מתכון דבאייל תוצרת בית • מקלוני חומוס פריכים

דבאייל
דבאייל – מקלוני חומוס פריכים תוצרת בית. צילום: עז תלם

דבאייל הוא אחד החטיפים האהובים עלי, מקלוני חומוס פריכים ומלוחים, עשירים בתבלינים, עם טעם וניחוח שמזכירים ביסלי פלאפל ופריכות נעימה וכיפית. בכל פעם שאני רואה שקית דבאייל בחנות, אני ישר קונה.

היום, בסוף חג הפסח, התחשק לי להכין את החטיף האהוב, אך עם כל המצב והעובדה שהחנויות סגורות, הייתי צריך להכין את המקלונים הפריכים בעצמי.

אז נכנסתי לרשת לראות וללמוד, וגיליתי (בזכות כתבה מצוינת של ארז קומרובסקי) שהמקור של החטיף הזה הוא בדרום הודו, והוא נחשב לאחד החטיפים הלאומיים (שמו המקורי הוא סב -Sev ).

דבאייל
טבעוני+ללא גלוטן;) צילום: עז תלם

במטבח ההודי אלופים בשימוש בחומוס על כל צורותיו ומרקמיו, והשימוש בקמח שעשוי מהקטנית נפוץ שם במנות רבות.

הם מכינים אותו מתערובת סמיכה יחסית ומשתמשים במכשיר שנראה ממש כמו מכשיר לעוגיות מרוקאיות כדי ליצור ממנה מקלונים. אני הכנתי תערובת דלילה שאפשר לזלף בעזרת אמצעים ביתיים (בזכות טיפים של רויטל שיניס זמירי).

בארץ מכירים את החטיף בזכות יוצאי תימן שאבותיהם אימצו באהבה את ה-סב ועדכנו את שמו לדבאייל (יש המון קשרים קולינריים בין הודו לתימן אבל זה כבר כתבה אחרת).

דבאייל
קמח חומוס, מלח ותבלינים. צילום: עז תלם

כלום מרכיבים
כדי להכין דבאייל בבית, תצטרכו קמח חומוס (קמח עדשים כתומות עושה את אותה עבודה) אפשר לקנות אותו בחנויות טבע ובכל חנות תבלינים (לי יש כמעט תמיד בבית, אני משתמש בו להכנת לביבות טבעוניות נהדרות).

בגזרת התבלינים, המתכונים ההודיים שראיתי כללו רשימה ארוכה של תבלינים כולל כאלו שקשה למצוא בארץ (כמו הינג ואג'ואן) אז במתכון שאשתף אתכם השתמשתי פשוט בתבלינים שהיו לי בבית – התחלתי באבקת קארי ואז הוספתי גם טיפה פפריקה וכמון, תזרמו עם מה שיש לכם, החטיף הזה יהיה טעים גם בלי תבלינים בכלל.

מרקם של טחינה
הסוד ליצירת המקלונים הוא זילוף של תערובת נוזלית אך סמיכה ישר לשמן חם. המתכונים שראיתי מדברים על הוספת מים לתערובת של קמח חומוס ותבלינים בהדרגה, עד שמתקבל מרקם שמזכיר טיפה טחינה של דוכני פלאפל, כלומר נוזלית אבל לא מימית, סמיכה אבל לא עומדת.

אפשר להשתמש בבקבוק פלסטיק לחיץ או שקית זילוף למלאכה, ואם אין לכם לא את זה ולא את זה, קחו שקית ניילון עמידה (סטייל שקיות נסגרות שקונים באיקאה) ותהפכו אותה לשקית זילוף.

אם גם את זה אין, פשוט מנטפים מהתערובת עם כפית לשמן חם לקבלת כדורים קטנים שיתנו לכם את הטעם והפריכות רק בלי הצורה.


