המדריך: איך להכין חורשט סבזי פרסי אמיתי

24 באוגוסט 2018
חורשט סבזי

חורשט סבזי אמיתי. צילום עז תלם

אתמול היה לי הכבוד הגדול ללמוד להכין את אחד מתבשילי הדגל של המטבח הפרסי המפואר: חורשט סבזי (Ho-resht sub-zi, ויש הקוראים לו גורמה סבזי). המתכון הגיע מידיה הנפלאות של השפית איילת לטוביץ', אשר למדה את המתכון מאמה וסבתה הפרסיות.

כבר למעלה מ-15 שנים שאיילת מנהלת את מסעדות ביתא קפה המצוינות, ואני זוכר איך בימי הראשונים במטבח הייתי צופה בשקיקה בתוכניות הבישול שהגישה. היא תמיד הצליחה להביא משהו אימהי וחם ולכל מתכון שיצא מידיה, וסגנון ההגשה האינטימי והנגיש שלה הוא לחלוטין השראה עבורי (ואני לקוח קבוע של סלט הסלמון בביתא אבל זה כבר סיפור אחר).

עז תלם ואיילת לטוביץ'

אני ואיילת . צילום עז תלם

בשבועות הקרובים, בכל יום ראשון, איילת הולכת להגיש במסעדת ביתא קפה ברמת אביב משתה פרסי עם מנות משפחתיות, אז ניצלתי את ההזדמנות להזמין אותה למטבח שלי כדי ללמוד איך בדיוק מכינים את אחד התבשילים המרתקים והטעימים ביותר שיש מהמטבח עליו גדלה.

תבשיל עשבים

משמעות המילה חורשט היא תבשיל, ומשמעות המילה סבזי היא עשבי תיבול, מרכיבים חשובים מאוד במטבח הפרסי הצבעוני והעשיר. מה שמדהים במנה הזו שמאחורי כל מרכיב קטן בה יש סיפור, משמעות ועומק.

כששוחחתי עם איילת לפני שנכנסנו לבשל צחקנו על זה שהמנה הזו היא כביכול רק סיר של תבשיל, אבל יש בה משקל גדול של תרבות ומסורת. זו מנה מושקעת שמכינים באירועים מיוחדים ולארוחות שבת ואין לו עונה ספציפית (כלומר הוא מושלם גם לראש השנה וגם לפסח).

חורשט סבזי

הולך מצוין עם אורז. צילום עז תלם

נתחיל מהחורשט – וקודם כל השעועית

תחילת ההכנה של חורשט סבזי היא מאוד בסיסית: לוקחים סיר קטן, שמים בו שעועית שהשריתם לכל הלילה ומרתיחים.

איילת אוהבת שעועית אדומה, ושיש בשלנים משתמשים בלוביה, שעועית ברבוניה (מנומרת) וגם שעועית לבנה או חומוס תופסים.

ההרתחה הראשונית חשובה כי היא מפחיתה מהגזים שעלולים להיגרם כשאוכלים קטניות עם קליפה עבה כמו אלו שצוינו לעיל.

אם אתם משתמשים בלוביה (שהקליפה שלה דקה יותר) יכולים לחסוך את הבישול הנפרד וישר להוסיף לסיר.

שעועית אדומה

מבשלים שעועית אדומה מושרית 10-15 דקות. צילום: עז תלם

הבצל והבשר
בזמן השעועית מתבשלת לה – עושים מהלך טיפוסי להכנה של כל תבשיל: מטגנים בצל ומשחימים בשר. הבצל המטוגן מוסיף עומק לטעם של המנה, אז חשוב לטגן אותו היטב – עד שרואים כשהוא מתחיל להשחים.

בגזרת הבשר – איילת בחרה לשים את אחד הנתחים שאני יותר אוהב, שנקרא שריר (מספר 8). זה נתח שלוקח לו זמן להתרכך, אבל ברגע שהוא רך הוא לא מתייבש (בניגוד למשל לפילה מדומה מספר 6).

