לבשר: כמה זמן בישלת את הקובות? זה בשר קשה שצריך זמן בישול ארוך יחסית, משהו כמו שעה.

  73. שלום עוז.
    בשביל הצמחוני, אני מתכננת לעשות את זה במילוי עדשים. לדעתך, עדשים מבושלות או עדשים חיות?
    ואם אעשה פעם עם בשר ואקפיא כדורי בשר כדי להקל על המילוי, אז כשאני מוציאה את כדורי הבשר ישר לעשות קובות ולמרק או שחייבים להפשיר? אשמח ללמוד מה נכון.
    תודה מראש
    פנינה

    • היי פנינה 🙂
      עדשים מבושלות. צירפתי בהמשך התשובה את המתכון שלי למילוי צמחוני.
      לגבי ההקפאה: יכולה ליצור את הקובות וישר למרק, או ליצור את הקובות ולהקפיא 🙂 הבשר הרי קפוא ולא הופשר אז הוא יכול לחזור למקפיא כשהוא בתוך המעטפת

      מצרכים למילוי:
      3/4 כוס עדשים שחורות
      1 בצל קטן, קצוץ לקוביות קטנות
      1 סלסילה (200 גרם) פטריות, קצוצות גס
      3 כפות שמן זית
      1/3 צרור פטרוזיליה, קצוץ דק
      1 כפית גדושה בהרט (אפשר יותר או פחות לפי הטעם)
      מלח, לפי הטעם

      אופן הכנה:
      1. שוטפים היטב את העדשים. מניחים בסיר קטן ומכסים ב-1/2 2 כוסות מים. מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה בינונית נמוכה 25 דקות או עד שהעדשים התרככו וקצת מתחילות להתבקע, וכמעט כל המים התאדו.

      2. בסיר בגודל בינוני מחממים את שמן הזית. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים מעל להבה בינונית 5 דקות אגב ערבוב עד שקיפות. מוסיפים את הפטריות הקצוצות ומעט מלח ומטגנים מעל להבה גבוהה 3-4 דקות אגב בחישה, עד שהפטריות הצטמקו וכל הנוזלים התאדו. מכבים את הלהבה, ומשאירים בצד עד שהעדשים מוכנות.

      3. מעבירים את העדשים את הפטריות ומערבבים היטב. מוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה והבהרט. בעזרת מועך פירה מועכים מעט את התערובת כדי לפתוח חלק מהעדשים (זה מה שיאפשר לכם ליצור מילוי נוח לעבודה). טועמים ומתקנים תיבול במעט מלח. אם המילוי מרגיש מעט יבש, אפשר לערבב אליו מעט מים רותחים. שומרים את המילוי בצד.

  74. לאחר היסוסים הכנתי בשישי האחרון. הכנתי חצי כמות כדי שלא ניתקע עם משהו לא מוצלח… לא מצאתי את הסולת שהמלצת עליה, קניתי את הסולת שהייתה שיצאה קצת דביקה- הוספתי עוד סולת ויצא מרקם סביר אך לא ממש נוח לעבודה אבל בסוף הסתדרתי.
    יצא מדהים!!!
    אפילו הילדים שלי – בן כמעט שלוש והשני בן עשרה חודשים אהבו מאוד ואכלו בהנאה!!
    אחלה מתכון.
    אחלה אתר.
    אתה יכול בבקשה להעלות מתכונים נוספים למרק לקובה (למאותגרים מביננו שעובדים עם מתכונים)??
    תודה!!

    • היי תמר! 🙂
      ממש משמח לשמוע! =]
      כל הכבוד על ההצלחה וכיף ששיתפת
      אני כבר מתכנן הרבה זמן ולא מגיע לזה… אעשה מאמצים. בינתיים קבלי רשימת מצרכים מסודרת לרטבים השונים:
      (אופן ההכנה זהה לקובה סלק! מטגנים בצל, מוסיפים רסק ואת מה שנותן טעם לרוטב, מוסיפים תבלינים לימון סוכר מים וכשרותח מכניסים את הקובות)

      מצרכים לרוטב דלעת-צימוקים:
      1 בצל בגודל בינוני-קטן, קלוף וחתוך לקוביות
      כף שמן
      כף רסק עגבניות
      כפית פפריקה מתוקה
      כפית פפריקה חריפה
      500 גרם דלעת, חתוכה לקוביות גדולות
      חופן צימוקים שחורים
      1/3 כוס מיץ לימון (מבערך שני לימונים גדולים)
      1-3 כפות סוכר
      קורט מלח
      12-16 קובות מוכנות

