המדריך המלא: איך להכין כרוב כבוש מושלם

7 באפריל 2016
המדריך: איך להכין כרוב כבוש. צילום: אסף אמברם

טעם מיוחד ובריא במיוחד. צילום: אסף אמברם

אם בתחילת ימי במטבח חקרתי בעיקר את האלמנטים הפרקטיים של בישול: שימוש במחבתות, כיריים ותנורים כדי לשנות מצב של חומרי גלם, בתקופה האחרונה נכנס לי באג חדש: התססה. אני מטפח מחמצת חמודה שחוגגת שמונה חודשים (וברגע שארגיש שאני למדתי אותה מספיק טוב גם על נושא זה תקבלו מחקר מפורט), הכנתי לימון כבוש בעצמי (ליתר דיוק, ליים) ומתעמק יותר ויותר בדרכים הביולוגיות למטמורפוזה קולינרית, או במילה אחת: התססה.

נושא השיעור היום הוא כרוב. לכאורה הירק הבסיסי והפשוט ביותר שיש. הוא זמין כל השנה, ובדרך כלל מכינים ממנו סלטים, ממולאים או מוקפצים, אבל כאשר נותנים לו לתסוס, כלומר נותנים לחיידקים מאוד ספציפיים להתחיל לאכול אותו לפניכם, הוא הופך למשהו מיוחד, מטעם קולינרי מלא בטעם ומורכבות שפשוט אי אפשר לשחזר באופן אחר.

אמה מה? מספיק שאגיד את המילה שמרים, יצורונים קטנים שמתפיחים בצק תוך שעה ופחות, וזה יעורר פחד בליבם של בשלנים רבים (כולל אותי לפני 8 שנים!). לדבר על התססות מורכבות יותר, שקורות לכאורה מהאוויר ונמשכות שבוע ויותר, זה בכלל מעורר מורא. אז היום נעבור שלב שלב מתחילת התהליך ועד סופו, ותראו שלהתסיס זה לא נורא בכלל.

הכל מתחיל בכרוב טרי. חשוב לבחור כרובים טריים וכבדים יחסית לגודלם. צילום: אסף אמברם

הכל מתחיל בכרוב טרי. חשוב לבחור כרובים טריים וכבדים יחסית לגודלם. צילום: אסף אמברם

משמרים ונהנים
המטרה העיקרית של תסיסה היא שימור: פעם לא היו מקררים, הירקות והפירות באו רק בחודשים ספורים של השנה. לאלו שחיו באזורים ים תיכוניים כיפיים כמו שלנו, לא הייתה בעייה עם זה. אבל אלו שגרו בארצות קרות, כמו גרמניה, פולין ורומניה, או, מהצד השני של הגלובוס, קוריאה, היו חייבים למצוא דרך לשמר את האוכל שלהם (ותודה לד"ר אורי מאיר צ'יזיק על המידע).

למה אוכל מתקלקל?
הסיבה לשימור, כמובן, היא קלקול. אם היינו לוקחים את הכרוב ומשאירים אותו בחוץ בסבבה שלו, אחרי כמה זמן הוא היה מתחיל להירקב, וכל מיני עובשים היו מתחילים לצמוח עליו – ריקבון נוצר כאשר חיידקים ועובשים שאנחנו לא רוצים מתחילים לאכול את האוכל שלנו לפנינו, וכתוצאה מכך שהם אוכלים אותו הם מייצרים תרכובות וריחות שמפיצים ריח של.. אממ… ריקבון.

כאשר אנחנו מתחילים תהליך של כבישה, בין אם במים, מלח, או חומץ, אנחנו יוצרים סביבה בה לחיידקי הריקבון פשוט לא כיף. אבל יש סוג חיידקים שכן מרוצה, ואלו חיידקים ממשפחת הלקטובצילוס, או חיידקים לקטיים, בקיצור.

במדינות המתסיסות, למשל באירופה פולין וגרמניה, כל הכרוב שגידלו איכרים ברחבי המדינה היה מבשיל בבת אחת, ובלי אמצעי קירור, הכרוב שלא נאכל טרי היה מתקלקל. לכן, הכנת כרוב כבוש הייתה פתרון פרקטי מאוד, מכיוון שלמותססים יש חיים ארוכים הרבה יותר, שנים אפילו.

בכפרים המסורתיים עדיין יש חבר'ה שמסתובבים בין מקומות עם מנדולינה אכזרית בעלת שלושה להבים (ראו תמונה מתחת) בשביל לעזור לפרק את הכרובים לרצועות דקיקות ואחידות כמה שיותר מהר. מעבר לחיי המדף, הבונוס בכבוש הוא בערכים התזונתיים, למשל ויטמין C, B12, ופרוביוטיקה – מהזן הכי טוב ממשפחת הלקטיים (מיד על זה).

אם יש לכם מנדולינה, זה הזמן לשלוף אותה. זאת מנדולינה למקצוענים! צילום: אסף אמברם

אם יש לכם מנדולינה, זה הזמן לשלוף אותה. זאת מנדולינה למקצוענים! צילום: אסף אמברם

המשפחה הטובה
הלקטיים משחקים תפקיד חשוב בכמעט כל מזון משומר: הם מרכיב מהותי במחמצות להתפחת לחם, חמוצים, יוגורט, ועוד, כאשר בכל מוחמץ או משומר מופיעים זנים אחרים מהמשפחה הזו. חלק משגשגים תוך זמן קצר (כמו אלו שביוגורט), ולחלק (כמו אלו בכרוב הכבוש) נדרש זמן ארוך יותר להופיע.

הם נקראים לקטיים מכיוון שכשהם נתקלים בסוכר, הם אוכלים אותו ובדרך יוצרים חומצה לקטית, שלה טעם מובהק ושונה מהחמיצות של הלימון (שנגרמת מחומצה ציטרית) או מחמיצות של חומץ (שנגרמת מחומצה אצטית).

בסוף תהליך ההכנה של משהו מותסס, החומצה הלקטית שנוצרת הופכת אותו למאוד לא ידידותי למיקרובים וחיידקים, שחומציות לא באה להם בטוב, ומסיבה זו לחומרי גלם מותססים תוחלת חיים ארוכה במיוחד.

אגב, ההתססה מעלה תכולת החומצה הגלוטמית בתוצר הסופי, או במילים אחרות אוממי, או במילים אחרות אחרות, עושה את האוכל יותר טעים.

חוצים את הכרוב לאורך ואז לרבעים. צילום: אסף אמברם

חוצים את הכרוב לאורך ואז לרבעים. צילום: אסף אמברם

למה להתסיס בבית?
הבונוס הגדול בהכנה ביתית של חמוצים ומשומרים (מעבר לטעם, מרקם וגאווה עצמית) מסתכמת למילה אחת: פרוביוטיקה. תחפשו אותה ברשת (יש טונות של מאמרים מקצועיים) ותגלו שזו תעשייה שלמה, שמגלגלת מיליונים בצורות של קפסולות, כדורים, יוגורטים מחוזקים ועוד, וכשאתם מחמיצים בעצמכם, אתם מקבלים אותה בעלות מינימלית. ממש ממש בגדול, מדובר בחיידקים שעושים לגוף שלנו טוב – בין אם לחיזוק מערכת העיכול והמערכת החיסונית.

מכיוון שעל פי החוק במדינה, כל מוצר שנמכר בסופר חייב להיות מפוסטר (פיסטור=חשיפה לטמפרטורות גבוהות במטרה להרוג חיידקים חיים שנמצאים במזון), הרי שכאשר קונים כרוב כבוש בצנצנת, כל החיידקים הטובים שהיו בו כבר עלו השמיימה, ואתם לא מקבלים את הערך המוסף הזה. מזון "חי" לעומת מזון "מת".

המלצת צפייה

הפרק הרביעי בסדרה Cooked של נטפליקס מוקדש כולו לתסיסה, וסוקר בצורה מרתקת סוגים שונים של גבינות, בירות, קימצ'י, חילופי אוכלוסיות חיידקים ועוד, ומסביר את החשיבות שלה במובנים רבים. חפשו cooked episode 4 watch online.

סכין ארוכה ומשוננת היא כלי העבודה המתאים בעיני למשימה. צילום: אסף אמברם

סכין ארוכה ומשוננת היא כלי העבודה המתאים בעיני למשימה. צילום: אסף אמברם

5 קטנות על כרוב כבוש

1. הכרוב בן למשפחת המצליבים, קרוב משפחה של הברוקולי, הרוקט, הצנון והחרדל.
2. עוד בימי הרומאים העתיקים סופר (על ידי קאטו הזקן) על הכנת כרוב כבוש במלח.
3. ימאים נהגו לקחת למסעותיהם בים כרוב כבוש, לאחר שגילו כי אכילתו מונעת את מחלת הצפדינה, שנוצרת בעקבות מחסור בויטמינים וחומרים מזינים.
4. נכון ב'אחים לנשק' (הסרט האהוב על בה"ד 1) ועוד סרטי מלחמת העולם השנייה קוראים לגרמנים קראוט? זה כינוי גנאי שהבריטים נתנים לחיילי גרמניה עוד במלחמת העולם הראשונה, והוא נוצר בגלל החיבה של הגרמנים לכרוב הכבוש.
5. הגרסה הקוריאנית לזאורקראוט נקראת קימצ'י (כתבה אחרת!), ובה כרוב סיני מותסס עם תבלינים, שום, ג'ינג'ר ועוד במשך חודשים ארוכים ואף שנים. לעוד מידע בפרק הנהדר של גידי ואהרוני מהעונה השלישית (מאוהב בתוכנית הזו). אפשר גם לטעון שזאורקאוט הוא הגרסה הגרמנית לקימצ'י – שתי השיטות פותחו עצמאית.

