שלושה מתכוני חרוסת לכבוד פסח

6 באפריל 2022
חרוסת

חרוסת. צילום: עז תלם

פסח מגיע בצעדי ענק, אז בהחלט הגיע הזמן לשתף אתכם במדריך להכנת חרוסת. אחרי שנתתי כבוד להמון מאכלי חג, השנה החלטתי להקדיש תשומת לב לממרח שנמצא על כל שולחן כחלק מהברכות והארוחה, במאות גיוונים ושינויים לפי העדות והמסורות המשפחתיות. הפעם אספתי שלושה מתכונים לממרח האהוב והמתוק.

>> לאוסף מתכוני הפסח הגדול שלי 

בשבועיים האחרונים הייתי שקט מהרגיל, ומי שעוקב אחרי ברשתות החברתיות כבר מעודכן שהחל משבוע שעבר אני ועדידוש הורים לשניים. אז הימים האחרונים מלווים בהמון התרגשות והתחלות חדשות 😊

פרסום בשיתוף Moulinex מבית ניופאן

צפו: כל השלבים להכנת שלושה סוגי חרוסת:

כל חג אני שואל את עצמי – מה יש לי להוסיף לקולקציית המתכונים שלי לחג, והשנה נפל לי האסימון שיש תחנת חובה בארוחת פסח שלא הקדשתי לה מספיק תשומת לב, והיא מתכוני חרוסת.

אני גדלתי על החרוסת העיראקית של סבתא חנה, שכמה שהיא פשוטה ככה היא טעימה – אגוזים קצוצים מעורבבים עם סילאן, זה כל הסיפור.

האמת שבמשך הרבה זמן חשבתי שזה מתכון פשוט מדי כדי להעלות לבלוג – משפט אחד וזהו.

אבל השנה החלטתי לפרגן למסורת המשפחתית שלנו, ובאותה הזדמנות אשתף אתכם גם בשני מתכוני חרוסת נוספים שמגיעים מקרובי משפחתה של אשתי – בנוסח תימני ובנוסח אשכנזי.

אני ממש אשמח שתשתפו אותי במתכון המשפחתי שלכם כאן בתגובות!

חרוסת

מימין לשמאל: נוסח אשכנזי, עיראקי ותימני. צילום: עז תלם

הדומה והשונה

כל מתכוני החרוסת של עדות היהדות השונות נועדו לדמות את הטיט איתו עבדו בפרך אבותינו במצרים, ובכל עדה נוצרו עם השנים והדורות ממרחים שונים שמשקפים את חומרי הגלם שהיו זמינים ליהודי הגלויות השונות – בדגש על שילוב בין פירות לאגוזים.

כך, בעדות המזרח (כולל מרוקו, שיותר מערבית מפולין) נהוג השימוש בתמרים, ואילו בעדות אשכנז תמצאו יותר תפוחים ולפעמים גם הדרים.

אגוזים שונים כאמור מצטרפים, כאשר אגוז המלך הוא מרכיב נפוץ מאוד, ולצידו שקדים ואגוזי לוז (יש המוסיפים גם פיסטוקים לחרוסת שלהם).

>> ספר הכרובית שלי חזר למלאי! לעמוד ההזמנות

חרוסת

חובה על כל שולחן חג. צילום: עז תלם

תבלינים ותערובות תיבול שונות נכנסים לתת עניין לביס, החל מקינמון, צפורן, ג'ינג'ר ואגוז מוסקט וכלה בגרידת תפוז (תוספת מעולה של שי לי ליפא הנהדרת).

יין קידוש הוא גם מרכיב נפוץ בחרוסת – שנותן גם טעם וגם עוזר לרכך ולאחד את המרכיבים השונים.

כלי העבודה

ישנם סוגי חרוסת שאפשר להכין עם סכין בלבד, עם זאת, כדי ליצור ממרח עם מרקם יחסית אחיד כדאי להשתמש במעבד מזון.

להכנת החרוסות השונות שאתם רואים כאן השתמשתי במעבד המזון שלי, מולינקס fp825: הוא גדול, חזק (מתמודד מצוין עם המרכיבים המאתגרים של החרוסת, בדגש על התמרים והאגוזים), ונותן תמורה מעולה למחיר.

הוא מגיע עם בלנדר, אביזרים לסחיטת הדרים, הקצפה ומגוון דיסקיות גירור. ניתן להזמין מאתר היבואן ניופאן בקישור הבא: קישור להזמנת מעבד מזון מולינקס

קוד קופון oz15 מארגן לכם הנחה של 15% על רכישת הדגם הזה וגם על דגם fp827.

ובלי הקדמות נוספות, נעבור למתכונים!

חרוסת

חרוסת עיראקית. צילום: עז תלם

חרוסת בנוסח עיראקי

הגאונות של המתכון הזה היא בפשטות שלו. מכיוון שיש רק שני מרכיבים, אני מפציר בכם, אל תתפשרו על סילאן בתוספת סוכר.