כבר סיפרתי לכם בעבר את העקרונות של בישול ארוך של בשר – והנה הם כאן לתזכורת.

חורשט סבזי

את הבצל מטגנים עד שרואים שהוא מתחיל להזהיב. צילום עז תלם

חורשט סבזי

לבשר נותנים השחמה קצרה יחד עם הבצל. צילום: עז תלם

בכל מקרה, מה שמעניין במנה הזו שהבשר בה הוא לא הכוכב העיקרי – הכוכבים הם העשבים, ומיד נגיע אליהם.

הלימון הפרסי

עד כה היו לנו בשר, בצל ושעועית, מרכיבים שאפשר למצוא במטבחים רבים מסביב לעולם. אבל המרכיב הבא הוא ייחודי למטבח הפרסי – לימון מיובש. הלימון הזה – שניתן להשיג בכל חנות תבלינים שמכבדת את עצמה, הוא פשוט ליים שעובר תהליך של ייבוש.

אפשר למצוא שני סוגים שלו – אחד צהוב, שעובר ייבוש בשמש או בחשיפה לחום נמוך יחסית, והסוג השני, בו השתמשנו היום (איילת אוהבת אותו יותר) הוא הלימון הפרסי השחור, שמיוצר בתהליך דומה לייצור גחלים מעץ.

לימון פרסי

איילת אוהבת להשתמש בלימונים פרסיים שחורים. צילום עז תלם

שניהם מוסיפים טעם לימוני עמוק ומורכב יותר מזה של מיץ לימון רגיל – ואפשר להתשמש בהם לשדרוג של כמעט כל תבשיל, אפילו רוטב חמוסטה כורדי.

מכיוון שהם מלאים באוויר, חשוב לנקב אותם עם מזלג או סכין (או אפילו לחצות לשניים), ככה שיוכלו לשקוע בנוזלים ולהעשיר את הטעם של התבשיל.

יש בשלנים ששוטפים ואפילו מרתיחים קלות את הלימונים הפרסיים, איילת לא חושבת שזה הכרחי אז אני עושה מה שהיא אומרת.

חורשט סבזי

מוסיפים לבשר והבצל מים, לימונים פרסיים ואת השעועית המבושלת ומבשלים עד שהבשר והשעועית התרככו. צילום: עז תלם

חוזרים לבישול
אז לבצל המטוגן עם הבשר מוסיפים את הלימון הפרסי ואת השעועית שעברה בישול קל. את כל הסיפור הזה מתבלים בקצת מלח ופלפל, מכסים במים ושולחים לבישול בחום נמוך – עד שהשעועית והבשר התרככו.

בשלב זה אפשר לקחת הפסקה של שעה וחצי ככה לארגן את המטבח או לנוח, ואחריה אנחנו עוברים לכוכבים האמיתיים של התבשיל.

חורשט סבזי

וזאת שמבלילה, או עלי חילבה טריים ובריאים מאוד. צילום עז תלם

סבזי – עשבי התיבול

בשלנים פרסיים יכולים להתווכח שעות על אילו עשבי תיבול בדיוק ראויים וצריכים להיכנס חורשט סבזי.

איילת הביאה איתה שישה צרורות גדולים ויפים שרכשה בשוק הכרמל, אותם שטפנו טוב טוב בגיגית גדולה. הכמות הזו נשמעת מטורפת אבל זה בדיוק מה שצריך – והעשבים גם מתכווצים ככה שהכל נכנס בדיוק לסיר 😀 )

אם לנסות לתת חוקים בגזרת העשבים,, חייבים להשתמש לפחות בשלושה-ארבעה סוגים של עשבי תיבול: פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, נענע, עלי סלרי, בצל ירוק – כולם מתאימים, וזה גם לגיטימי לחלוטין להשתמש בגרסאות מיובשות של הנ"ל.