      מצרכים לרוטב שום ונענע :
      1 בצל בגודל בינוני-קטן, קלוף וחתוך לקוביות
      כף שמן
      כף רסק עגבניות
      כפית פפריקה מתוקה
      כפית פפריקה חריפה
      שיני שום קלופות מ-3-4 ראשי שום
      עלים מצרור נענע גדול
      1/3 כוס מיץ לימון (מבערך שני לימונים גדולים)
      1-3 כפות סוכר
      קורט מלח
      12-16 קובות מוכנות

      מצרכים לרוטב קובה במיה:
      1 בצל בגודל בינוני-קטן, קלוף וחתוך לקוביות
      כף שמן
      כף רסק עגבניות
      כפית פפריקה מתוקה
      כפית פפריקה חריפה
      500 גרם במיה, קטומה מהגבעול הסיבי
      1/3 כוס מיץ לימון (מבערך שני לימונים גדולים)
      1-3 כפות סוכר
      קורט מלח
      12-16 קובות מוכנות

      • ידעתי שיהיה 🙂
        יושבת לי חתיכת דלעת על השיש שאני מתכננת להפוך למרק דלעת חמוץ-מתוק, עם צימוקים והכל, רק לא יכולתי לזכור אם מוסיפים רסק עגבניות (אגב, למרק סלק, במחוזותינו, לא הוסיפו רסק, רק בצל מטוגן).
        אז לא רק שזה מופיע במתכון עצמו, אלא הנה גם כאן, מפורט וברור.
        תבורך 🙂

        • בשמחה רבה רותי 🙂
          הרסק הוא תוספת מאוחרת יחסית למטבח הערבי – שכן עגבניות הגיעו מאמריקה לעולם רק במאות ה-16 וה-17. עד אז פשוט לא היו והגיוני שהמון בצל מטוגן נתן את בסיס הטעמים

  75. עוז בוקר טוב!
    לצערי רק עכשיו אני רואה שיש הצבעה – נכנסתי וכתוב שהסתיים. 🙁
    מקווה שזכית גם בלי הקול שלי.

    המרק יצא נהדר! אני מניחה שעם עוד אימון אני אשתפר. ובכל זאת שאלה: שמתי את הקמח בקערה ועל זה שפכתי את כמות המים המצוינת. המים נספגו מיד כך שהוספתי עוד כך שראו בצק ומסביבו קצת מים. אחרי חצי שעה מנוחה הבצק היה מעט דביק והיה קשה להדביק לכדור. האם הבצק אמור להיות דביק או שבכלל לא? ומה יכול לגרום לכך שהוא לא נסגר טוב?
    תודה מראש!

    • היי פנינה 🙂
      תחרות ישנה, טוב ששמת לב – הלינק כבר לא שם 😀
      שמח שהמרק יצא נהדר.
      באיזה סולת השתמשת? קרה לי בדיוק אותו דבר לפני שבועיים עם סולת של שופרסל
      בכל מקרה חשוב לעבוד רטוב: להרטיב את את הקרש ולהרטיב את הידיים לפני כל קיבוב.
      הבצק אמור להיות רך, גמיש ונוח. אם הוא דביק זה יכול להיות הסולת ויכול להיות שהיו קצת יותר מדי מים. בכל מקרה אפשר לתקן על ידי הוספת סולת/קמח לתערובת.

  76. היי עוז.

    יצא מדהים מתכון נהדר. הקובה סלק הכי מוצלחת שהכנתי איי פעם.
    קיבלתי מחמאות מקיר לקיר. תמשיך ככה אוהב מאוד את הבלוג שלך.
    תודה גם לסבתא חנה!!!
    גם אני הסתבכתי עם סולת מתוצרת אחרת. היה צריך לתת יותר זמן ויותר סולת.
    מעניין למה זה קורה.