הישר לשמן חם
אני השתמשתי בשמן זית, שמתי 2 ס"מ מהשמן במחבת קטנה וחיממתי. אני משתמש בשמן זית לטיגון כי אני אוהב את הטעם שלו והוא מתמודד נהדר עם טמפרטורות גבוהות. יכולים להשתמש בכל שמן אחר לטיגון כמובן (אבל אם אני כבר מכין בבית, אז שהאיכות תהיה הכי גבוהה).

הטיגון קורה מאוד מהר – מזלפים את התערובת בתנועה מעגלית (נסו לצייר ספירלה) ליצירת שכבה אחת, ונותנים לה 1-2 דקות של טיגון. זה מוכן כאשר אתם רואים שהבעבוע סביב התערובת כמעט ונפסק ואתם רואים שהיא מתחילה להזהיב.

אל תתנו לה ממש להשחים, כשזה שחום מדי מתקבל טעם לוואי.

מהשמן יצאו לכם ספירלות חמודות שאפשר לשבור בקלות למקלונים.

הייתי רוצה להגיד לכם כמה זמן זה מחזיק אבל אנחנו חיסלנו הכל תוך פחות משעה. מקווה שגם אצלכם יתלהבו מהדבאייל ככה! הנה המתכון!

לפני שאתם שואלים:

  • אפייה: לא יעבוד. צורת המקלונים נוצרת כאשר התערובת נוחתת בתוך שמן. אם תנסו לזלף לתבנית הם יהיו שטוחים.
  • מוזמנים להכין כמות כפולה מהמתכון, פשוט לוקח זמן לטגן הכל.
דבאייל
לא להאמין שהם תוצרת בית. צילום: עז תלם

מתכון להכנת דבאייל – מקלוני חומוס פריכים

2-3 מנות, טבעוני + ללא גלוטן, 20-30 דקות זמן כולל

מצרכים:

1 כוס (140 גרם) קמח חומוס או קמח עדשים כתומות
כפית (גדושה או שטוחה לפי אהבתכם) תערובת תבלינים שאתם אוהבים (למשל: אבקת קארי, חוויאג', ראס אל חנות)
1/2 כפית פפריקה חריפה (רשות)
1/2 כפית כמון טחון (רשות)
1/2 כפית מלח דק
1/2 כוס + 2 כפות (150 מ"ל) מים
שמן זית, לטיגון חצי עמוק (ניתן להשתמש גם בכל שמן אחר המתאים לטיגון)

אופן הכנה:

  • שמים את קמח החומוס, המלח והתבלינים בקערה. מערבבים.
  • מוסיפים את המים ומערבבים היטב – צריכה להתקבל תערובת במרקם של טחינה שאפשר לשפוך (אבל לא נוזלית מדי).
  • מעבירים את התערובת לבקבוק לחיץ או שקית זילוף או כל שקית ניילון חזקה יחסית. אם משתמשים בשקית, פותחים בה חריץ קטן בפינה דרכו תוכלו לזלף את התערובת.
  • מחממים שמן לטיגון בגובה 2 ס"מ במחבת קטנה/בינונית.
  • מזלפים אל השמן החם בתנועה מעגלית מהירה מתערובת הדבאייל ליצירת שכבה אחת.
  • מטגנים מעל חום בינוני 1-2 דקות, עד שרואים שחלקים מהתערובת מתחילים להזהיב אבל לא להשחים.
  • מוציאים בעזרת כף מחוררת לצלחת עם נייר סופג (מגבת נייר) וחוזרים על הפעולה עד שכל התערובת מטוגנת. יצאו לכם עיגולים שתוכלו לשבור למקלונים.
  • הכי טעים בשעה שאחרי הטיגון, ניתן לשמור בצנצנת סגורה 4-5 ימים (אולי יותר, לא הייתה לי הזדמנות לבדוק ? ).