חורשט סבזי

זה תרה – אפשר לשים במקומו בצל ירוק או גבעולים ירוקים של כרישה. צילום עז תלם

איילת בחרה לשים את שלושת הראשונים מהרשימה הנ"ל, אליהם הוסיפה עוד שניים, שאותם אין מצב למצוא בסופר.

הראשון הוא שמבלילה – עלי חילבה, שהם מרירים מעט ומפוצצים בערכים תזונתיים, והשני הוא תרה (tare), ממשפחת הבצלים שמזכיר בטעם שלו את החלק הירוק של הכרישה.

את הצמד הזה מוצאים רק בשווקים או בדוכני ירק רציניים. אפשר להכין את התבשיל בלעדיהם כמובן, אבל שווה להתאמץ ולחפש אותם אם אתם רוצים לשחזר טעם אותנטי.

חורשט סבזי

מטגנים את העשבים במחבת רחבת בשתי נגלות. צילום: עז תלם

את העשבים קוצצים היטב – פשוט עם סכין אבל אפשר גם במעבד מזון, ואז מטגנים אותם במחבת רחבה. שאלתי את איילת למה לא להוסיף פשוט את העשבים הקצוצים לתבשיל, והיא אמרה שהטיגון מחזק את הטעם של העשבים ובלעדיו זה לא אותו דבר.

איילת לטוביץ'

כל עשבי התיבול הצטמקו לנו לקערה גדולה אחת! צילום עז תלם

חשוב לדעת = את עשבי התיבול לא חייבים להכין כל פעם מאפס – אתם יכולים להכין אותם בכמות כפולה ולשמור במקפיא אחרי הטיגון! (ככה גם הם לא יתפסו הרבה מקום).

ברגע שהעשבים קצוצים ומבושלים והבשר התרכך נשאר רק לאחד את השניים ולתת להם בישול משותף של 20-30 דקות, וזהו, יש לכם חורשט סבזי לתפארת!

חורשט סבזי

כשהבשר רך כל העשבים מצטרפים למסיבה. צילום: עז תלם

לפני שאתם שואלים:

  • אפשר לשים 2-3 כוסות שעועית מבושלת מוקפאת במקום לבשל בעצמכם את השעועית, חוסך זמן אבל ממש לא חוסך כסף.
  • לגרסה בלי בשר, לא שמים בשר (ואז זמן הבישול הוא 60-90 דקות או עד שהשעועית רכה).
  • יכולים לחצות את כמויות המתכון בחצי אם סיר של 6-8 מנות גדול עליכם.
  • אפשר להוסיף 1-2 עצמות מח לתבשיל, רק יוסיף.
  • סיר לחץ לקיצור תהליכים: את טיגון הבשר והבצל עושים בסיר לחץ לפי המתכון, מוסיפים את השעועית, המים והלימון, אוטמים ומביאים ללחץ מלא. מבשלים 45-60 דקות ואז משחררים את הלחץ – בשלב זה הבשר אמור להיות נימוח והשעועית רכה, ומשם אפשר להמשיך לעשבים לפי המתכון הרגיל.
חורשט סבזי

אחת ממנות הדגל של המטבח הפרסי. צילום עז תלם

מתכון לחורשט סבזי (גורמה סבזי) פרסי / איילת לטוביץ

בשרי, 6-8 מנות, 30-45 דקות עבודה, 2-4 שעות בישול

מצרכים:

לתבשיל:
1/2 1 כוסות שעועית אדומה, מושרית למשך הלילה בהרבה מים
3-4 כפות שמן זית
3-4 בצלים בגודל בינוני, קלופים וחתוכים לקוביות גדולות
1 ק"ג בשר לתבשיל, חתוך לקוביות (למשל בשר שריר מספר 8, כתף מספר 5, צוואר מספר 10)
5-6 לימונים פרסיים שחורים
מלח ופלפל שחור גרוס