מורידים את הליבה. צילום: אסף אמברם

מורידים את הליבה. צילום: אסף אמברם

ועכשיו לעבודה
הכלל בהכנת כרוב כבוש וחמוצים בכלל (הצלחתי להכין מלפפונים חמוצים נהדרים! זה כתבה אחרת) הוא "אם כבר, אז כבר". כלומר עדיף להכין כמות גדולה מאשר נגלה קטנה שתיגמר מהר. בארצות המתסיסות תפגשו במרתפים דודים של עשרות ומאות ליטרים ויותר.

הכרוב שאני מכין היום הוא כרוב כבוש בנוסח אירופאי, מה שנקרא גם זאורקראוט (sauer =חמוץ, כרוב kraut=). ובשביל להתחיל, צריך כרובים יפים. הימים האלו – של תחילת האביב, הם הימים היפים עבורו, כי הגשמים ממלאים את העלים בנוזל, הכרובים כבדים יותר ומלאים בעסיס.

וחותכים את רבעי הכרוב. צילום: אסף אמברם

וחותכים את רבעי הכרוב. צילום: אסף אמברם

לרצועות הכי דקות. צילום: אסף אמברם

לרצועות הכי דקות. צילום: אסף אמברם

שאתם יכולים. צילום: אסף אמברם

שאתם יכולים. צילום: אסף אמברם

לוקיישן לוקיישן לוקיישן
הכלי המועדף על מתסיסים לאורך השנים הוא קדירות חימר (גידי ואהרוני מבקרים בפרק שלונקק לעיל אצל יצרן כדים יפהפיים בקוריאה). נוצרת בהן אטימה הרמטית לאור ולחמצן – יש בהן תעלות, אותן ממלאים מים, ככה שפחמן דו חמצני (שנוצר מפעילות החיידקים) יכול לצאת, אבל אוויר (עתיר חמצן) לא יכול להיכנס, ואור ישיר אינו מהווה גורם סיכון בזכות צבען הכהה.

צנצנת זכוכית רגילה רגישה לאור, שעלול להפריע להצלחת התסיסה. חייבים לפתוח אותה מדי יום כדי לשחרר פחמן דו חמצני שהצטבר בה בעקבות נשימת החיידקים (אם לא תשחררו אוויר מהצנצנת, היא תתפוצץ!). בעת פתיחתה נחשף הכרוב לאוויר, ואז מצטרפים לנו אורחים לא רצויים.

במילים אחרות: שימוש בקדירה מגדיל את הסיכויים שלכם לקבל כרוב כבוש יותר מוצלח מבחינת איכות וסוג החיידקים שלו. בתמונות כאן ובטסטים לכתבה השתמשתי בקדירת פרמנטה, שמיובאת לארץ על ידי ג'מוקה.

מתחילים בהכנות

מעבירים לקערה או סיר גדול. צילום: אסף אמברם

מעבירים לקערה או סיר גדול. צילום: אסף אמברם

הפריסה
אחרי שרכשתם כרובים יפים וכבדים והבאתם הבייתה, מתחילים בהכנתם.

ראשית, מסירים את העלים החיצוניים ושומרים, חותכים את הכרוב לרבעים ומסירים את הליבה (משתמשים בשיירים בהמשך).

כלי העבודה בו אני משתמש למלאכת פריסת הכרוב הוא סכין מסור משוננת וארוכה, שאיתה חיתוך הכרוב לרצועות מתבצע בקלי קלות.
יודעי עניין משתמשים במנדולינה, כלי אימתני ופורס אצבעות (תשאלו כל מי שעבד במטבח) שמביא פרוסות דקיקות ומדויקות במאמץ מינימלי (אבל איך לבחור מנדולינה זה כבר כתבה אחרת).

 

ועל כל קילוגרם כרוב שמים 15 גרם מלח. צילום: אסף אמברם

ועל כל קילוגרם כרוב שמים 15 גרם מלח. צילום: אסף אמברם

ההמלחה
אחרי שפירקנו ופוררנו את הכרובים, מגיע זמן המלח.

הכלל הוא פשוט: 15 גרם (שזה בערך כף אחת שטוחה) מלח ים גס ( ממש לא מלח שולחני, שמכיל חומרים נגד הידבקות שאנחנו לא רוצים) לכל ק"ג של כרוב פרוס. מומלץ בחום להיעזר במשקל דיגיטלי בשביל הדיוק.

המלח מושך את הנוזלים וחלק מהסוכרים החוצה מהכרוב, ומביא אותו למצב אופטימלי להתחלת פעולת החיידקים (שנמצאים על הכרוב ובאוויר), וגם לרמת מליחות שטעימה לחיך (אנחנו לא רוצים כרוב מלוח מדי). הוא גם מוציא את הסוכר ועוזר לשמור על המרקם הפריך שלו. אפשר להכין כרוב עם מעט מלח, אך התוצאה תהיה כרוב רך.

ואחרי 10 דקות זה מה שקורה לכרוב: הוא מאבד את מרבית נפחו. צילום: אסף אמברם

ואחרי 10 דקות זה מה שקורה לכרוב: הוא מאבד את מרבית נפחו. בשלב זה יש לכם אחלה סלט כרוב שבעולם! . צילום: אסף אמברם

הקיווצ'וץ' וההשרייה
אחרי הוספת המלח מעסים אותו היטב אל הכרוב, ככה שיגיע לכל פינה, ואז נותנים לכרוב לעבוד 10 דקות. בזמן הזה המלח שואב את הנוזלים מעלי הכרוב, ממוטט את התאים של הכרוב שמכילים המון אוויר, וכך, כעבור 10 דקות, ממש אפשר לסחוט את הנוזלים ממנו, והוא יאבד חצי מהנפח שלו ואף יותר. אותי זה מרגש לראות את הכרוב ככה מתכווץ.

בתקופה של סוף החורף והסתיו הכרובים יהיו יבשים יחסית ואז יקח יותר זמן להגיע למצב בו הוצאתם מהכרוב מספיק מים כדי לכסות אותו. אם לא יצאו מהכרוב מספיק מים, מוסיפים בעצמכם לפי אותו יחס: מרתיחים ליטר מים, מוסיפים 15 גרם מלח ונותנים להם להתקרר.

ואפשר ממש לסחוט ממנו מים. צילום: אסף אמברם

ואפשר ממש לסחוט ממנו מים. צילום: אסף אמברם

התיבול (אופציונלי)
כרוב+מלח+זמן מספיקים בשביל לתת תוצאה מלאת טעם, אבל אין שום סיבה לא להוסיף עוד תבלינים שאוהבים. זרעי קימל הם התיבול הגרמני הקלאסי.‬

הפעם הוספנו גרגרי כוסברה ושבבי צ'ילי יבש, וגם גרגרי ערער (או ג'וניפר בשמו הלועזי=פרי יער מיובש מלא ומרוכז בטעם, המרכיב הסודי במשקה הג'ין, וניתן למצוא אותו בחנויות תבלינים), פלפל שחור, וזרעי שומר יכולים להתאים פה.

אם רוצים, מוסיפים תבלינים. צילום: אסף אמברם

אם רוצים, מוסיפים תבלינים. צילום: אסף אמברם

הדחיסה
את הכרוב הניגר המומלח, המקווצ'ץ' (והמתובל, אם תיבלתם) מעבירים לכלי אטום בו יוכלו החברים הלקטיים שלנו לאכול, לשתות, להתרבות וליהנות מהחיים.

עושים זאת בצנצנת מעוקרת (כלומר כזו ששמתם בה מים רותחים למספר שניות, סגרתם ואז פתחתם (אל תנערו! הצנצנת תישבר…. מניסיון : | ), או בקדירת חימר יעודית להתססה (בה יש מקום לעד 6 ק"ג של כרוב, וכדאי שתהיה 80% מלאה, שיהיה מקום למי הכרוב), שיוצרת אטימה הרמטית וחוסמת אור, שכאמור עלול גם הוא לקלקל לנו את העניינים.

חשוב לדחוס את הכרוב ממש טוב, כדי שלא תשארנה בועות אוויר, ולהעביר את הכרוב יחד עם כל הנוזלים שניגרים ממנו אל הכלי. אגב, אם תטעמו את הנוזלים שיצאו מכרובנו החביב, תגלו שיש להם טעם של מי ים, והם משחקים תפקיד חיוני בהתססה. לא שופכים אותם באף מצב!

מתחילים להעמיס ובין לבין מועכים את הכרוב הקצוץ: אנחנו רוצים אותו צולל בנוזלים, לא משכשכך על פני המים. צילום: אסף אמברם

מתחילים להעמיס ובין לבין מועכים את הכרוב הקצוץ: אנחנו רוצים אותו צולל בנוזלים, לא משכשכך על פני המים. צילום: אסף אמברם

עוד קצת. צילום: אסף אמברם

עוד קצת. צילום: אסף אמברם

האיטום
אחרי שמילאתם את הכלי ודחסתם, ככה שיש כמות יפה של נוזלים שמכסים את הרצועות, שמים עליהם משקל, וכאן נכנסים העלים החיצוניים וליבות הכרוב, בעזרתם נסגור את הכלי. המטרה היא לא לראות בצבוצים בכלל – מה שיבצבץ יתקלקל ועלול לקלקל את כל שאר תכולת הכלי.

בקדירה להתססה יש משקולות שמניחים מעל עלי הכרוב, שעוזרות לוודא שהכרוב הקצוץ והתבלינים נשארים מתחת לפני המים.

התחזוקה
מכיוון שיצרנו סביבת חיים, עלינו לעזור ולשמר אותה: לכן פותחים את הכלי מדי יום כדי לשחרר אוויר ומיד סוגרים אותו (אם משתמשים בקדירה יש הוראות מסודרות במתכון). חשוב לשמור על הכלי במקום קריר יחסית בבית, כזה שלא מקבל אור שמש ישיר.