היום יש שפע אפשרויות לסילאן 100% תמרים, והוא הכי טעים שיש, עשיר ומלא בטעם ופשוט נהדר. מוזמנים להוסיף יותר או פחות סילאן לחרוסת שלכם – אצלנו במשפחה אוהבים אותה דווקא יותר דלילה ושמים הרבה סילאן, אני אישית מעדיף אותה סמיכה יותר אז שם יותר אגוזי מלך.

חרוסת

אגוזי מלך – נמצאים בהמון מתכוני חרוסת. צילום: עז תלם

מתכון חרוסת עיראקית של סבתא חנה

צנצנת בגודל בינוני, טבעוני, ללא גלוטן, 10 דקות הכנה במקסימום

מצרכים:

חופן גדול (150 גרם) אגוזי מלך
חצי כוס או יותר (100 גרם) סילאן טבעי (ללא תוספת סוכר)

אופן הכנה:

  • טוחנים את אגוזי המלך לפירורים קטנים בעזרת מעבד מזון. ניתן גם לקצוץ בסכין למרקם גס יותר.
  • מעבירים את האגוזים הקצוצים לקערה, מוסיפים את הסילאן ומערבבים היטב.
  • המרקם צריך להיות כשל ממרח סמיך. אפשר להוסיף עוד סילאן לפי הטעם.
  • נשמר במקרר חודש+
חרוסת

חרוסת תימנית בתיבול חוויאג' לקפה. צילום: עז תלם

חרוסת בנוסח תימני

את המתכון הזה קיבלתי משירלי זיו, אשתו של בן דודה של אשתי, בשלנית מוכשרת עם לב רחב שיודעת לרקוח מטעמים נהדרים (כולל מאפים תימנים אסליים כמו קובנה וג'חנון).

היא מספרת שאצלם במשפחה אמא שלה, מרי, מכינה כבר שנים את החרוסת לפי המסורת המשפחתית, והיא משתמש לרוב בתמרים בוואקום. כשעשיתי קניות לבישולים היו ראיתי שיש תמרי מג'הול עסיסיים וגדולים, אז השתמשתי בהם במקום ויצא נפלא.

הסוד כאן הוא תערובת החוויג' התימני לקפה, שמכילה המון ג'ינג'ר טחון והל שנותנת ניחוח משגע. אם לא מצאתם – אפשר להשתמש בתערובות תבלינים אחרות כמו בהרט ואפילו גאראם מסאלה.

חרוסת

אפשר להשתמש בתמרים בוואקום, אני מעדיף תמר מג'הול. צילום: עז תלם

מתכון חרוסת תימנית של מרי חנינה

צנצנת בגודל בינוני, טבעוני, ללא גלוטן, 15 דקות הכנה במקסימום

מצרכים:

10 תמרי מג'הול יפים
חופן אגוזי מלך
כפית שטוחה חוויג' לקפה (ניתן להשיג בחנויות תבלינים)
1/2 כוס (120 מ"ל) יין מתוק לקידוש

אופן הכנה:

  • מגלענים את התמרים ושמים במעבד מזון.
  • מוסיפים את אגוזי המלך והחוואייג' וטוחנים מעט בפולסים.
  • מפעילים את המעבד ומוסיפים בהדרגה את יין הקידוש, עד שרואים שמעבד המזון 'תופס' את הרכיבים וטוחן אות. אם אתם רואים שקשה לו ניתן להוסיף עוד יין קידוש או מים.
  • כשמתקבל ממרח בצבע חום בהיר החרוסת מוכנה.
  • נשמר בקירור חודש +
חרוסת

חרוסת אשכנזית על בסיס תפוחים ואגוזים. צילום: עז תלם

חרוסת בנוסח אשכנזי

המתכון הזה הגיע מרותי זרנקין, דודה של אבא של אשתי, בלבוסטה אמיתית עם יד זהב במטבח. היא מספרת שהיא מכינה אותו בדיוק כמו שלמדה מאימה ז"ל, דינה קורץ, ואני בטוח שהמתכון הזה גם רץ לא מעט שנים אחורה. באופן מפתיע, אין בו פירות יבשים שעוברים להסמיך את הסיפור, ובמקום עיקר המרקם מתקבל מאגוזי המלך.

עם זאת, רותי מציינת שהם מתקבלים לכאן בברכה (תאנים מיובשות, צימוקים ואפילו משמשים).

אגב, השימוש בתפוחים טריים נהוג מאוד ברחבי אירופה, וגם סבתא של אשתי, ברניס גל, מספרת שאצלם (ילידת מנצ'סטר) מוסיפים לתפוחים אגוזי מלך, צימוקים ויין.

ניתן גם להוסיף מיץ לימון למתכון (2-3 כפות) כדי לעכב באת התכהות התערובת. רותי שמכינה אותו אמרה לי שאין לה שום בעייה עם זה שהצבע מתכהה בהדרגה במקרר אז גם לי אין.