לעשבי התיבול (ראו הקדמה – אפשר לשנות ולהתאים לפי העדפתכם):
(שימו לב: הצרורות בהם השתמשנו הם צרורות של שוק, כלומר כפולים בגודל מצרורות עשבי תיבול שקונים בסופר)
2 צרורות פטרוזיליה
1 צרור כוסברה
1 צרור שמיר – ללא הגבעולים
1 צרור שמבלילה (חילבה) (רשות אבל מומלץ מאוד להוסיף)
1 צרור טרה (גבעולי כרישה/עירית שום/בצל ירוק)
3-4 כפות שמן זית

אופן הכנה:

לשעועית:

  • בסיר בגודל בינוני שמים את השעועית המושרית ומכסים ב-3 כוסות מים. מביאים לרתיחה ואז מבשלים 5-10 דקות נוספות.
  • מסננים בעזרת מסננת פסטה ושומרים בצד.

לתבשיל:

  • במקביל לבישול השעועית, בסיר גדול מחממים את השמן. מוסיפים את הבצל ומטגנים מעל להבה גבוהה 6-8 דקות או עד שמתחיל להזהיב.
  • מוסיפים את הבשר ומטגנים תוך ערבוב 5-8 דקות נוספות להשחמה. מתבלים במעט מלח ופלפל (בערך כפית מכל אחד)
  • מנקבים את הלימונים הפרסיים בעזרת סכין או מזלג.
  • מוסיפים את השעועית המבושלת והלימונים הפרסיים ומוסיפים מים לכיסוי (משהו כמו 5-6 כוסות).
  • מביאים לרתיחה ובעזרת מצקת מסירים את הקצף שעולה לחלק העליון של הסיר.
  • מכסים את הסיר, מנמיכים את האש ומבשלים 2-3 שעות או עד שהבשר התרכך לחלוטין.

לעשבים:

  • שוטפים היטב את עשבי התיבול (מומלץ לשים בקערה או גיגית גדולה ככה שאם יש חול הוא לא יסתום את הכיור). מייבשים במסננת (שיהיו עליהם כמה שפחות מים כשקוצצים).
  • כשטועמים מהתבשיל ורואים שהבשר התרכך לחלוטין (או קרוב לכך), קוצצים היטב את כל עשבי התיבול.
  • במחבת רחבה מחממים את שמן הזית. מוסיפים את העשבים ומטגנים 2-3 דקות, עד שהעשבים התכווצו ואיבדו את מרבית נפחם (ועדיין שומרים על צבע ירוק חזק).
    אם יש המון עשבי תיבול עושים זאת בשתי נגלות.
  • מוסיפים את כל עשבי התיבול המבושלים לתבשיל וממשיכים לבשל 20-30 דקותעש שהעשבים מקבלים צבע כהה אך לא דהוי.
  • טועמים ומתבלים במלח לפי הצורך.
  • ניתן להגיש מיד או להכין מראש. מומלץ להגיש ביחד עם אורז אחד אחד.
  • התבשיל נשמר בקירור 3-4 ימים, ניתן גם להקפיא עד שלושה חודשים.

רוצים לקבל עדכונים בפוסטים הבאים שלי? כתבו את כתובת המייל שלכם בתיבה מצד שמאל למעלה

לעוד סיפורים ועדכונים ממעבדת המטבח שלי עקבו אחרי באינסטגרם @oztelem וגם בפינטרסט 

הכנתם? איך יצא?? ספרו לי בתגובות או בעמוד הפייסבוק

לעוד מתכונים לראש השנה:

קציצות כרישה מושלמות
משמשיה – תבשיל בקר במשמשים ודלעת
חריימה טריפולטאי מושלם
מפרום חצילים חגיגי

 

Print Friendly, PDF & Email
שתפו:

53 תגובות

  1. בבקשה תעשה לקראת ראש השנה אוסף מתכונים כמו שעשית לפסח..יעזור מאוד..ותודה על המתכון נשמע מעולה.

  2. סיר לחץ יכול לעזור פה לקצר תהליכים?