שמים מעל הכרוב הקצוץ את העלים הקיצוניים והליבות ששמרנו בצד. צילום: אסף אמברם

שמים מעל הכרוב הקצוץ את העלים הקיצוניים והליבות ששמרנו בצד. צילום: אסף אמברם

ההמתנה
במהלך ההתססה עוברים הכרובים מספר מחזורים של חיידקים, כשאלו המשובחים והבריאים ביותר נוצרים אחרי שלושה-ארבעה שבועות (תלוי בעונה וטמפרטורה בחוץ, בחורף לוקח יותר זמן). אחרי שבוע הכרוב כבר יהיה חמוץ, אבל הוא יגיע למלוא ערכו התזונתי אחרי רק בחלוף תקופת זמן ממושכת יותר.

האחסנה
אחרי שהכרוב מוכן, מעבירים לכלים מעוקרים ושומרים בקירור. שוב חשוב להעביר עם הנוזלים ועדיף שהם יכסו את הכרוב. במקרר פעולת החיידקים הלקטיים מואטת, וזה נותן לכם עוד מספר חודשים ליהנות מתוצר הנהדר שלכם.

ואם משתמשים בקדירת חימר, נעזרים במשקולות כדי לכסות לחלוטין את הכרוב בנוזל. צילום: אסף אמברם

נעזרים במשקולות כדי לכסות לחלוטין את הכרוב בנוזל. הדבר הכי חשוב בהכנה זה לוודא שכל המוצקים מכוסים. צילום: אסף אמברם

עם מה אוכלים אותו?
בגרמניה וצרפת (ליתר דיוק אזור אלזס, שהחליף ידיים בין צרפת לגרמניה מספר פעמים לאורך השנים) מגישים אותו עם נקנקיות, ובכללי הוא מלווה מצוין בשרים מכל הסוגים, ויכול לתת לשווארמה שדרוג רציני, במיוחד עם בת הזוג שלכם לא אוהבת שאתם שמים או מתקרבים או מריחים עמבה.

הוא גם הולך מצוין עם פלאפל, ובכללי ובכלל החמיצות שלו תאזן כל דבר שיוצא מטיגון. אפשר גם להוסיף אותו לסלט כרוב רגיל בשביל הטוויסט, או פשוט לאכול בפני עצמו, זה אחד מהמאכלים הבודדים עליהם מוסכם באופן גורף שאפשר להגיד שהם 'בריאים'.

מנשנשים ונהנים! צילום: אסף אמברם

מוכן! צילום: אסף אמברם

מבצע מיוחד!

בעקבות ההצלחה הרבה של המתכון והמדריך, ארגנו לכם הנחה מיוחדת על קדירת הכבישה הנהדרת בה אני משתמש בכתבה (בסוגריים אספר לכם שמאז שהכתבה נכתבה כבר הכנתי 5 נגלות מאוד מוצלחות של כרוב בעזרתה). במקום 450 ש"ח לקדירה של 5 ליטרים, רק 405 ש"ח! וגם 54 ש"ח הנחה על קדירה ענקית בנפח 10 ליטרים. להזמנה ופרטים נוספים הקליקו כאן.

מתכון לכרוב כבוש

טבעוני, 15-30 דקות עבודה, שבועיים עד שיש חמוץ וטעים, כ 4 שבועות אופטימלי לערכים תזונתיים ופרוביוטיקה

מצרכים:

כרוב טרי לפי גודל הכלי שאתם רוצים למלא (כרוב בינוני שוקל 1 ק"ג בערך)

לכל ק"ג כרוב קצוץ: 15 גרם (כף שטוחה) מלח גס

תבלינים – גם לכל ק"ג כרוב (רשות):
חצי כפית זרעי כוסברה
חצי כפית שבבי צ'ילי

אופן הכנה:

מכינים את הכרוב:

  • מסירים את העלים החיצוניים של הכרוב ושומרים אותם בצד.
  • חוצים את הכרוב לאורכו ואז חותכים לרבעים, מסירים את הליבה וגם אותה שומרים.
  • חותכים את הכרוב לרצועות דקות בעובי 1/2 ס"מ או פחות.
  • שמים את הכרוב החתוך בקערה, מוסיפים את המלח ולשים ומערבבים אותו היטב.
  • נותנים לכרוב המומלח לעמוד 10 דקות, במהלכן הוא יאבד את מרבית נפחו. מערבבים שוב, וכשרואים שאפשר לסחוט נוזלים מהכרוב מוסיפים את התבלינים.

שימור בצנצנת:

  • בצנצנת מחוטאת שמים את הכרוב והנוזלים שניגרו ממנו. דוחסים אותו עם היד, עד שהצנצנת מלאה. חשוב לדחוס כדי להוציא את האויר שכלוא בין עלי הכרוב.
  • כשהצנצנת מלאה שמים מעל הכרוב החתוך את ליבות הכרוב והעלים החיצוניים, ככה שכל מה שחתוך מכוסה בנוזלים שניגרו מהכרוב.
  • שימו לב: אם לא יצאו מהכרוב מספיק מים לכסות את כל הסיפור, מוסיפים בעצמכם לפי אותו יחס: מרתיחים ליטר מים, מוסיפים 15 גרם מלח ונותנים להם להתקרר, ובמים אלו משתמשים לכיסוי.
  • סוגרים את הצנצנת ומשאירים במקום קריר ומוצל כשבוע ויותר, עד שטעמו של הכרוב חמוץ. מדי יום פותחים את הצנצנת לשנייה – על מנת לשחרר גזים שהצטברו בה.

שימור בקדירת תסיסה בנפח 5 ליטר (עבורה מכינים 6 ק"ג כרוב לפי ההוראות המפורטות לעיל):

  • מוסיפים את הכרוב, עם הנוזלים שניגרו ממנו, לקדירה ב5-6 נגלות, כאשר בין נגלה לנגלה מועכים את תכולת הקדירה כדי לשחרר אויר מיותר, וככה שהנוזלים של הכרוב יכסו הכל.
  • כשהקדירה כמעט מלאה מוסיפים מעל הכרוב החתוך חלק מליבות הכרוב והעלים החיצוניים, ומעליהם מניחים את המשקולות שבאות עם הקדירה. כל המוצקים בקדירה צריכים להיות מכוסים בנוזלים.
  • שימו לב: אם לא יצאו מהכרוב מספיק מים לכסות את כל הסיפור, מוסיפים בעצמכם לפי אותו יחס: מרתיחים ליטר מים, מוסיפים 15 גרם מלח ונותנים להם להתקרר, ובמים אלו משתמשים לכיסוי.
  • סוגרים את מכסה הקדירה ויוצקים מים לתעלה החיצונית שמקיפה אותה. כך נוצרת סביבה הרמטית בה הכרוב יכול לתסוס בשלווה.
  • פותחים מעט את המכסה איפה שיש מעין פתח (מגרעת) קטן, (יהיה בעבוע קל) ואז סוגרים. הפתח צריך להיות מכוסה במים תמיד. מדי יומיים פותחים מעט את מכסה הקדירה – איפה שהפתח, ומשחררים אוויר, ובמידת הצורך מוסיפים מים לתעלה החיצונית עד שהוא מכוסה.
  • כעבור שבוע עד 4 שבועות, תלוי בכם (ראו לעיל!) הכרוב מוכן. מעבירים אותו לצנצנות או קופסאות מעוקרות ושומרים בקירור עד שרעבים. נשמר חודשים אם דואגים שהכרוב יהיה מכוסה במי הכבישה (תשמרו עליו טוב והוא ישמר טוב).

הכתבה הוכנה בשיתוף עם ניב באוך מחברת Jammoka ג'מוקה, אשר מייבאת לארץ את פרמנטה – קדירות להכנת ירקות מותססים

רוצים לקבל עדכונים בפוסטים הבאים שלי? כתבו את כתובת המייל שלכם בתיבה מצד שמאל למעלה

לעוד סיפורים ועדכונים ממעבדת המטבח שלי עקבו אחרי באינסטגרם @oztelem וגם בפינטרסט 

למתכונים לפסח:
פילאף אורז עם ארטישוקים ופול טרי
לביבות פראסה ומנגולד
סלט עדשים כתומות ותרד 
סלט וולדורף עם סלק וחזרת

Print Friendly

129 תגובות

  1. מכיר את זה שקוראים על אוכל נהיה רוק בפה?? זה מה שקרה בזמן קריאת הפוסט. מיד מוסיפה כרוב לרשימת המצרכים של הסופר!
    תודה וסופ״ש נעים!

    אורלי פ

  2. עוד טיפ מניסיון: אם מעקרים עם מים רותחים שימו את הצנצנת בתוך הכיור ככה שאם היא תתנפץ הנזק יהיה יחסית מזערי.
    ד"א כשאני מכינה מלפפונים חמוצים, אני חיה על הקצה בהמלצתו של גיל חובב ומסתפקת בלשטוף טוב מאוד את הצנצנת במים חמים וסבון רגע לפני המילוי.

    • היי מור! תודה על הטיפ.
      הוא היה יכול להועיל לי מאוד אם הייתי קורא אותו לפני שהתחלתי בניסיונותיי 😀
      וגם הטיפ לחמוצים מצוין, כבר חושב על הכתבה שאכתוב על הנושא

  3. כתבה מעולה.
    תודה עז.

    נב, זה כרוב חמוץ, אבל המרכיב הכי משמעותי בו הוא רק מלח?
    וגם: אפשר להכין עם כרוב סגול?

    • היי נתן 🙂
      1. כן. הטעם החמוץ מגיע בעקבות התסיסה. זה מה שמיוחד פה בסיפור
      2. בהחלט!