רוצים לקבל עדכונים בפוסטים הבאים שלי? כתבו את כתובת המייל שלכם בתיבה מצד שמאל למעלה אם אתם גולשים במחשב, ובתיבה ממש פה מתחת אם אתם בסלולר

נשארתם עם חשק לטגן? נסו את המתכונים הבאים:
ערוק – לביבות ירק עיראקיות
לביבות כרובית וגבינת צ'דר
לביבות תפוחי אדמה ממרכיב אחד

שתפו:
הרשמה לקבלת התראות לאימייל
להודיע ​​על
guest

38 תגובות
הכי ישן
הכי חדש הכי הרבה הצבעות
משוב מוטבע
צפיה בכל התגובות
אוסקר

מה דעתך לנסות להפיק את אחד הקמחים בעצמך בכזרת בלנדר לדוגמה ??? האם אפשרי או חייבים לקנות קמח חומוס או קמח עדשים ???

אביב

קמח חומוס
https://youtu.be/t7q75OIvLvQ

Rose Bouganem

נשמע טעים

Yafit

יש לי שאלה ונראה לי שאתה תדע לענות… חבר הגיע מהודו והביא חטיפים חריפים שאני מנסה לשחזר כבר חודשיים. באמת ראיתי שזה נקרא sev. תכננתי להגיע לחנות ההודית באשדוד לקנות הינג וכו' ואז הקורונה פרצה לחיינו וכלאה אותי בבית. מדובר במן חטיף פיקנטי אש דמוי דבאיל ומכיל גם כל מיני דברים נוספים קראנצ'י'ם – שאין לי מושג מהם. אולי מש מטוגן? יש לך מושג איך אפשר להכין מיקס כזה?

ירדן

זה כנראה חטיף שנקרא בומביי מיקס ויש אותו בחנויות ייעודיות (מזרח ומערב וכד׳), טעים בטירוף!
יש בזה הרבה פעמים גם בוטנים, מש ועוד כל מני דברים, וממש מומלץ לערבב את זה עם תמרינדי, כוסברה, בצל ונענע.
ואת ההינג אפשר לקנות גם כן במזרח ומערב, נקרא גם אספיודיטה. מעולה להחלפת שום, בצל ואבקות מרק למיניהן.

מירי

ברור שהכי טעים מטוגן, אבל אתה חושב שאפשר לאפות על חום גבוה?

שמחה נזרי

נישמע פיקנטי ומעניין. תודה

שני

בוקר טוב
מה ההמלצה המועדפת שלך בנוגע לתבלינים ? רוצה להיות קרובה כמה שיותר למקור..

Yafit

אני מנסה לשחזר חטיף סב חריף וממכר, תערובת עם הפתעות שלא יכולתי לזהות, היו שם עיגולים קטנים שנראו כמו מש. עשיתי ניסוי וזה יצא די דומה לדבאייל. רוצה לגרום לו להיות חריף יותר ובנוסף לדעת האם מטגנים את המש יחד עם החטיף, או מבשלים אותו ואז מטגנים?

Yafit

תודה רבה!!!

מימי

גם אני מכורה. לאחרונה מצאתי קצת חטיפים הודים בחנות גרעיני עפולה אבל לא הכל אותו הטעם. הסב החריף והממכר…. נראה לי שמוסיפים שם גם זרעי כוסברה. אפשר לנסות. ובטוח גם משהו חריף. אולי פפריקה חריפה.

Yafit

ודבר נוסף, לגבי המטבח ההודי…. אני אשמח תמיד למתכונים מעוברתים (במיוחד ל-Khakhra, Bhakarwadi. ההודי בזמנו הסביר לי שבכל מחוז עושים את זה קצת אחרת. מאז שטעמתי אני בדודא מטורפת לעוד!).
ותודה על הההשקעה שלך באתר, מסוקרנת תמיד ממה שתביא, ויש מתכונים שאימצתי מייד אל חיקי באהבה!!