    • היי יובל 🙂
      בטח – גם הוספתי עכשיו לפני המתכון
      יכול לבשל בלחץ מלא את התבשיל 45-60 דקות עד שהבשר מתרכך ומשם להוסיף את העשבים (בלי לחץ) לחצי שעה האחרונה
      בהצלחה =]

  3. תודה עוז!
    הכיף בבלוג שלך הוא לדעת שכל מתכון תמיד יוצא מעולה, כתוב מעניין ועושה חשק לרוץ למטבח.
    תוך כדי קריאה תהיתי אם אפשר להכין מראש את העשבים ולהקפיא על מנת לחסוך את הביקור בשוק בתיאום מושלם עם הכנת התבשיל, והופ. כמה שורות אחר כך כבר ענית על השאלה (:
    את עצמות המח להוסיף שלשלב טיגון הבשר והבצל, נכון?

    התייחסת אל ביתא קפה כמסעדות. אני מכירה רק אחת – את זו הנהדרת ברמת אביב. היכן השנייה?

    שבת קסומה!
    איריס

    • היי איריס
      תודה רבה על המילים החמות! בשמחה תמיד !
      עדיף להכניס את העצם יחד עם הלימון הפרסי – פחות נוח לבחוש בסיר כשהיא שם (מעדכן כמובן את הטקסט, תודה על השאלה החשובה)
      יש עוד שלוש מסעדות לביתא קפה, בצהלה, בסביון ובהרצליה (צמרות)

  4. ת ו ד ה רבה כתיבה מדהימה …רצה להכין … ממשיכה לעקוב …דש חמה לאיילת

  5. לדעתי עבר הזמן שקראו לסבזי – עשבים עם סוג של לגלוג. פתאום העשבים הפכו בפי כל לעשבי תיבול. נו, שיהיה. אבל מדוע דוקא אתה חוזר לכינוי הקודם, אלא אם היית שם במרכאות כפולות.
    מעבר לזה תבורך עם הפצת המתכונים לתבשילים האלה שהם ממטבחה שך אמא.
    נא המשך עם תבשילים נוספים ממטבחה של איילת.

    • היי משיח 🙂
      תודה רבה על המילים החמות!
      חייב להודות שלא הבנתי את ההערה שלך.
      אין שום זלזול בעשבי התיבול כאן, זה השם הקולינרי המקצועי למונח ואם יש לך שם מוצלח יותר אתה מוזמן להאיר את עיני

      • עז… הוא מתכוון כנראה למה שהיה נהוג בנימת הדיבור המקובלת בעבר כמו על קיצ'רי ועדשים אצלנו הכורדים והעירקים. אוכל פשוט של ימי אבלות, אוכל של עניים. לא מכינים לשבתות וחגים.

        עלינו האשכנזים לעגו שאנחנו אוכלים עשב של עיזים ושל כבשים כשהיו רואים אותנו מלקטים חוביזה ורגילת הגינה, ועל הסרפד והלוף (נוווה) לחמוסטה לעגו עלינו שאפילו העיזים לא אוכלות את הרעל הזה, איך אתם אוכלים?

        • הלוואי ותספיק לענות לי.. קניתי מספר 2, עדיין ייצא לי טוב?? תודה רבה על הפירוט של המתכון

      • הי האם אפשר בלי שמבלילה ושמיר? האם סיר רגיל זה טוב? איזה גובה האש כשזה מתבשל? נמוכה? מאד? בינונית? רתיחה עדינה? תודה

  6. מתכון מעולה, כתיבה נהדרת וברורה.
    היה קצת קשה להשיג את השמבלילה ואת התרה, אך יצא לא פחות ממדהים!!!