  4. הי עוז, בתור אחד שמכין כרוב כבוש בתדירות מאוד גבוהה כל הכבוד על הכתבה המפורטת! עם זאת, יש לי רק הערה אחת (שהיא יותר עניין של טעם, אבל עדיין) – בגרמניה ומרכז אירופה התיבול הנהוג הוא קימל בלבד (מניסיון, זה גם הדבר שהכי הולך יחד עם נקניקיות, אמיתיות כמובן, לא הזוגלובקים ושאר הפסולת התעשייתית). בנוסף, צ'ילי (או כל פלפל חריף, ואפילו שום) הוא גורם שמעכב תסיסה, ואם משתמשים בו מומלץ להכפיל את הזמן (למשל, כרוב כבוש רגיל אני הייתי מתסיס כחודשיים, אם הייתי מוסיף צ'ילי בהחלט שיכול להיות שהייתי הופך את זה לשלושה-ארבעה).

  5. אה, ועוד משהו מאוד חשוב ששכחתי – תמיד צריך להשתמש בכרוב אורגני, בעיקר מאחר ולא שוטפים את הכרוב לפני השימוש (החיידקים נמצאים על פני השטח).

    • כנראה זה לא אישר את התגובה המקורית… מחשב דפקטי. רק רציתי לומר שכל הכבוד על הכתבה, אך בתור אחד שמכין כרוב כבוש באופן קבוע יש לי הערה שבמקור בגרמניה ומרכז אירופה לא משתמשים בזרעי כוסברה או צ'ילי, אלא בד"כ רק בקימל – אך זה עניין של טעם בלבד.

    • תודה על הפירוט, את הכרוב לא שוטפים? למה? אני רואה כאן בתגובות שזה בגלל שהחידקים עליו ומה אם אני אשטוף לא יווצרו לי חידקים טובים? כי אני שומרת כשרות וחשוב לי לשטוף את זה מכל החרקים שעלולים להיות בזה
      ואגב אם אני שוטפת צריך קודם לייבש מהמים ורק אחר כך לשים מלח וכו'?
      תודה רבה

      • ההמלצה שקיבלתי מניב, איתו הכנתי את הכרוב, היא להשתמש בכרוב אורגני לא שטוף, כדי שהחיידקים שנמצאים על שטח פני הכרוב יסייעו לתהליך התסיסה.
        עם זאת, הכנתי כרוב כבוש עם כרוב שטוף היטב ולא הייתה בעייה איתו.
        חשוב לתת לכרוב להתייבש היטב לפני שמוסיפים לו את המלח.

  6. תודה עוז.
    מעניין, מקצועי ומרחיב יריעה, כדרכך בקודש.
    אגב כך, מדוע להשתמש בסכין משוננת, במנדולינה
    ושאר פורסים, כאשר לרשותנו המצאה המאה, מעבד המזון
    שעושה את העבודה במהירות הקול?

    • בשמחה רבה חנית!
      עם זה עם דיסקית לפרוסות אז אין רע בכלל!
      אני אוהב לעשות את החיתוכים ידנית אז לא חשבתי על זה במהלך הכתיבה 😀

  7. כתבה מעולה, לצערנו כבר ישנם מעט מקומות ומסעדות לפי מה שאני יודע בגרמניה למשל שמגישים בהם כרוב כבוש אמיתי. מה שהם באמת עושים זה פשוט מטגנים כרוב עד שהוא מאודה יפה, מוסיפים מלח, סוכר וחומץ כמה שצריך וכותבים שזה כרוב כבוש…
    אני מאוד מחכה לכתבה הבאה שלך אודות שמרי הבר – כשתכתוב על המחמצת (או לפני), תוכל להעלות פוסט על אינג'ירה בשיטה מסורתית (ולא מקוצרת – בלי שמרים ובלי מי התססת כרוב) – קמח טף ומים בלבד? טעמתי אינג'ירה באחד השווקים וזה היה פשוט מדהים!

    • תודה על המידע! מעניין. ורק מחזק את החשיבות של הכנה עצמיתף להכיר את הטעם האמיתי, שחומץ ממש לא נותן.
      אינג'ירה זה כתבה בפני עצמה. מקביל להכנת לחם מחמצת אבל הביצוע שונה מאוד. צריך למצוא מישהי/מישהו שילמד אותי!

  8. כל כתבה כאן היא ממש אנציקלופדיה לחיים…מוסבר יפה וברור. אהבי אהבתי.
    ועכשיו לשאלה – האם זהו המתכון לכרוב כבוש הטעים שמגישים במסעדות הסיניות והאסיאתיות למיניהן?

    • היי איילה 🙂
      תודה על המילים החמות
      לשאלתך: התשובה היא לא.
      החמוצים הסיניים שמגישים במסעדות מדברים על תערובת מבוססת על חומץ וסוכר והשרייה קצרה של שעות, לכל היותר מספר ימים, במקרר.
      לא מתרחשת שם אותה תסיסה, וזה אמנם טעים אבל רחוק שנות אור מבחינת הרכב תזונתי.
      אם רוצה להכין, ממליץ בחום על המתכון של רחלי קרוט מפודפייג'
      http://goo.gl/0L5lx6

  9. אבובה מזוז

    איך אתה ואני אותו טעם בול !כל מה שאתה מכין טעעייםםם ואני הכי אוהבת

  10. תוספות נוספות אפשריות מקובלות במזרח אירופה (הונגריה), חזרת חתוכה לרצועות, עלי דפנה, רצועות גזר.
    ניסיתי את כולן כולן נותנות טוויסט נחמד.
    מכינה כך שנים. לאחרונה התחלתי להכין גם מכרוב סגול ותערובת של כרוב ירוק וסגול.
    במתכונים העתיקים בהונגרית שמצאתי ברשת משתמשים ב 2% מלח ולא ב 1.5% אז אני שמה 20 גר' מלח על 1 ק"ג כרוב.

  11. איזה כיף! בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו 😀 אני תיכף טסה לסבתא להשאיל את הקדירה שלה, כי עשית לי חשק מטורף לכרוב כבוש הייתי. הקנויים זה פשוט לא זה ואני התגעגעתי 😍

  12. בסיועך דפקתי מהלך וזכיתי (מתנת יומולדת)
    בקדירת החמצה.
    היום קיצצתי ראשי כרוב וזכיתי, הפעם ביבלת על אחת מאצבעותי. לאחר הכל
    הקדירה מלאה והולכת לנוח במרתף היין למשך 4 שבועות. מודה לך על הפוסט ובכלל
    ומצפה לבאות.

    • היי מיתר 🙂
      כל הכבוד על המהלך. מחכה לשמוע עוד 3-4 שבועות איך יצא =] ועד אז היבלת תעבור

      • היי. יצא מעולה, , לאחר 40 יום במרתף. חמוץ כראוי וחורק שיניים. תכלו לראות צילום בדף הפייס שלי.

        אני שואל כיצד אוכל להשתמש בעודף מי הכיבוש הראשון. איך לבצע את המרת מים אלו והאם יש להמליח
        אותם.

  13. שאלה, כעת אני באמצע התהליך עם הכרוב וכנראה שחסרים נוזלים מה אפשר לעשות ?

    • היי לימור 🙂
      אם צריך הרבה נוזלים: ממיסה 15 גרם מלח בליטר של מים מורתחים שהתקררו ויוצקת מעל
      אם קצת: ממיסה כפית מלח בכוס מים ומוסיפה
      בהצלחה!

  14. קצת לא מובן לי….ממליחים על יבש להוצאת הנוזלים מהכרוב ואח"כ מוסיפים מים (ומלח) יחד עם הנוזלים שנוקזו מהכרוב? אז מה הקטע..?
    אין צורך להוסיף קצת חומץ תפוחים (או רגיל)?

    • היי רן 🙂
      בוא נעשה קצת סדר. הכרוב שאתה רואה וקונה טרי, מכיל סביב 90% מים. כשממליחים את הכרוב מוציאים את המים האלו, הם מספיקים לכסות את הכרוב, ובהם נוצרת הסביבה האידיאלית לתהליך הכבישה.
      אבל לא תמיד יוצאים מהכרוב מספיק מים (תלוי בעונה ובכרוב עצמו) ולכן יש להוסיף מים מומלחים – באותו יחס לזה שבו הומלח הכרוב.

      אין צורך להוסיף חומץ כי המהלך הכבישה נוצרת חומצה שמשמרת. כיבוש בחומץ מערב חיידקים אחרים (חיידקים אצטיים, נחשבים הרבה פחות מהלקטיים בכל מה שקשור לפרוביוטיקה) ומניב כרוב בטעם שונה.

  15. נועה אלדר זכאי

    שלום,
    אני מאוד אוהבת כרוב כבוש ורצתי להכיו.נתקלתי בבעיה ,אחרי שמילאתי את הצנצנת בכרוב המים הגיעו רק עד לחצי גובה הצנצנת וכך הגזעים והעלים של הכרוב,שהמלצת לשים למעלה נהיו חומים אחרי כמה ימים. מה עושים אם אין מספיק נוזלים?תודה! נועה

    • היי נועה 🙂
      הכיסוי חשוב מאוד להצלחה של הכרוב.
      אם לא יוצאים ממנו מספיק מים, מערבבים כף גדושה מלח (15 גרם) עם ליטר (4 כוסות+3 כפות) מים – עדיף מים שהרתחת וקיררת, ומשתמשים בהם להוספה לכרוב עד כיסוי.
      בהצלחה!

      • חבל שאתה לא מציין את זה במתכון.כי נאלצתי לזרוק את הכרוב וראיתי שעוד אנשים נתקלו בבעיה של חוסר נוזלים…לא הבנתי במתכון האם צריך לשטוף את הכרוב.תודה!נועה

        • היי נועה 🙂
          זה מצוין מפורשות בפוסט, וגם מקבל הערתך. המתכון עודכן.
          ניתן לשטוף את הכרוב

  16. אז צריך למלא את הקדירה במי מלח לחלוטין עד המכסה או שצריך\אפשר להשאיר קצת אוויר? זה לא לגמרי ברור.

    • הי אמיתי =]
      הכרוב צריך להיות מכוסה, זה החלק החשוב בסיפור. אפשר להשאיר אוויר בית לבין, העיקר שהכרוב לא יהיה חשוף לאוויר הזה.