אורי

היי. עובד רק עם קמחים מקטניות טחונות טבעיות או שאפשר להכין גם עם קמח חומוס מעובד כמו זה המשמש לגונדי?

רוני

יצא פ33ה! תודה

עדנה לוי

שלום. מאוד אוהבת את המתכונים שלך. מדויקים וטעימים.
עשיתי היום את המקלות סט .הטעם יצא יופי. סדרה ראשונה יצאה פריכה האחרות לא. מה יכולה להיות הסיבה ?

תודה

נדב דרך

היכן הפריכות? ביצעתי את כל ההנחיות. יצא מושי. למה?

גולרגול

תודה על המתכון.
אפשר לקחת גם פקק של מלחייה ולהדביק לשקית אוכל\זילוף, לעשות לה חור בקצה קטן מהקוטר בקצת ולהדביק עם סרט חבלה.
למקצוענים שמכינים בכמויות ענק אפשר לזילוף להשתמש בראש מקלחת חדש מאליאקספרס 🙂

הייתי קונה פעם מהתימני בשכונת התקווה. קילו ב-10₪. היום כבר עולה פי 3.

גם כן אשמח למתכון של מאנצ'ס, למה רק בישראל זה יקר להחריד?
גם מתכון של בייגלה כדורים יתקבל בברכה. אסם חזירים במחיר ומקטינים את האריזות.

חניתה

ראיתי פעם סרטון איך מייצרים חטיפים הודים.
הם משתמשים בכף מחוררת גדולה. ושופכים עליה את הבלילה. ככה מטפטפים חוטים דרך החורים.

אחלה בלוג!!!

רחל

יש להם כלי מיוחד. עולה כלום באמזון אינדיה.

אור

האם אפשר להשתמש במקום בקמח חומוס בחומוס מושרה וטחון כמו בפלאפל?

יובל

תוסיף תפוח אדמה בנוני מקולף מבושל לתוך התערובית ותקבל את הטעם האמיתי של בסלי הודי

מוטי שנאור

בשיטוטי בהודו, אכלתי את זה מאות פעמים, בעשרות מקומות שונים ומשונים, וכמובן – בכל צומת ובכל עיירה זה קצת אחרת – גם התיבול, גם המרקם – אבל המשותף לכולם, לא משנה מה הצבע – זה עדיין חריף בוער אש, וטעים עד טירוף

והדבר החשוב – תמיד הכינו לי את זה טרי מול האף, וראיתי איך הם עושים את זה.

יש להם כירת נפט עם מעין ווק טיגון שחור ענקי ומלא שמן חם

ויש להם סיר עם בלילה שהם מגיעים איתה מהבוקר, ורק בוחשים אותה קצת פני שמכינים – כדי שאם היא נפרדה למרכיבים, תהיה אחידה שוב

והכי חשוב – יש להם מעין ״פומפיה״ כזאת, למעשה חתיכת נירוסטה עם חורים, שדרכה מעבירים את הבלילה (או הבצק) אל השמן.

אגב – ביסלי הוא לא פחות ולא יותר, אלא חיקוי של אחד החטיפים ההודים הכי נפוצים, וצורת הסליל – היא פשוט מדחיקה של בצק חומוס (לא דליל אלא די נוקשה) דרך פומפיה עם חורים מעוגלים שגורמים לזה לצאת מסולסל מהצד השני.

תנחשו מה יותר טעים…. אוסם או ההודי הצנום שעושה את זה בצומת…

בכל מקרה תודה על המתכון. לא יודע אם אכין… הדיאטה…. הדיאטה…

ומי שרוצה הינג, שיבוא אלי. הבאתי בוחטה מהודו לפני שנים רבות, וזה לא מתקלקל לעולם, ומשתמשים בכמויות זעירות, כי זה קצת… ובכן…. מסריח. וגם טעם וריח ש״נדבק״ אליך לזמן רב.

מכור לאוכל הודי, ועכשיו כל כך מתחשק לי….