    • היי אלי
      ממש משמח לשמוע. אעביר הלאה! תודה רבה על המילים החמות! =]
      בשביל להסביר את ההבדלים בין מותגי הסולת צריך שמישהו יכניס למפעלים ויסביר איך בדיוק עושים את הסולת… מקווה שאבדוק את זה מתישו 🙂

  77. שלום עוז
    גילינו את האתר שלך לאחרונה וכל בני המשפחה נהנים ממנו מאד(מי מקריאה ומי מתוצאותיה).
    צורת הכתיבה והאופן שבו מוסברים המתכונים נותנים המון השראה לבשל ואני מוצא שאחד הבילויים הלייליים שלי לאחרונה כוללים קריאה ממושכת באתר.
    מתכון הקוסקוס ללא גלוטן שלך באמת היה מתכון משנה חיים, כפי שציינת באתר, והשימוש בו מסב המון אושר לביתי חולת הצליאק.
    מאחר וגם הקוסקוס המקורי, כמו הקובה, עשוי מסולת, אני מניח שגם במקרה זה (קובה) קמח התירס יכול להוות תחליף ראוי. אודה לך אם תוכל לתת מתכון / לכוון כיצד להחליף את הסולת בקמח תירס באופן שיאפשר יצירת קובות במרקם ואיכות דומים לאלה שבמתכון זה.

    • שלום ירון 🙂
      מאוד שמח לשמוע על ההצלחות ועל זה שהקריאה הפכה לתחביב לילי =]
      במקרה של הקובה קמח התירס לא מהווה תחליף הולם. הוא לא דביק מספיק בשביל לשמור על צורתו בשלבי המילוי, וזאת בגלל היעדר הגלוטן.
      אתה יכול להשתמש בסולת ללא גלוטן של תמי בן דוד – הבנתי שהיא מניבה תוצאות נפלאות.
      עוד מתכון שראיתי לאחרונה ברשת מדבר על שימוש בקמח טורטיות (ניתן להשיג דרך טרס פזוס ובשוק הכרמל)
      http://www.cookingviews.com/%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A5/
      טרם בדקתי אבל יכול להיות שכאן יעבוד לכם!
      בהצלחה רבה שוב תודה על המילים החמות 🙂

  78. היי עוז,
    קודם כל תודה, איזה מדריך נהדר! השתמשתי בו להכין קובה פעם ראשונה בחיים ויצא פשוט מושלם (מקווה שזה לא מזל של מתחילים…). בעיקר התלהבתי מהסרטון יוטיוב של סבתא, יש דברים שאי אפשר לתאר במילים, אז תודה גם לה, כמובן.
    שאלה אחת- בישלתי את הקובה במרק סלט מעט שונה ממה שהסברת, רציתי שיהיה יותר "מרקי" ופחות רוטב (הכנתי קובה משליש ק"ג סולת, לא בטוחה כמה קובה יצאו, ועשיתי מרק של 4 ליטר נוזל לפחות). אחרי שבישלתי את הקובה בערך שעה-שעה וחצי כיביתי את האש, טעמתי והקובה היו מצוינים. אז השארתי את הסיר על הכיריים לכמה שעות. כשחזרתי אל הסיר, הקובה "שתו" לי כמעט את כל הנוזלים במרק, ונשאר באמת דומה יותר לרוטב. האם הייתי צריכה להוציא את הקובה מהמרק ולאכסן אותם בכלי נפרד?
    תודה 🙂
    לוטם

    • היי לוטם 🙂
      תודה רבה על המילים החמות, שמח וגאה שהצליח לך על הפעם הראשונה!
      אלו לא הקובות אלא העמילנים שבסולת, הם ממשיכים להסמיך גם אחרי שהבישול מסתיים. לא הייתי מפריד את הקובות מהסיר (הקובות עשויות להיפצע, ובכל מקרה זה טעים יותר אחרי לילה במקרר)
      מה שאת יכולה לעשות בשביל מרק יותר נוזלי זה להוסיף מים לדילול ועוד תבלינים (סוכר, לימון, מלח) לפי הטעם אם צריך

  79. הי עוז,
    תודה על מתכון מפורט ביותר. הכנתי היום ויצא מווווווושלם. מאז ומתמיד פחדתי מהכנת קובה והיום הוכחתי לעצמי שבאמת קשה יש רק בלחם. יותר מכל תודה על העיצה של יצירת העיגול עם האצבעות שאין לי ספק שתרמה להצלחה.

  80. הכנתי אתמול את המתכון הזה. זו הפעם הראשונה שהכנתי קובה (ואם להיות כנה, אני לא זוכרת מתי אי פעם אכלתי אחד) והוא יצא פשוט מעולה! כל בני המשפחה התלהבו מאוד.
    תודה על המתכון המעולה! ללא ספק אכין אותו שוב.