      • תודה על התגובה הזריזה. כרגע במנוחה מחיתוך כרובים אינטנסיבי במטבח החם. שניים בקדירה, נשאר עוד אחד גדול. בעוד שלושה שבועות נדע אם עליתי לליגה של הגדולים ב-#פידחמוצים.

        • ועוד שאלת תם: אם מעוניינים בחיידקים למה מעקרים את הקדירה ומרתיחים את מי הכבישה?

          • שאלה מצוינת.
            המטרה בעיקור היא לוודא שרק החיידקים שאנחנו רוצים יתחילו לפעול על הכרוב – אלו שנמצאים עליו ובאוויר. עובשים שמרים ועוד כל מיני יצורים שלא רלוונטים לנו נמצאים כולם בשטח, והעיקור מפחית את הסיכוי שלהם להפוך לדומיננטיים בסביבה האקולוגית שנוצרת בקדירה.
            בהצלחה!

  17. היי
    עכשיו אחרי שעשיתי עפ המתכון ואני בהמתנה.
    נשאלת השאלה
    רובנו שמכינים את הכרוב הכבוש
    מכינים מטעמי בריאות.
    בכל המתכונים ברשת כולם רושמים שהערכים התזונתיים
    של הכרוב הכבוש מעולים.
    איך באמת ניתן לדעת שאכן זה כך.
    אני מסופק אם מישהו בדק אחרי הכבישה

    איך לדעתך ניתן לבדוק אם באמת הערכים של הכרוב הכבוש
    שהכנו אכן עומדים בציפיות.
    היה מעניין אם במסגרת המחקר שלך
    היה לך אפשרות לבדוק לפני ואחרי את הערכים

    יש לך רעיון?

    • היי לירוז

      אתה מעלה שאלה מעניינת.
      המידע שביב הערך התזונתי הגבוה של כרוב כבוש הצטבר בזכות שנים של מחקרים ובדיקות מעבדה שונות.
      אבל הכרוב שאתה מכין והכרוב שאני הכנתי, והכרוב שנבדק באותה מעבדה בה גילו את הערך התזונתי שלו – הם בטוח לא אותם כרובים.
      עכשיו למשל הטענתי מחדש את הקדירה בנגלה חדשה של כרוב, ואני שם לב שהיא מבעבעת בקצב הרבה יותר מהיר מאשר התססות שעשיתי בחורף, כי עכשיו הטמפרטורה גבוהה יותר ולחיידקים שפועלים שם יש סביבה אחרת.
      לצערי, אין איזה שיטת פלא.
      הדרך היחידה שבה תוכל לבדוק אם לכרוב שלך יש את הערכים התזונתיים שאתה מחפש היא בבדיקת מעבדת מזון.
      יותר מזה, אחרי שתקבל את התוצאות (בדיקות מעבדה אינן זולות) התוצאות שתקבל תהיינה תקופות אך ורק עבור הנגלה הנוכחית שהתססת, למרות שסביר להניח שהנגלות הבאות תהיינה דומות.
      השונות הזאת בעיני זה הדבר היפה ובמקביל המפחיד בהתססה. זה לא תהליך 100% מבוקר, למשל שאני מכניס עוגה לתנור, אני יודע בדיוק מה קורה שם.
      בהתססה זה כבר נפלאות הטבע =]

  18. היי- מלח הימלאיה גבישי מתאים לתהליך גם, נכון?

    • היי ריטה 🙂
      בעקרון כן – מלח הימלאי אמור לעבור (אף אף שהוא מייקר מאוד את העלות) הייתי משתמש במלח הימלאיה דק אם הייתי במקומך
      הגבישים של ההימלאיה הגבישי הם בערך פי 3 בגודל מגבישי מלח גס עבורם יועד המתכון.
      אם תשתמשי במלח במלח גבישי תצטרכי לרסק אותו קצת במעבד מזון או מכתש ועלי שיהיה דומה בגודל למלח גס רגיל.
      בהצלחה!

  19. הוצאתי היום לאחר יותר מחודש.
    נצמדתי למתכון ולמרות זאת יצא לי מלוח.
    האם יש דרך לתקן את הטעם.
    או שביזבזתי חודש מחיי ….

    • היי לירוז
      אני מניח שלא חיבקת את הקדירה, שרת לה שירים 24 שעות ביממה, ליטפת אותה ולקחת אותה לטיולים ארוכים על שפת הים, אז ההערה שלך על הבזבוז אינה במקום.

      אז אם אתה/את רוצה להמשיך לקבל התייחסות (אפילו לא טרחת להודות לתשובה המפורטת שרשמתי לשאלתך הקודמת) בלי רגשי

      אשר לעניין:
      יש מתכונים רבים ברשת, חלקם בריכוזי מלח גבוהים יותר. מוזמן להבא להכין עם פחות ואם מצליח עדכן שאוכל לספר לכולם.
      כדי להוריד את רמת המליחות פשוט הייתי מערבב את הכרוב הכבוש עם כרוב טרי פרוס דק ומעוך עם הידיים – כלומר לערבב את הכרוב עם משהו פחות מלוח כדי שיהיה יותר ערך לחיך.
      אפשר גם לשלב את הכרוב בסלטים וכולי.
      בהצלחה.

  20. תבורך

  21. שלום … גם אני מנסה בפעם הראשונה. אחרי שנה בפליאו הרגשתי שחייבת כבר להעיז ו7לכבוש כרוב בעצמי. לא קניתי קדירה אלא השתמשתי בדלי פלסטיק של 5 ליטר, כזה שהיה בו מיונז או משהו כזה. עקבתי אחרי הפוסט שלך ומאוד רוצה להצליח!
    הכנסתי שני כרובים – בערך 3 קילו ובמהלך העיסוי הוספתי 3 כפות מלח גס בנגלות + כפית בסוף. מקווה שלא ייצא מלוח. איך נראה לך היחס?
    השאלות כרגע בקשר לסגירה:
    הכרוב מוכן וטובע בנוזלים. בכל זאת הוספתי כוס מים וכפית שטוחה של מלח גס. המים המורתחים היו מעט חמים. האם יקלקל?
    על הכרוב הנחתי עלים ומשקולת זכוכית כבדה (מאפרת קריסטל) שהסבא היה שנים כובש איתה.
    כאשר אסגור את המכסה ישאר הרבה אויר. האם בסדר?
    האם צריך לפתוח מידי יום?? מה אמורים לראות?

    • היי הילה 🙂
      היחס נשמע סבבה, אם מלוח מדי תקראי תגובתי למעלה איך לאזן את המליחות =]
      הייתי פותח פעם ביום אבל רק לשנייה, כדי לשחרר גז שנוצר.
      את צריכה לראות שהכרוב מכוסה בנוזלים כל הזמן ושיש בכלי בועות – זאת האינדיקציה שלך לפעילות של החיידקים הלקטיים. בהצלחה!

  22. כמה ימים עברו..
    פעם ביום פותחת ומשחררת את הגז.
    הצצתי לחפש בועות ואכן יש, אך ראיתי חתיכות כרוב שצפות על פני הנוזל, למרות המשקולת ועלי הכרוב שהיו אמורים לאטום.
    חבל שאי אפשר לצרף תמונה…
    האם יש אפשרות להראות לך תמונה ולהתייעץ?

    עיינתי בבלוג שלך והיה מעניין לקרוא בו ולהכיר אותך ואת סיפורך. כל הכבוד ואתה כותב יפה!

    • היי הילה 🙂
      חתיכות הכרוב הצפות זה חלק מהעניין, לא צריך להפחיד אותך. את יכולה לדוג אותן עם מסננת צפופה אם זה ממש מפריע.
      אגב אם תטעמי אותן תראי שכבר אחרי כמה ימים הכרוב מתחיל להיות חמצמץ
      ותודה רבה על המילים החמות!! =]

  23. אמשיך בשאלותיי…

    בכל פתיחה מהירה והצצה חטופה עולה ריח חזק מאוד . ריח שהוא לא רע או טוב אך חזק מאוד ובכל זאת קצת מסריח.

    האם תקין?

    • אם זה מריח כמו כרוב כבוש אז זה בסדר 🙂
      בכל מקרה עברו מספיק ימים בשביל כרוב חמצמץ אז את יכולה לבדוק ולטעום (אם מזלג שטבל במים רותחים לדוג קצת ולטעם) .

  24. כתבה מסודרת ומקצועית, שאפו!
    מה לגבי אחסנה לאחר תהליך ההתססה?
    האם ניתן ו/או כדאי לשמור במקרר?

    • היי עמרי 🙂
      תודה רבה. כשמוכן מעבירים לקופסאות ואל המקרר. מחזיק שם בשמחה חודשיים++ (ואפילו ממשיך לתסוס שם בקצב איטי עד שאין לחיידקים מה לאכול)

  25. שלום
    עברו שלושה וקצת שבועות והחלטתי שמספיק.
    הכרוב נראה ומריח כמו כרוב כבוש… נראה שהצלחתי!
    נעים בפה, חמוץ במידה, לא מלוח מדי.

    השאלה עכשיו: לא הספיק נוזל לכיסוי כל הכרוב בשלוש הצנצנות.
    רוב הכרוב לא מכוסה כלל בנוזל. מה יהיה? אסור שיתקלקל בשלב הזה…
    אני חייבת שיישמר עד הנגלה הבאה…
    מה עושים?

    תודה.