    • היי ניר
      שמח מאוד מאוד לשמוע! תודה רבה על השיתוף והמילים החמות!
      בכבוד רב 🙂
      סיפרתי גם לאיילת והיא שמחה מאוד

  7. רונית גולדפייז

    היי עז ,
    נשואה לפרסי והכנתי לא פעם את החורשט סבזי .
    הולכת לעשות לראשונה צמחוני.
    אצלנו מוסיפים (בנוסף ללימון השחור) גם הרבה מיץ לימון . אוהבים את התבשיל חמצמץ .
    שנה טובה שתהיה !!

  8. לב טוב של כותבת המתכון

  9. תודה רבה לך עוז על המתכונים האותנטים כיף לגלוש אצלך ולעבור מעדה לעדה ומסבתא לסבתא
    (במיוחד המתכונים של סבתא חנה סוף סוף הכנתי קובה כמו שחלמתי)
    אשמח לדעת אם אני משתמש בשמבלילה יבשה כמה עלי להשתמש
    נ.ב. אשמח אם תפרסם מתכון לקובה נבלוסיה ניסיתי מספר פעמים ואינני מצליח להגיע לבצק הנכון
    תודה

    • היי שחר
      תודה רבה על המילים החמות! שמח לשמוע שהצלחת להכין קובה כמו שחלמת =]
      לשמבלילה יבשה טעם מאוד חזק. הייתי שם כף ומוסיף עוד בסוף לפי הטעם.
      לוקח בחשבון להמשך! תודה על הרעיון

  10. הי, יצא לי קצת מר
    איך מורידים את המרירות ?

  11. חקשור רחמים

    תודה רבה לך על מתכון טעים וגם בריא

  12. תודה על המתכון! יצא משובח הכנתי אתמול…

  13. שלום עז אשמח לדעת שימוש בעשי תיבול יבשים באופן כללי מהם הכמויות התואמות לצרור רגיל
    תודה

  14. עשיתי יצא מעולה

  15. מתכון מעולה ומפורט מצוין

  16. שלום עוז. נשמע טוב מאוד. כרגע מתבשל אצלי. האם אפשר להחליף את הלימון הפרסי בלימון כבוש?

  17. ממש עשית לי חשק להכין, זה הבלוג היחידי שאני קוראת את כל מה שכתוב ולא קופצת ישר למתכון :).
    לגרסה הטבעונית כדאי להוסיף תבלינים? אם כן, על אילו תבלינים היית ממליץ?

    • היי חוה
      זכות גדולה!
      המנה הזו עשירה וטעימה מאוד גם כשמשמיטים את הבשר, אין צורך להוסיף תבלינים נוספים כי עשבי התיבול נותנים המון טעם

  18. יש לי שאלה .. אני כבר שנים מכינה את המרק הירוק.. ותמיד יש התלבטות לגבי הלימונים שמכניסים למרק. אני שנים מכניסה את הלימון לכוס מים חמים מחכה שיתרכך ואז חותכת אותו לחתיכות קטנות ומוציאה את הגרעינים שבפנים שהם עושים את המרק מר. האם יש שיטה לא לפרק /לפורר את הלימון? ראיתי שמכניסים לימון שלם ..האם זה לא מתפרק בבישול אם שמים לימון שלם.. ? כי יש גרעינים בפנים ואם הם יוצאים החוצה זה מר!!
    תודה

    • היי סיגל =]
      השיטה לא לפורר את הלימון היא לבחור לימון שנראה שלן ונטול פגמים ולא למעוך אותו במהלך הבישול. מניסיוני סיכוי גבוה שיישארו שלמים
      השיטה שלך גם מעולה

  19. היי מכינה ממש עכשיו, יש לי את כל המצרכים. האם חייב סיר לחץ? מה אופן הבישול של הבשר בסיר רגיל? אין לי סיר לחץ /:

    • היי אורי
      פשוט תכין לפי המתכון.
      המתכון לא כתוב לפי שימוש בסיר לחץ, אני הוספתי או עניין הבישול בסיר לחץ בתור טים עבור מי שיש לו

  20. היי עז! משום מה הפוסט שלך על הסבזי חמק מעיניי עד כה למרות שקראתי כמעט את כל הפוסטים שלך.. מעניין מאוד..
    בתור נצר למשפחה פרסית בה התבשיל הזה עולה על השולחן כמעט כל ערב שישי אני מניח שאולי מה שאכתוב על המתכון המשפחתי ושאר חפירות רנדומליות שלי יעניינו חלק מהגולשים שמסתכלים על התגובות ובתקווה אף אותך.