חרוסת

יין קידוש עוזר לאחד את כל המרכיבים ומוסיף עניין וטעם. צילום: עז תלם

מתכון חרוסת אשכנזית של דינה קורץ ז"ל

צנצנת בגודל בינוני, טבעוני, ללא גלוטן, 15 דקות הכנה במקסימום

מצרכים:

3 תפוחים ירוקים
חופן אגוזי מלך
1/2 כוס יין לקידוש
כף סוכר לבן או חום
כפית שטוחה קינמון טחון

אופן הכנה:

  • קולפים את התפוחים, מגלענים וחתכים לקוביות גסות.
  • מעבירים למעבד מזון וטוחנים היטב (ניתן גם לגרר דקדק בפומפייה) 20 שניות.
  • מוסיפים את אגוזי המלך והיין וממשיכים לטחון היטב עד שהתרכיבים מתאחדים וניצרת תערובת חלקה. אם התערובת נוזלית מדי לטעמכם, מוסיפים עוד אגוזי מלך.
  • מוסיפים את הקינמון והסוכר וממשיכים לטחון 30 שניות נוספות. טועמים ומוסיפים עוד סוכר לפי הטעם.

אשמח ממש שתשתפו אותי בתגובות במתכוני החרוסת המשפחתיים שלכם!

לעוד מתכונים מעולים לפסח:

טנזיה – תבשיל פירות יבשים ואגוזים מהמטבח המרוקאי

טנזיה - תבשיל פירות יבשים ואגוזים מהמטבח המרוקאי. צילום: אסף אמברם

מרק עוף צח קלאסי כמו של סבתא

Print Friendly, PDF & Email
שתפו:

14 תגובות

  1. עטרה הורוביץ

    טוב. המתכון שלנו הוא תערובת של המרכיבים העקריים מהנ"ל: תפוחים / תמרים / אגוזים / קינמון.
    לא יודעת כמויות – טועמת ומוסיפה מה שצריך.

  2. אצלינו, הרומנים אימי הכינה חרוסת מתפוחי עץ טריים מגוררים אגוזי מלך טחונים, יין אדום/לבן מתוק, סוכר לפי הטעם ומעט קינמון .

  3. אצלנו יין קידוש, פקנים, שקדים, תמרים, צימוקים ותפוח טרי מגורר.

  4. שלום עוז,
    הערה חשובה שלא רבים יודעים-
    המנהג הוא שבחרוסת שמים רק פירות שמוזכרים במגילת "שיר השירים" שנקראת בבית הכנסת למחרת ליל הסדר.
    אגוזים, תמרים, רימונים, ענבים, תפוחים, קינמון, יין ועוד….

    חג שמח!

  5. לפי המסורת הבבלית, "סילאן" = דבש תמרים לימות החול. בפסח כל אחד היה מכין אותו בביתו וזה היה נקרא "חי'לק".
    ואגב, במתכון העתיק שלו [המתכון הקדום ביותר לחרוסת – מופיע בסידורו של רב סעדיה גאון] ההרכב הוא : דבש תמרים + שומשום.
    ואכן שומשום קלוי\בוטנים קלויים נותנים קונטרסט טוב בהרבה מהאגוזים למתיקותו של דבש התמרים.

    • תודה על ההרחבה, השכלתי, לגבי הקונטרסט אגוזי מלך עושים עבודה נהדרת בעיני עניין של טעם אישי.
      אם כבר התחלת, אז איך אתה מסביר את זה ששילוב בין סילאן ואגוזי מלך נהיה דומיננטי בהרבה מאוד בתים?

      • סביר להניח שמאותה סיבה בגללה שמן חמניות החליף את שמן השומשום שהיה רווח [כמעט כשמן יחיד לשימוש] בבבל מהתקופה העתיקה ועד לפני כ-150 שנה.
        [אגב, מתכון עתיק המופיע אצל גאוני בבל, השריית ורדים בשמן שומשום = שמן ורדים].
        ובנוסף, מסוף תקופת ה"בן איש חי" ואילך, התחילה החמרה מנהגית בבל שלא לאכול קטניות "יבשות" אלא רק "טריות" [אביב או לא ?…(:]. למעט אורז [ששום בבלי אינו מסוגל בלעדיו (:].

        • תודה רבה 🙂 אנסה גם עם שומשום!
          ממליץ לקלות לפני ?

          • כן. אבל קליה בינונית, צבע זהוב לא כהה מדי.
            [ניתן כמובן לטחון מעט את השומשום, למי שמעדיף כך]

            ד.א
            זה קצת מזכיר את המאכל הלאומי הבבלי "סילאן ורא'שי" = סילאן עם טחינה. שכידוע עשויה משומשום. [או לבעלי דמיון פרוע, את ממתק ה"שומשומית"…]
            מה שמזמין כמובן וריאציה עדכנית חליפית לסילאן בטחינה : טחינה עם חמאת בוטנים…

השאר תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם. שדה חובה *

*

Social Share Buttons and Icons powered by Ultimatelysocial
שינוי גודל גופנים
ניגודיות