    • היי הילה 🙂
      קודם כל משמח לשמוע! בתיאבון ולבריאות 😉
      לגבי האחסון: בקירור הוא מחזיק יפה מאוד. עדיף שיהיה מכוסה בנוזלים אבל גם בלי להיות מכוסה הוא נשמר אצלי היטב כבר חודשיים

  26. היי עוז
    אזרתי אומץ והחלטתי לנסות את עצמי במערך הכבישה.
    נכון להרגע יש צנצנת עם 2 קילו של קרוב שמחכה מאז אתמול (מאז ההכנה).
    האם יש חשיבות לטמפ' שבה נשמר הכרוב?
    האם הכרחי לשים במקרר או שאפשר לאחסן במקום מוצל? (ישראל נודעת בטמפ' שלה במיוחד בקיץ, מפחד שיתקלקל)

    • היי ולדי 🙂
      כל הכבוד על האומץ ! |
      כבר כבשתי הקיץ 2 נגלות של כרוב, כל עוד זה מקום מוצל בחדר יחסית נעים בבית, תהיה בסדר. אתה לא רוצה לכבוש במקרר, התסיסה שם תהיה מאוד איטית.
      בהצלחה!

  27. שולי סבירסקי

    הכנתי עכשיו לאחר שקראתי את הכתבה המצויינת , מקווה שימליח לי .

  28. היום בשעה טובה הסתיימו 4 שבועות של הכרוב בקדירת פרמנטה, פתחנו, טעמנו ונראה שזה הצליח! (הנסיון בצנצנת לא צלח…), מה שנותן חשק לעוד כבישה – אז מה עם המלפפונים הנהדרים שהבטחת כאן למעלה???

    • היי גניה 🙂
      קודם כל משמח לשמוע =] גם אני אתמול הוצאתי נגלה חדשה ומוצלחת של כרוב מהקדירה
      מדריך למלפפונים חמוצים טרם כתבתי אבל הנה מתכון שהכנתי עם הקדירה ויצא מצוין ממש:
      בוחרים מלפפונים *ממש ממש טריים*, גודל בינוני מינוס.
      שמים אותם בצנצנת או בקדירה ומכסים במים מלוחים עד כיסוי – על כל כוס מים שמים כפית מלח. מוסיפים שום ושמיר לפי ההיגיון היומיומי ושמים משהו שיוסיף משקל כדי שכל המלפפונים יהיו שקועים בנוזל.
      מדי יומיים פותחים את הצנצנת לשחרר אוויר (פתיחה קלה) (או ממלאים את התעלה ומשחררים אויר מדי יומיים בקדירה) וכעבור שבועיים-שלושה – תלוי בגודל המלפפון – מוכן!

  29. ממש תודה!! ועוד שאלה : אני חוששת ששמתי פחות מדי תיבול בכרוב (קצת קימל וזהו ), ומשהו חסר לי…מה הדרך הטובה ביותר לדעתך לתבל אותו עכשיו שהוא במקרר (בלי להסתכן בקלקולו). לתבל בהגשה לא לגמרי עבד, או ששוב לא תיבלתי מספיק….

    • בשמחה
      וואלה לא יודע מה חסר לך =] בבית אני מכין בלי תבלינים נוספים והכל תמיד נגמר
      תנסי להוסיף עוד קימל, או קימל טחון

  30. פשוט ללקק את האצבעות חייבת להכין.
    ההסברים שלך כל כך מקיפים מובנים והגיוניים שאפו.
    מזכיר לי את הילדות כשאימי היתה עושה כרוב ממולא, בבשר טחון אורז ותבלינים ובין שורות הממולאים היתה שמה כרוב כבוש,וקוביות בשר עם מעט שומן איזה טעם אלוהי.
    ואני כל הזמן גנבתי מהכרוב הכבוש….

  31. היי עוז,

    נתקלתי לראשונה בבלוג שלך בחיפושיי אחר מתכוני כבישה, גם אני לוקחת את צעדי הראשונים בנושא.
    הכתבה מאוד מפורטת ומטיבה להסביר את התהליך.
    שמחה שיש גם אפשרות לשאול שאלות….
    נאלצתי היום לזרוק את הכרוב שניסיתי לכבוש בקדירת פרמנטה כי הוא נראה לי מקולקל (האמת שלא יצאו כלל בועות במשך 4 שבועות ששהה בקדירה וגם חששתי לפתוח את הקדירה כי חשבתי שיש להשאיר סגור הרמטי)
    איך יודעים שהכרוב יצא טוב? ומתי לזרוק?

    • היי איילת
      שמח שאהבת את הכתבה =]
      מצטער לשמוע שלא הצליח לך.
      האם שמת מספיק מים ווידאת שהם תמיד מכסים את הפתח?
      הכנתי כבר 4-5 נגלות ותמיד בימים הראשונים ראו ושמעו בעבוע משמח.
      כבר קרה לי כמה פעמים שפתחתי את הקדירה באמצע והתסיסה המשיכה מצוין אחרי שסגרתי לפי ההוראות.
      אם את לא רואה בעבוע בהחלט מותר לפתוח ולבדוק שהכל שם בסדר (הטעם החמוץ מתפתח תוך מספר ימים, הערכים התזונתיים הגבוהים הם אלו שבאים עם הזמן).

      הדבר הכי הכי חשוב זה הכיסוי של הכרוב בנוזלים.
      אם כשפותחים את הקדירה רואים שהמפלס של הנוזלים ירד והמשקולת/הכרובים מבצבצים, זה אומר שחיידקים אחרים יכלו להגיע ולהתחיל לחגוג שם.
      הריח גם יהיה שונה, ולא ריח של כרוב כבוש מוצלח.
      אם יש שאלות נוספות בשמחה!

  32. עוז שלום.
    תודה על הכתבה המפורטת.
    זאת תהיה פעם הראשונה שאכין כרוב כבוש, ואכין אותו בקדרה.
    רציתי לוודא כמה דברים.
    1. האם במהלך תהליך הכבישה פותחים את המכסה או לא. בכתבה כתוב לפתוח פעם ביומיים ובהוראות כתוב שלא פותחים.
    2. באיזה טמפ' כדאי לשמור את כד הכבישה? בבית חם יחסית בגלל החימום.
    בתודה מראש על התשובה.

    • היי דינה 🙂
      בהצלחה רבה!
      1. הפתיחה פעם ביומיים נועדה לשחרר מהקדירה גזים שנוצרים במהלך התסיסה. זוהי פתיחה קלה.
      בכללי, לא מומלץ לפתוח לגמרי את הקדירה מכיוון שהפתיחה חושפת את תכולתה לאוויר הפתוח. זה אומר שיש סיכוי שיכנסו חיידקים שאנחנו לא רוצים ויקלקלו את המסיבה.
      עם זאת – קרה לי כבר פעמיים שפתחתי לגמרי את הקדירה במהלך התסיסה ולא קרה כלום – הכי חשוב זה לדאוג שהכרוב יהיה מכוסה בנוזלים ושיהיה כמה ס"מ של נוזל מעל המשקולות.
      2. עדיף במקום הכי קריר בבית – שהתסיסה תתרחש לאט. אנחנו שמים בפינה במטבח כי החימום רחוק משם.

      בהצלחה רבה! עדכני איך יצא!

      • שלום עוז.
        בשעה טובה הוצאנו את הכרוב מקדרה אחרי חמישה שבועות.
        יצאה כרוב נהדר , קרנצ' ומאוד טעים.
        הוספתי גרגרי ערער, זרעי קימל, זרעי שומר וזרעי קוסברה. את כל הזרעים הוספתי בשלמותם בלי לפתוח אותם, לכן הטעם של כרוב יצאה מאוד עדין.
        המון תודה על המתכון המפורט.
        דינה

  33. תודה רבה על הפוסט ה"משכיל " הזה. הוא מדוייק וטעים!!!! אני חוזרת אל ועל הסבריו שוב ושוב, מכינה אותו שוב ושוב ומעבירה את המידע הלאה. תודה !!!

  34. ערב טוב: האם אפשר לכבוש כרוב בתוך סיר לחץ ולשחרר את הגזים דרך שסתום הלחץ מבלי לפתוח את מכסה הסיר לשחרור הגזים וכמה זמן אפשר להחזיק את הכרוב בסיר לפני שמעבירים לקירור. תודה מראש.

    • היי ראובן
      לא יודע, וחיפוש מהיר באינטרנט לא העלה תוצאות רלוונטיות (רק לתבשילים בסיר לחץ שמכילים כרוב כבוש).
      אישית אני לא לוקח סיכונים עם סיר לחץ, לא יודע האם הלחץ שנוצר בכבישה גבוה מספיק בכדי להפעיל את השסתום (ניחוש מוחלט: לא, כי אין אדים בסיפור)

      • שלום עוז , בהמשך לשאלתי הקודמת , בעיקרון האם יש מניעה להשתמש בכלי מנורסטה לכבישת הכרוב במקום הקדרה ולפעול על פי ההוראות שבכתבה. תודה.

        • היי ראובן 🙂
          מפעלים מתסיסים בכלי נירוסטה אז בהנחה שהוא בטוח לשימוש באוכל לא אמורה להיות בעייה.
          שים לב לעבוד לפי ההנחיות לשימוש בצנצנת – לוודא שהקרוב מכוסה בנוזל ולשחרר אוויר

  35. הי עוז
    תודה רבה על הפירוט והכתבה העיניינית והמעניינת.
    ניסיתי כמה פעמים להכין כרוב פעם יצא פעם לא יצא ואף פעם לא הבנתי מה היה לא בסדר או לחילופין בסדר.
    בכל אופן לפני יומיים התחתי את התהליך אך לא שמעתי תסיסה. האם זה אומר שזה לא יצא? מה אפשר לעשות?
    תודה

    • היי הילה 🙂
      עכשיו קר אז התסיסה מתרחשת יותר לאט. עוד ימיים מציע שתפתחי את הקופסה ותטעמי לראות האם הכרוב התחיל להחמיץ.
      חשוב להשתמש במזלג נקי מאוד (שטבלת במים רותחים) ולהקפיד שבסגירה הכרוב מכובה בנוזלים משל לקראת המשך הדרך.
      בהצלחה!