  81. ****גרסה צמחונית!! – ממש טעים!!****

    קודם כל תודה על המתכון המפורט והמובן!!!! בשביל אשכנזיה כמוני שבחיים לא הכינה, זה היה ממש ברור ונוח!
    גם עיסת הסולת יצאה מושלמת ללא מאמץ ובעיקר ההוראות איך להכין את הקובה עצמו, הלכתי על השיטה של סבתך הנפלאה וזה היה ממש נוח ופשוט.

    הכנתי מילוי עם פורטובלו… יצא ממש טעים, אבל אני חושבת שלעומת "הטעם הבשרי המרוכז" לפורטובלו הבהרט היה קצת חזק. להבא אולי אני אפחית קצת מכמות התבלין בתערובת.. וגם האמת בכמות פפריקה החריפה (אשכנזיה, אמרנו..). עוד משהו, בסוף המרק הוספתי עלי כוסברה טריים וסלרי – ולדעתי זה פשוט הפך אותו למושלם!

    חוץ מזה, נשאר לי מלא מתערובת למילוי וגם מהסולת… אז חממתי את התנור, ושימנתי תבנית בשמן זית. שמתי שכבת סולת, מעליה שכבת מילוי עבה ועוד שכבת סולה דקה מעל. למעלה גם שימנתי והוספתי פסטוקים ושקדים גרוסים.
    יצא ממש טעים! ואכלנו את זה גם עם המרק עצמו במקום הקובה ביום למחרת.

    תודה רבה!!!!

    • היי טלי 🙂
      איזה כיף לשמוע! למאפה שהכנת קוראים קובה סינייה, וזה בהחלט מעדן!
      אחלה רעיון לגבי התוספות למרק, אבדוק פעם הבאה
      בשמחה תמיד! =]

  82. אחלה מתכון! תודה!!!! אבל אבל אני מחפשת מילוי טבעוני טוב.

    האם אתה יודע? מכיר משהו כזה?

    עד עכשיו הייתי מכינה מילוי מבצל קצוץ עם פטריות אבל הוא "קצת" מתפרק.
    יש אלטרנטיבה?

    • היי רון 🙂
      הנה מתכון טבעוני, שיתפתי אותו בתגובות מעל אבל הנה הוא שוב:

      מצרכים למילוי:
      3/4 כוס עדשים שחורות
      1 בצל קטן, קצוץ לקוביות קטנות
      1 סלסילה (200 גרם) פטריות, קצוצות גס
      3 כפות שמן זית
      1/3 צרור פטרוזיליה, קצוץ דק
      1 כפית גדושה בהרט (אפשר יותר או פחות לפי הטעם)
      מלח, לפי הטעם

      אופן הכנה:
      1. שוטפים היטב את העדשים. מניחים בסיר קטן ומכסים ב-1/2 2 כוסות מים. מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה בינונית נמוכה 25 דקות או עד שהעדשים התרככו וקצת מתחילות להתבקע, וכמעט כל המים התאדו.

      2. בסיר בגודל בינוני מחממים את שמן הזית. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים מעל להבה בינונית 5 דקות אגב ערבוב עד שקיפות. מוסיפים את הפטריות הקצוצות ומעט מלח ומטגנים מעל להבה גבוהה 3-4 דקות אגב בחישה, עד שהפטריות הצטמקו וכל הנוזלים התאדו. מכבים את הלהבה, ומשאירים בצד עד שהעדשים מוכנות.

      3. מעבירים את העדשים את הפטריות ומערבבים היטב. מוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה והבהרט. בעזרת מועך פירה מועכים מעט את התערובת כדי לפתוח חלק מהעדשים (זה מה שיאפשר לכם ליצור מילוי נוח לעבודה). טועמים ומתקנים תיבול במעט מלח. אם המילוי מרגיש מעט יבש, אפשר לערבב אליו מעט מים רותחים. שומרים את המילוי בצד.

  83. איך מרבלים את הצבע סגול זרחני נאמר לי שלא צריך לטגן את הסלק אלה לבשל אותו במים לאחר טיגון הבצל והרסק כול הזמן טיגנטי את הסלק כמו שאמרתה אבל הצבע לא היה כמו שרציתי היה עכור ולא זרחני סגול

    • היי נורית
      הצבע של הסלק משתנה מסגול לאדמדם כתוצאה מחשיפה לחומצה – כמו שיש במיץ לימון וברסק עגבניות.
      אם תורידי אותם מהמתכון הצבע יהיה סגול אבל גם לא יהיה טעים.
      לשיקולך.