    אצלנו מכינים את זה ללא קטניות וטוענים שכך היה נהוג אצלם עוד בפרס, שזה באמת מעניין לאור הייחודיות שלהם בעניין הזה.

    בכל מקרה, עוד מאפיין מובהק במשפחתי הוא שימוש מאוד אינטנסיבי בסלרי – גבעולים קצוצים דק מאוד מלפחות ראש שלם נכנסים בתחילת הבישול, לטיגון עם בצל וכמות די עצומה של שום (עוד מאפיין משפחתי), והעלים שלו נקצצים דק ומוכנסים עם שאר עשבי התיבול.
    אני אף פעם לא לקחתי מתכון מדויק, ואין באמת מתכון מדויק, כי הרי מדובר בהכנה לפי הרגשה וכו' ובכמויות מסחריות, אבל הסלרי הוא בהחלט הבולט ביותר מבין כל העשבים. אני חייב להגיד שאני שונא סלרי אבל כאן, כשזה קצוץ דק וכשזה בא בשילוב עם החמיצות והעושר של שאר עשבי התיבול זה די נהדר.

    נענע יבשה היא מאפיין משפחתי שאני אוהב – לדעתי אין ממש מקום להשוואה בינה למקבילתה הטרייה, והשימוש דווקא ביבשה נותן מאפיינים וטעמים שמאוד מחמיאים לתבשיל הזה.

    שמבלילה כמובן, ובקשר אליה אני מרגיש צורך לציין שני דברים:
    1 – אפשר למצוא שמבלילה יבשה (שמה ההינדי הנו קאזורי מתי) בכמעט כל חנות תבלינים גדולה, ובייחוד בחנויות תבלינים הודיות (לא ציינתי את השם ההינדי לחינם. היא מאוד בולטת במטבח ההינדי ולמעשה הכרתי אותה כתבלין במנות הינדיות ורק אז גיליתי את השימוש בה קרוב לבית..) והאיכות של המיובשת לא נופלת משמעותית מן הטרייה בעיניי. יש רק לקחת בחשבון שמדובר בעשב תיבול עם טעם מאוד חזק שצריך להיזהר עמו. לפחות בעיניי מוטב פחות מדי מיותר מדי, אף על פי שבמנה כזו, בתחרות עם עוד כל כך הרבה עשבי תיבול, יהיה קשה לגרום לטעם של השמבלילה להיות שתלטן מדי.
    2 – לגדל שמבלילה מחילבה שלמה ופשוטה מחנות התבלינים זה אחד הדברים הקלים ביותר שיכול לעשות כל אדם עם מספיק אור ועם עציץ (למעשה, אפילו אין צורך בעציץ – אפשר לגדל גם במסננת עם קערת מים מתחתיה, תהליך דומה להנבטת מש וכו' למי שמכיר. לא אלאה כאן בהסברים על כך, רק אציין שהרשת מלאה בסרטונים והסברים איך לבצע זאת, ושיש לקחת בחשבון שהשמבלילה שתצא לא תוכל להיות שם המון זמן ותקצר די צעירה, שזה דבר טוב בעיניי כי הטעם שלה עדיף במצב הזה מבחינתי, וזה כנראה דבר טוב בעיניכם כי כך היא מוכנה מאוד מהר, תוך סהכ שבוע וחצי..)