  36. עוז שלום.
    שלוש הערות למתכון ולתמונות הנפלאות.
    א. לא לבצע את פעולת הכבישה בידיים חשופות. ממליץ להשתמש בכפפות . -אני אישית מרסס עליהן אלכוהול לחיטוי
    בתחילת עבודה. ולאחר כל מגע עם ציד לא מחוטא או מעוקר.
    ב. את הקדירה לחטא בתחילת העבודה באמצעות ניגוב של נייר סופג טבול באלכוהול.
    ג. את משקולות הקדירה להניח בסיר מים חמים ולהשאיר על אש קטנה למשך 2-3 דקות לקבלת חיטוי מושלם. זאת
    בגלל המבנה הנקבובי שלהם.
    לאחר שנהנתי והיתנסתי במספר נגלות של כיבושים. קניתי בנסיעה לפולין מנדולינת חיתוך ייעודית לכרוב בעלות 50
    שקל. העבודה איתה מקצרת את תהליך הכבישה של 10 – 12 קילו כרוב לשעה אחת בלבד.
    ממליץ לכולם לכבוש כרוב אדום – התוצאה מדהימה ומיוחדת.
    כמו כן ניתן להוסיף בתחילת התהליך כף אחת מ- מי הכבישה הקודמים. הדבר מזרז את התהליך ומקטין סיכון לכישלון.

  37. שלום עז,
    מברוק על הכתבה. כתיבתך יפה, מלמדת ובאותו הזמן גם בהירה, נגישה ומזמינה את הקורא. כיף לקרוא ועוד יותר ליישם.
    אנחנו כבר כחצי שנה בתזונת פליאו וכובשים בבית בצנצנות זכוכית (מלח בריכוז 3%). לרוב קיבלנו תוצאות טובות, אך פעם אחת הכבישה נכשלה. כנראה שלא דאגנו לכסות את הכרוב במספיק מים והחיידקים ה"רעים" השתלטו לנו על הכרוב.
    כנצר למשפחות מבריה"מ, אנחנו רגילים לכבישות. לאחר הקריאה הכל התחבר לנו. ההורים היו נוהגים לכבוש במשך ימים ספורים ולא הבינו למה אנחנו מחזיקים את הכרוב כבוש (תרתי משמע) במשך שבועות! עכשיו נוכל להסביר להם 🙂

    תודה שוב. פוזלים לכיוון הקדירה, אך בינתיים ממשיכים עם הצנצנות..

    מיכאל ואביטל

  38. תודה על ההתיחסות הזריזה עז.
    נתקלנו בדילמה בשלב האטימה של הכלי.
    עם סיום האטימה המצב הוא כדלקמן: המים מכסים את כל הרצועות והעלים אבל רק חלק מהליבה. הליבה משמשת למעשה כמשקולת אשר נדחפת מצידה האחד ע"י המכסה ודוחפת מצידה השני את העלים. בהגדרה, בכלים שלנו, הליבה תבולה רק חלקית בנוזל. תמיד החלק העליון שלה יבצבץ מעל הנוזל. האם זה מעמיד בסכנה את צליחת הכבישה?

  39. שלום,
    ניסיתי לראשונה להכין כרוב כבוש לפי הכתבה שלך בצנצנת מעוקרת. כל יום פתחתי לרגע להוצאת גזים. לאחר כשבוע, לא נראו בועות והעלים המכסים החלו להשחיר מעט החלפתי אותם בחדשים ואז החלו בועות שלא כל כך מצאו חן בעיניי אחרי שבועיים ראיתי שגם העלים החדשים משחירים הוצאתי אותם והריח אומר לזרוק.. מה עשיתי לא נכון? האם הנוזל אמור לכסות גם את העלים המכסים? משקולת צריכה להיות על העלה האחרון ואז שהנוזל יכסה גם את המשקולת?
    תודה רבה!

    • היי מלי 🙂
      תודה על השיתוף המפורט.
      מה שחשוב בהצלחה במתכון הוא שתכולת הכלי תהיה מכוסה לחלוטין בנוזלים..
      אם משהו מבצבץ חיידקים מהאוויר יכולים להתיישב עליו ולקלקל את התכולה.. בהצלחה רבה בפעם הבאה! תמשיכי לעדכן

  40. בוקר טוב ☺,

    בדרכי לנסיון מס' 2..
    שאלה נוספת, אם לא אפתח את הצנצנת, מה יקרה?!

    תודה רבה!

    • היי מלי 🙂
      אם לא תפתחי, יצטברו בה גזים, מה שייצור לחץ בצנצנת, מה שבסוף יוביל לכך שהיא תתנפץ

  41. פיספסתי את הספר שלך על הירק האהוב עלי, הכרובית. איך בכל זאת אפשר לרכוש אותו?

  42. תודה על המתכון!
    כעבור 3.5 שבועות הוצאתי את הכרוב שחיכיתי לו בכליון עיניים… ויש לו טעם של מממ לא כרוב כבוש ):
    שמתי מעט מידי מלח, חשבתי שהיו מספיק מים, אבל נראה עכשיו שאין מספיק נוזלים. והטעם לא חמוץ.
    בקיצור…. לתיקון, אפשר להוסיף מים עכשיו ומלח? ולהשאיר במקרר?
    יש סיכוי שזה מקולקל? לא מסריח, בעצם כן, מסריח כמו שכתוב כבוש אמור להסריח (:

    • היי חן
      אם אחרי שלושה שבועות הכרוב לא חמוץ אני לא יודע מה קרה שם אז עדיף לא לקחת סיכונים ולהיפרד לשלום (עם כל הכאב שבדבר).
      הכרוב צריך להיות מכוסה בנוזלים וחשוב לשים מלח כפי שרשום (או יותר) כדי שתתבצע כבישה תקינה

  43. טיפ למי שמחמיץ כל ירק (עגבניות, מלפפונים ועוד. .) בצנצנת המעוקרת לאחר ששמים את התוכן ) שמים כף או שתיים והמים שופכים עליה בזהירות. כך הצנצנת תישמר שלמה. מחכים שתי דקות וסוגרים. המים הרתוחים תזרז את התהליך ליומיים שלושה.
    ג'ני ב.

  44. הי עוז
    עשיתי הכל כמו שכתוב, אפילו הרתחתי את המשקולות של הסיר הקרמי כמו שמישהו הציע. ובכל זאת לאחר מספר ימים התחיל להיווצר עובש על דפנות הסיר מלמעלה באיזור שאין מים. ניקיתי את זה עם אלכוהול וכל פעם הצטבר מחדש. לאחר שלושה שבועות גם על המים התחילו נקודות של עובש. 😒

    • היי הילה
      מצטער לשמוע.
      לא יודע בדיוק ממה זה נגרם, מציע שתנסי למלא ביותר מים בפעם הבאה

  45. היי עוז,
    תודה רבה על ההשקעה!
    אני רוצה לנסות, אך הקדרה קצת יקרה בשביל ישר להתחיל איתה, לכן אנסה להתחיל עם צנצנת. השאלה שלי היא כזאת: האם עדיף לקנות צנצנת גדולה ולהשתמש במשקולת (אם כן, אם אני משתמש במשקולת כמו זכוכית כבדה או משהו דומה, האם גם עליה להיות מכוסה לגמריי במים? או שזה פחות חשוב?) או להשתמש בצנצנת קטנה כך שהכרוב ימלא אותה לגמריי ובמצב כזה איך אני מונע פיצוץ? נשמע לי נפיץ ביותר.
    שוב תודה רבה על ההשקעה והשיתוף, מעניין ביותר!

    • היי זוהר 🙂
      אם משתמשים בצנצנת חשוב לפתוח אותה פעם ביום/יומיים כדי לשחרר פחמן דו חמצני שהצטבר.
      חשוב שכל מה שנמצא בצנצנת, כולל המשקולות, יהיה מכוסה בנוזל.
      אם כבר התחלת לטרוח אז עדיף צנצנת גדולה יחסית.
      קחי בחשבון שהסביבה שהקדירה יוצרת שונה מהסביבה של צנצנת, כלומר אין תלות בין ההצלחה שלך במיקום כזה להצלחה במיקום אחר.
      בהצלחה ואני כאן לכל שאלה =]

  46. תודה רבה! אנסה בהקדם.:)

  47. להילה, ולכובשים שנכשלו.
    הפרמטר החשוב ביותר להצלחת תהליך הכבישה [לאחר שוידאתם שכל התהליך בוצע בצורה נקיה\ סטרילית].
    הינו הימנעות מוחלטת!!! מפתיחת המכסה והכנסת חמצן פנימה גם לא בכמות הקטנה ביותר. בכל זמן הכבישה.
    המלצתי לכובשים בקדירה לוודא כל יום הימצאות כמות מים בתעלה העליונה.
    לכובשים בצינצנות זכוכית לעבוד עם מכסה מפח, בזמן הברגת המכסה ללפף על תבריג הזכוכית ניילון נצמד – לקבלת אטימות מוחלטת.
    במכסה הפח להרכיב שסתום u -המשמש להתססת יין\בירה – בעלות של כ 20 שקלים. ע"י יצירת קדח תואם במכסה.
    אני גם מדביק את המכסה לקדירה\צינצנת בעזרת צלוטייפ למניעת פתיחה ע:י סקרנים .
    נקודה חשובה נוספת היא הימנעות מחשיפה לאור-התנאים המושלמים הם חשיכה מוחלטת.
    הקפידו על תהליך מושלם, כך תימנעו לחלוטין מכישלונות \אכזבות.

  48. היי,
    אחרי נסיון 3 לא מוצלח 😕 מנסה למצוא טיפ ממישהו שכן הצליח לכבוש כרוב בצנצנת זכוכית.. שמתי משקולת זכוכית שאותה הרתחתי, מים הרבה מעבר למה שצריך כדי ששום דבר לא יבצבץ מחוץ למים, מלח כמו שרשום ביחס למים ושוב, בדיוק אחרי 3 שבועות נוצר עובש על פני המים… במשך כמה זמן צריך לפתוח את מכסה הצנצנת? האם אפשר להפסיק לפתוח אחרי 3-4 ימים??
    תודה

    • מלי שלום.
      מעריך את ההתמדה והנחישות.
      בתהליך הכבישה יש למנוע לחלוטין!!! חדירת חמצן [ וברוב המקרים גם חדירת עבשים יחד עם האויר הנכנס].
      לשם כך פיתחו את קדירות הכבישה. [אני מחזיק 2 שהבאתי מחו"ל בעלות סבירה].
      בהחמצה בצנצנת ראי הערותי 2 הדעות מעל.
      להערכתי במקרה אצלך- מכיון ועובש הופיע בשלב מאוחר- הדבר נבע מאטימות לא מושלמת של המכסה.

  49. אדם שלום,
    הצנצנת הקודמת הייתה עם מכסה מפח שכנראה בגלל שלא ידעתי שצריך לאטום בניילון טרם המכסה, המכסה עצמו החליד.. זרקתי והשתמשתי בצנצנת עם מכסה פלסטיק. האם אפשר להרכיב שסתום u גם על פלסטיק או שאצטרך לקנות צנצנת עם מכסה מתאים יותר?
    תודה שחידדת את נושא האטימה! יש לי תחושה שהטיפ שלך לשסתום u מעולה!
    תודה רבה,
    מלי

    • מלי שלום.
      תרכשי שסתום בחנות\אתר ייעודי לציוד להתססת יין\בירה. לאחר מכן יש לקדוח בעזרת מקדח בקוטר זהה במרכז המכסה. בגמר תהליך המילוי, והנחת המשקולת לסגור היטב [עם אטימה] את המכסה ואז להרכיב את השסתום שוב בצורה אטומה, [אולי מריחת סיליקון קלה] .ולמלא!! מים בשסתום.
      לא לשכוח:
      א.לוודא כל מס' ימים הימצאות מים בשסתום ולהשלים.
      ב.לספר לנו על התוצאה.
      מומלץ מקום עם מינימום אור- אפשר ומומלץ לכסות בשקית אשפה שחורה.

  50. בוקר טוב אדם,
    בחיפושיי באינטרנט אחרי שסתום u מצאתי אותו תחת השם שסתום חד כיווני, נותר לי לרכוש ולהיעזר בסיליקון ושקיות לאיטום מירבי. תודה רבה על הטיפים הנפלאים! בהחלט אעדכן בהמשך.
    מצטרפת לעוז, תבוא כל יום ☺
    יופי של סופ"ש,
    מלי

    • מלי צהריים טובים.!
      רוצה לבקש ממך לתעד בצילומים את התהליך כולל איטום מכסה והתקנת שסתום.
      ולשתף אותנו -בעזרתו של עז כמובן – בגמר התהליך.
      תודה ובהצלחה.

  51. היי עוז. האם יש חשיבות ל גודל הכלי ביחס לכמות המוחמצת או שהחשוב ביותר זה הכיסוי בנוזלים? האם בקדרה של העשרה ליטר אוכל להחמיץ רק חמישה ליטר לדוגמא בהצלחה? אני שואל זאת בגלל שפער המחיר בגדלים זניח, ועבור תוספת של סכום פעוט אני בעצם יכול לרכוש גודל כפול. ואם כן, מה יחס הנוזלים על כמות קטנה של הכרוב בכלי הגדול?

    תודה, ושאפו על הבלוג היפה והכתיבה היפה והמזמינה.

    • היי נוטי 🙂
      תודה על המילים היפות ובשמחה תמיד!
      יש חשיבות לכך שהכלי יהיה דיי מלא. כשהכלי נאטם בעודו חצי ריק, אתה משאיר בו יותר חמצן שיכול להפריע לתסיסה.
      הכל מקרה, הדבר הכי חשוב הוא כיסוי שלכל תכולת הקדירה בנוזלים.
      ובכללי, הכרוב הכבוש מחזיק מאוד יפה במקרר, אז כבר כדאי לך להכין כמות גדולה יותר כשאתה מקדיש את הזמן למילוי הקדירה.
      בהצלחה ואני כאן לכל שאלה 🙂

  52. היי!
    אז הכנתי לפני שבועיים ואני מחכה בסבלנות שיהיה מוכן
    שאלה:
    ראיתי היום שהמשקולת (ליבת הכרוב) פיתחה עובש סביבה והוצאתי אותה
    היא לא היתה כולה במים
    יש עדיין ריח טוב
    והרבה מים שמכסים את כל הכרוב
    האם כדאי לפרוש בשיא? (=להכניס למקרר ולסיים את התהליך)
    או לחכות עוד שבוע שבועיים?

    תודה!

    • היי עדי 🙂
      אם פתחת את הכלי זה אומר שחמצן ועוד כל מיני יכלו להיכנס פנימה.
      עדיף ללכת על בטוח, לארוז את העניינים ולהעביר לקירור.
      בתיאבון =]

  53. שלום עוז,
    אתמול פתחתי את כלי הכבישה לאחר חודש בדיוק , עם כרוב אורגני והוספתי סלרי עלים ומלח בלבד. עשיתי הכל כמו שצריך, נראה לי. חיטאתי את הכלי, כיסיתי הכל במים, שמתי את המשקולות – מחוטאים, שמתי מים במכסה והקפדתי שיהיו שם מים כל הזמן. שמעתי את הבעבוע בידי פעם לכאורה הכל לפי ההוראות אבל – יצא כרוב עם ריח נורא, חמוץ ודי בלתי אכיל. איפה יכולה להיות הבעיה?

    תודה
    רחל

    • היי רחל
      מצטער לשמוע שהתהליך לא צלח הפעם.
      חשוב מדי יומיים לפתוח מעט את המכסה של הקדירה ולשחרר בועות. הקפדת על זה?
      בכל מקרה זה יכול להיות גם עניין של מזג אויר, להבא תתחילי לבדוק אחרי שבועיים/שלושה.

  54. שלום עוז !

    לפני כארבעה חודשים התחלתי בכבישת כרוב לבן, בהתחלה כבשתי בתוך צנצנות לתקופה קצרה וזה יצא לא רע. לאחר התיעצות איתך התחלתי לכבוש
    בתוך סיר לחץ שלא היה בשימוש ובעל אטימה טובה ושני שסתומי ביטחון. בתור משקולת השתמשתי בצלחת קרמיקה ועליה שמתי מכסה של סיר מזכוכית
    וכן השתמשתי במי הכבישה מהנגלה הקודמת (זה בסדר?). את הסיר והכלים נהגתי לרחוץ עם מים חמים וסבון ולאחר מכן להכניס לתנור שחומם למאה
    מעלות לעשר דקות. בימים הראשונים נהגתי לפתוח את מכסה הסיר לשתיים שלוש שניות לשחרור הגזים ולודא שיש מספק נוזלים. לאחר מכן השתמשתי בשסתומים בלבד. התוצאה הסופית …
    היא מעל ומעבר למצופה וקצרתי הרבה תשבוחות מהמשפחה וחברים ( וכמובן הפניתי אותם לאתר שלך) וכבר כבשתי ארבע פעמים בהצלחה מרובה והכל חוסל וזה הודות לך. שאלתי האם אפשר לכבוש ביחד כרוב לבן, כרוב סגול וגזר בתוספת שום לתיבול מבלי שזה יפגע באיכות הכבישה. לבסוף רב תודות .

  55. הי עז, עכשיו הכנסתי למקרר נגלה שלישית ! בזכותך! מה שהפתיע אותי הוא שאין מספיק נוזלים הפעם לכיסוי הכרוב המוכן במקרר…האם יש לך מידע (באתר ג'מוקה אין) האם כדאי להכין תמיסת מלח מים כמו לכבישה ולשים בצנצנות במקרר או שלהשאיר כך? קראתי את כל התשובות שלך ומצאתי שמחזיק אצלך חדשיים כך, אבל לא נגמור הכל בחדשיים….
    תודה

    • היי גניה 🙂
      מחזיק אפילו יותר מחודשיים. יכול להחזיק אפילו חצי שנה בכיף (אני אומר חודשיים ליתר ביטחון)
      הכלל לגבי התמיסה הוא כף גדושה מלח (15 גרם) לכל ליטר מים מורתחים.

  56. אגב, שלחתי איזו שאלה לג'מוקה פעם ועד היום לא נעניתי.

  57. הכנתי את הכרוב הכבוש על פי ההוראות. המים כיסו את הכרוב, אך כנראה דחסתי יותר מדי כרוב. לאחר כיומיים אזלו המיים מהצנצנת. נזלו החוצה. לא שמתי לב שניתן להוסיף מים. הכרוב בצנצנת כבר מעל שבוע. היום פתחתי. הוצאתי וזרקתי את הכרוב שלמעלה שהתייבש והשתנה לצבע חום. טעמתי מהכרוב שבצנצנת. הטעם חמוץ והכרוב עם רטיבות.
    האם כדאי להוסיף בשלב הזה מים רתוחים עם מלח, או להכניס את הכרוב למקרר ולהשתמש בו, או לזרוק הכל?

    • היי ריקי 🙂
      את הכרוב שחמוץ וטוב תעבירי למקרר.
      עדיף לא להמשיך את ההתססה שלו עכשיו אחרי שפתחת ונגעת וכולי
      בהצלחה ובתיאבון 🙂

  58. עז שלום,
    כנראה שאלתי לא ברור….ולא בטוח שיש לך תשובה בכלל. הכבישה הסתיימה והכנסתי למקרר, אבל אין כמעט נוזלים בצנצנות, זה אפילו מרגיש קצת יבש. מה דעתך, להשאיר כך או שאפשר להוסיף תמיסת מים-מלח ביחס של הכבישה?

השאר תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם. שדה חובה *

*