  84. אני חזרתי כדי להודות, לך ולסבתא חנה הנפלאה.
    הייתי מוכנה לשלם הרבה כסף כדי לטעום מהתבשילים שלה.

    הכנתי בפעם הראשונה בחיי קובה לבן הזוג שמאוד אוהב קובה סלק (אני פחות, מעדיפה חמוסטה יותר)
    ההסברים הכל כך ברורים ומפורטים שלך, יחד עם הסיפורים הקטנים הקסימו אותי מאוד.

    את הסולת שציינת לא מצאתי ולכן השתמשתי במה שהיה.
    בפועל, יצא לי "בצק" ממש נוזלי וקשה לעבודה.
    לא הבנתי האם לאחר הוספת המים לסולת ערבבת הכל יחד או פשוט נתת למים להיספג ללא ערבוב ?

    אני ערבבתי ויצא מצב ש"שלוליות" המים לא נוצרו, אז הוספתי עוד מים עד שהופיעו השלוליות.
    מעולם לא הכנתי קובה כך שלא היה לי ממש למה להשוות ואיך לדעת האם המים מספיקים.
    בפועל הוספתי יותר מידי מים. אבל איכשהו כן הצלחתי ליצור קובות.

    שמתי 6 כוסות מים על 16 קובות, כך שטעם הסלק ברוטב היה חזק יחסית. להבא אמזוג 8 כוסות.
    יש שנוהגים להוסיף סלרי למתכון, לבנזוג היה חסר.

    יצאה כמות של כ-40 קובות שנטרפו תוך יומיים בלבד !
    תודה רבה רבה !

    • היי אורטל 🙂
      בשמחה! אמסור לסבתא
      הכוונה היא לשים מים, לערבב, ואז נשארות שלוליות קטנות כמו בתמונה. תתחילי בכמות המדודה. אם נוזלי מדי אפשר להוסיף קמח לבן או עוד סבולת
      אני לא גדלתי על תוספת הסלרי – אז לי זה לא חסר, אבל מכיר את הנוהל ובהחלט אפשר ורצוי
      כיף ששיתפת ובתיאבון!

  85. היי עוז, תודה על המתכון. מה יכול להוות מילוי צמחוני?

    • היי טל 🙂
      עדשים ופטריות!
      מדביק לך את אותה תשובה שרשמתי לפני כמה תגובות

      מצרכים למילוי:
      3/4 כוס עדשים שחורות
      1 בצל קטן, קצוץ לקוביות קטנות
      1 סלסילה (200 גרם) פטריות, קצוצות גס
      3 כפות שמן זית
      1/3 צרור פטרוזיליה, קצוץ דק
      1 כפית גדושה בהרט (אפשר יותר או פחות לפי הטעם)
      מלח, לפי הטעם

      אופן הכנה:
      1. שוטפים היטב את העדשים. מניחים בסיר קטן ומכסים ב-1/2 2 כוסות מים. מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה בינונית נמוכה 25 דקות או עד שהעדשים התרככו וקצת מתחילות להתבקע, וכמעט כל המים התאדו.

      2. בסיר בגודל בינוני מחממים את שמן הזית. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים מעל להבה בינונית 5 דקות אגב ערבוב עד שקיפות. מוסיפים את הפטריות הקצוצות ומעט מלח ומטגנים מעל להבה גבוהה 3-4 דקות אגב בחישה, עד שהפטריות הצטמקו וכל הנוזלים התאדו. מכבים את הלהבה, ומשאירים בצד עד שהעדשים מוכנות.

      3. מעבירים את העדשים את הפטריות ומערבבים היטב. מוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה והבהרט. בעזרת מועך פירה מועכים מעט את התערובת כדי לפתוח חלק מהעדשים (זה מה שיאפשר לכם ליצור מילוי נוח לעבודה). טועמים ומתקנים תיבול במעט מלח. אם המילוי מרגיש מעט יבש, אפשר לערבב אליו מעט מים רותחים. שומרים את המילוי בצד.

  86. הכל מדויק, למעט הרסק שברוטב
    כל הכבוד לך על המתכונים האותנטיים. אתר מעולה

    • היי ברכה 🙂
      ברוכה הבאה ותודה רבה על המילים החמות =]
      יש ששמים רסק ויש שלא שמים, תלוי באזור בעיראק ממנו מגיעה המשפחה.

השאר תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם. שדה חובה *

*