    עוד משהו – אצלנו אוכלים את החורשט כשהוא מאוד חמוץ. לימונים פרסיים במהלך הבישול ומיץ של לא בדיוק מעט לימונים מיד אחריו, בתוך הסיר החם עם האש כבויה. (וגם בהגשה של התבשיל עצמו כל סועד יכול להכניס עוד לימון טרי)

    אם כבר ציינתי הגשה – בצל חי גדול חתוך לרבעים שהם מעין "כפות" שאפשר לדחוס אליהם אורז מעורבב עם מרק החורשט וכו', כך לעיתים נוהגים לאכול, ובעוד שאני יכול בקלות להבין למה הרבה אנשים לא יאהבו את זה, בעיקר את תופעות הלוואי הריחניות בדקות שלאחר מכן, אני מאוד נהנה מכך לעיתים ואף סיגלתי את זה לאכילת תבשילים נוספים.

    נקודה אחרונה והכי מהותית לדעתי: חורשט סבזי זה לא מתכון עם ספר הוראות קדוש שצריך לעקוב באדיקות אחר כל פסיק ויוד בו, אני מניח שבשלנים מסורתיים יותר יחלקו עליי, אבל בעיניי החורשט סבזי יכול להיות "מפת דרכים" ליצירת המון מתכונים על בסיס העקרונות שמאחורי המנה (קטניות, הרבה עשבי תיבול טריים כאשר הם כוכבי המנה, מעט עשבים יבשים כטעמי רקע וכך גם חמיצות ברקע)
    אני משוכנע שעז בהחלט יכול לקחת את זה למקומות מעניינים (;

    • היי חנוך היקר
      תודה רבה ששיתפת! השכלתי ולמדתי, מרתק איך לכל משפחה יש את הגרסה שלה
      מסכים לגמרי לגבי המפת דרכים

  21. היי, בחלק מהמתכונים אני רןאה ששמים את עשבי התיבול כבר מתחילת הבישול. למה פה מוסיפים רק חצי שעה לסוף?
    ונראה מעולה, תודה!

    • היי ליה =]
      כל משפחה והסבזי שלה – יש המון דרכים להכין וכולן נכונות (בהנחה שבאו מבית פרסי טוב)
      כשמוסיפים לפני הסוף עשבי התיבול שומרים יותר על צבע ירוק ולא דוהים

  22. יש שאמרו שצריך לשים שעועית לוביה עם הנקודה השחורה שזה המקור מה דעתך?אור

    • היי אורית
      מה זה צריך ?
      יש הרבה שיטות להכין, כולן נכונות כל עוד הגיעו מבית פרסי טוב

  23. עז מורי היקר. כמו תמיד אני לומדת ממך המון ואתה מעודד אותי לנסות טעמים חדשים. המטבח הפרסי תמיד מרתק אותי, למרות שאני בכלל לא שייכת לעדה… בשבוע שעבר הכנתי מרק אשה רשתה לפי המתכון שלך והייתה הצלחה מסחררת… עכשיו מגרה אותי להכין את החוֹרֶשְׁטְ סַבְּזִי [אני אכין בלי בשר, בגלל עדת הטבעונים] אבל אני "מוטרדת" מפני שאני לא מכירה את הטעמים של השמבלילה והטרה, שאני מבינה שמעניקים לתבשיל את הטעם האותנטי… השאלה שלי היא: האם התבשיל יצא טעים בלי? [אני יודעת שזו שאלה שמעצבנת בשלנים ומתכונאים ואני בדרך כלל נמנעת ממנה, ובכל זאת…] תודה לך על הכל.

    • היי רחלי
      תודה רבה על המילים החמות!
      טעמים שאת לא מכירה לא יחסרו לך אז הכל בסדר אם תכיני בלי העיקר שיהיה הרבה ירוקים =]

  24. יצא מדהיםםםםםםם. השקעה ממש אבל מטורף. אבא שלי בדמעות אמר שזה כמו של סבתא. מאז גיל 10 לא טעמתי כזה. תודה.

השאר תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם. שדה חובה *

*

שינוי גודל גופנים
ניגודיות

הירשמו לעדכונים במייל









Print Friendly, PDF & Email
שתפו: