איך להכין טבית • חמין אורז ועוף עיראקי

16 בדצמבר 2016

מעדן מלכים בקלי קלות. צילום: אסף אמברם

סבתא חנה לא משתמשת במילה קדוש לעיתים קרובות, וממש לא כשזה מגיע לאוכל. היא אומרת מעדן, היא אומרת טעים מאוד, וואו, אבל לא קדוש. המילה הזו שמורה למאכל אחד, עליו גדלה ועליו גידלה את ילדיה ונכדיה (כולל אותי!): טבית.

טבית היא החמין העיראקי, תבשיל של אורז ועוף שמתבשל כל הלילה על פלטה או בתנור. זה אחד הזיכרונות הקולקטיביים החזקים של יוצאי עיראק: בשבת יש טבית, או תבית (רק האיות שונה). כבר הרבה זמן שאני רוצה ללמוד את המתכון שלה, ובמפגש השני שלנו יחד עם אסף הצלם היא הראתה לי בדיוק את המתכון המשפחתי, ואני חייב לספר לכם שהוא ממש, אבל ממש קל להכנה! סבתא למדה את המנה מסבתא שלה מצד אבא, והיא מאכל חובה בכל סוף שבוע.

לפני כמה שנים עשיתי ניסוי בבית: הכנתי תבשיל אורז עם בקר וקינמון לפי אותה טכניקה של הטבית. אמא והאחיות הסכימו שזה טעים, אבל לא טבית. כמו במקרה של הקובה, החריימה, ממולאים, קיצ'רי ועוד מנות רבות, כל בשלן ובשלנית שמכינים טבית עושים זאת קצת אחרת, אבל למרות השוני בין מנה למנה, קווי הדמיון כל כך חזקים שכל מי שגדל על המנה ידע לזהות את הריח שלה מקילומטרים.

זוהי דוגמה מצוינת לסינרגיה, שלם הגדול מסכום חלקיו. מה שמעלה את השאלה:

מה מרכיב את הטעם של הטבית?

חותכים את הבצל לקוביות בגודל בינוני. צילום: אסף אמברם

זה גודל בינוני. צילום: אסף אמברם

1. בצל

בצל מטוגן הוא מרכיב חשוב בבישול העיראקי בפרט והמזרח תיכוני בכלל. הוא מהווה את הבסיס לרוטב של הקובה, מפאר מג'דרה ותבשילי אורז אחרים כמו פלאובג'יג' (גם, כתבה אחרת), הוא גם חלק חשוב במוטבקה, מאכל שנמצא יחסית בשולי החומר של אורז עם תפוחי אדמה.

סבתא שמה בצל אחד גדול, והיא מטגנת אותו יחסית בעדינות. בשנייה שהוא מתחיל להזהיב היא כבר עוברת לשלב הבא. אפשר לטגן את הבצל ממש עד להזהבה מלאה (מה שנקרא קרמול), ואפשר גם לטגן יותר בצלים. פעם הכנתי מנה עם 4 בצלים גדולים מטוגנים שלקח לי שעה וחצי לקרמל, עד שהיו ממש שחומים ומתוקים. יצא ממש מעדן אבל סבתא לא הבינה למה עבדתי על זה כל כך קשה 🙂

2. עוף

בין אם בשילוב עם בקר (סבתא מוסיפה עצם בקר בשביל הטעם, זה אינו מרכיב חובה), או בפני עצמו, עוף הוא מרכיב חובה בטבית. סבתא משתמשת בכרעי העוף, והיא לא מסירה את העור. היא מסבירה שלשומן יש תפקיד חשוב בטעם ומשמירה על העסיסיות של המנה, ואני חייב להסכים.

בעבר סבתא הייתה משתמשת בעוף שלם מפורק, אבל עוף שכזה מכיל חלק אחד שממש לא מטיב עם בישול ארוך: החזה. חלק זה, שיחסית פעיל מעט בתרנגולת, מתייבש בזמן הממושך של הבישול, ותמיד איכשהו נשאר לבד בסיר אחרי שכל שאר החלקים הטעימים חוסלו.

נתחי העוף האחרים: כנפיים וצוואר, בהחלט מוזמנים להצטרף למסיבה מכיוון שאלו לא יתייבשו כמו החזה. אם קניתם עוף שלם, מומלץ להשתמש בחזה למשהו אחר (למשל מוקפץ) ואת שאר העוף המפורק (כולל העצמות) לשים בסיר הטבית שלכם.

מוסיפים בהרט לעוף ולבצל המטוגן. צילום: אסף אמברם

ישנן גרסאות נוספות בהן העוף נכנס למנה, המפוארת שבהן היא עוף ממולא בחלקי פנים ותבלינים. גם אותה סבתא מכינה, אבל לא באותה תדירות כמו פעם. אם יש ביקוש למתכון אשאל אותה ;).

העוף של היום הוא לא העוף של פעם
סבתא מספרת שבשנות ה-70, כשרצתה להכין את המנה, היא הייתה הולכת למוכר בשוק, בוחרת תרנגולת נאה מראה ומבקשת מהמוכר שיכין לה אותה עד סוף הסיבוב. העוף היה נשחט ונמרט לפי הזמנה, והיה מגיע בשיא טריותו לבית. היום, כשתבואו לקנות עוף בסופר או אצל הקצב, זה ממש לא יהיה אותו דבר.

אני חייב להתוודות שהכתבה הזו מציבה אותי בין שני צדדים של חבל: מצד אחד, המטרה שלי היא לשמר את המסורות שמלוות את המשפחה שלי דורות אחורה. הטעם של עוף הוא מרכיב חשוב בטבית. מצד שני, אי אפשר פשוט להתעלם מתנאי הגידול והזוועות שעוברות על התרנגולות מדי יום בחסות הגידול התעשייתי.

מונחים כמו המתה בחנק על ידי קצף, שפעת העופות, מחלת ניוקאסל (הייתה התפרצות ממש לאחרונה), אנטיביוטיקה, זרזי גדילה, הורמונים ופיטום בשאריות של השאריות לקחו משהו שהיה פעם תרנגולת והפכו אותו ליצור עצוב, מעוות, חבול, כזה שאין לו מקום לזוז ומתבוסס בצואה של עצמו, והכל בשביל שאנחנו נוכל לקנות אותו ב'זול'.

בשנה האחרונה לא פרסמתי בכלל מתכונים עם עוף, למרות שזה מכניס, ולמרות שזה פופולרי, כי למשהו בפנים נמאס לעודד או לתמוך בביקוש לעוול הנורא הזה. עוף טבעי (שהיום זמין הרבה יותר במרכולים ולא מקבל אנטיביוטיקה וזרזי גדילה) ועוף אורגני (קונים קפוא בחנויות טבע) מהווים פתרון יותר הולם (כמובן שלא מושלם) מהעוף התעשייתי ה'זול', אז אם מכינים, האפשרויות האלו עדיפות בעיני.

סבתא אוהבת להוסיף גם פפריקה. צילום: אסף אמברם

מערבבים קלות. צילום: אסף אמברם

3. תבלינים

התבלין החשוב ביותר בטבית הוא הבהרט, תערובת שמשמעות שמה היא "תבלינים" ומכילה את המיטב שסוחרי הארומות העתיקים ידעו לרקוח. בהרט עיראקי טיפוסי יכיל פלפל אנגלי, צפורן, הל, ג'ינג'ר, קינמון, אגוז מוסקט ועלי ורדים, כאשר המינון המדויק משתנה בין רוקח תבלינים אחד למשנהו.

יש חנויות תבלינים ובהן בהרט שונה לכל מנה עיראקית (לדגים, ממולאים, קובה, וכמובן טבית) סבתא שמה את אותו בהרט בכל תבשיליה ויוצא תמיד טעים.

עוד תבלין שסבתא אוהבת הוא פפריקה חריפה – ואפשר גם להוסיף מתוקה ואפילו מעושנת אם אתם נכדים שמחפשים תמיד איך להתחכם 🙂

ואז מוסיפים מים ורסק עגבניות. צילום: אסף אמברם

4. רסק עגבניות

כאשר הבנדורות (עגבניות) הגיעו לעיראק, כל הדרך מאמריקה הרחוקה הן התקבלו בברכה ובשמחה על ידי הטבחים והבשלניות המקומיים. העגבניות נקלטו טוב בשדות שסביב בגדד, אבל שלא כמו היום, עם עגבניות זמינות כל השנה, בעבר הן היו צומחות רק בקיץ.

חנה, שעלתה ארצה ב-1951, מספרת שבעיראק הייתה מיני תעשייה בבתים, ובה כל משפחה הייתה מכינה לעצמה את רסק העגבניות לבישולים של כל השנה. העגבניות היו נקנות טריות, נטחנות ואז מועברות למעין פיילות עגולות שטוחות כדי להתייבש בשמש. לאחר הייבוש היו מעבירים לצנצנות וכך היו סוגרים פינה גדולה וחשובה לבישול.

סיפור משפחתי! יום אחד בבגדד, סבתא שיחקה עם בני המשפחה על גג הבית, ובטעות נפלה ישר לתוך הפיילה. היא ידעה שברגע זה הרסה משהו מאוד חשוב בבית, והתמלאה פחד כששמעה את דודתה באה לראות ממה הרעש. הדודה ראתה אותה ולא יכלה שלא להתפקע מצחוק =]

ואז נכנס האורז, מושרה ומסונן. צילום: אסף אמברם

5. אורז

לכל דגן יש טעם משלו. לחיטה יש את הניואנסים שלה, לשעורה, או בגרסתה המלוטשת, גריסי פנינה, יש מרקם ואופי מיוחדים ולשבולת שועל יש טעם ומרקם שקל לזהות. בטבית מככב האורז, וסבתא משתמשת באורז פרסי פשוט, שזמין בכל מרכול. סבתא תמיד משרה את האורז לפני השימוש, וכך גם מצוין במתכון.

בעוונותי התנסיתי גם עם סוגי אורז אחרים: אורז עגול של ריזוטו (זה האורז בסרטון מלמעלה מהאינסטגרם שלי), אורז אדום ואורז יסמין תאילנדי, ואני חייב לציין שגם איתם השמחה רבה!

לא מוותרים על אף גרגיר. צילום: אסף אמברם

חקקה, טהדיג או בקיצור, השרוף של האורז
בכל תרבות בה מכינים אורז באופן מסורתי, מישהו גילה כי החלק השרוף של האורז, שנוצר בתחתית הסיר הוא החלק הכי טעים במנה. הפרסים קוראים לחלק הזה טאדיג, הספרדים מוכנים לריב על התחתית השרופה של הפאייה, ולקוריאנים יש כלי מיוחד שנקרא דולסוט (ד"ש לגל פתיתים) שנועד להפוך את שכבת האורז הדביק במנה שנקראת ביבימבאפ (אבל זה כבר כתבה אחרת ממש) לפריכה וזהובה במיוחד.

המילה העיראקית לחלק הטעים היא חְקָקֵה, ולא חסרים בתים בהם נוברים בטבית כדי להגיע ראשונים לתחתית השחומה והריחנית. כשהאורז מתחיל להשחים הוא משחרר ריחות מופלאים, אגוזיים, חמאתיים, אדמתיים ועמוקים (הסברתי על זה קצת יותר במתכון למרק עגבניות ואורז). זמן הבישול הממושך הופך את האורז של הטבית למשהו באמת מיוחד.

אחרי 20 דקות של בישול הסיר מוכן לעבור לפלטה. צילום: אסף אמברם

והכי חשוב: אופן הבישול

ברגע שחמשת הכוחות נמצאים כולם בסיר עם מספיק מים (יחסית הרבה: 2.5 כוסות מים לכל כוס אורז, שלא יצא יבש), מתחיל הבישול. קודם כל, נותנים למים לרתוח ולאורז לספוג נוזלים. ברגע שזה קורה, עוברים לשלב באורך והחשוב: הבישול האיטי.

אפשר לבשל את הסיר באיטיות על הפלטה, ואפשר גם בתנור (בין 100 ל-120 מעלות, לא יותר!). כל בחירה שתבחרו תניב תוצאה שונה במקצת ומומלץ לבחון את שתי האפשרויות כדי לקבוע מה אתם הכי אוהבים. אם אופים בתנור, שימו לב להשתמש במכסה מתכת, או לכסות את הסיר בנייר אפייה ומעליו לאטום עם רדיד אלומיניום.

בונוסים

  • אם לסבתא יש קובות במקפיא, היא מוסיפה גם מספר קובות כמספר הסועדים למנה, וזה טעים 🙂 מומלץ!!!
  • אפשר לשלב מספר סוגי אורז, למשל כוס אורז רגיל וכוס אורז מלא בשביל העניין והכיף.
  • ביצים! מוזמנים לשלב בטבית ביצים שיהפכו חומות במשך הלילה. מומלץ לשים ביצים קשות, בשביל למזער את הסיכוי שישברו וינזלו לכם בתבשיל.
  • אפשר לשים יותר בקר: 700 גרם אסאדו במקום חתיכה אחת.
  • ממש מוזמנים להכפיל כמויות, להוסיף עוד אורז (ועוד מים בהתאמה), לשים יותר או פחות תבלינים ורסק, ולשחק עם המתכון עד שתגלו מה הטבית המושלם שלכם.

רגע לפני המתכון

שמח מאוד לספר לכם שהתחלתי לעבוד על ספר בישול משלי. הוא יוקדש לירק האהוב עלי בעולם: כרובית 🙂 הספר יצא לאור בעזרת מימון המונים ועם התמיכה שלכם החלום יהפוך למציאות! =]

בספר אשתף במתכונים נהדרים וקלים שיהפכו למנות מעולות אצלכם בבית, ובהמון טיפים וטכניקות שמוציאים את המקסימום מהכרובית הצנועה.

כדי שהספר יוכל לצאת לאור, אני מזמין אתכם להצטרף אליי ולהיכנס לפרויקט, לבחור אחת מהתשורות שהכנתי במיוחד עבורכם ובכך לתמוך בהוצאתו.

>> לעמוד הפרויקט: ספר הכרובית של עֹז תלם 

מוכן לאכילה! צילום: אסף אמברם

מתכון לטבית, חמין עיראקי עם אורז ועוף של סבתא חנה

4 מנות, בשרי, 15 דקות עבודה, בישול למשך הלילה

מצרכים:

2 כוסות אורז פרסי
1 בצל גדול, קלוף
כף שמן רגיל או זית
2 כרעי עוף (עדיף טבעי או אורגני), עם העור, ניתן לפצל לשוק וירך
1 עצם בקר (למשל חתיכת אסאדו או עצם מח), רשות
2 כפות בהרט
כף שטוחה פפריקה חריפה
כף רסק עגבניות
5 כוסות מים
כפית שטוחה מלח גס

אופן הכנה:

  • שוטפים היטב את האורז, מעבירים לקערה, מכסים בהרבה מים ומשרים כחצי שעה.
  • חותכים את הבצל לקוביות בגודל בינוני.
  • מעבירים את הבצל לסיר בגודל בינוני יחד עם השמן ומטגנים מעל להבה גבוהה 10 דקות אגב ערבוב, עד שהבצל מתחיל להזהיב בקצוות.
  • מוסיפים את העוף ואת התבלינים ומערבבים היטב. מטגנים יחד עם הבצל כחצי דקה.
  • מוסיפים את המים ואת רסק העגבניות ומתבלים במלח. מערבבים היטב.
  • מסננים את האורז ממי ההשריה ומוסיפים לסיר.
  • מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים מעל להבה נמוכה 10-15 דקות, עד שרואים שהאורז מגיע לפני השטח.
  • מעבירים לפלטה למשך הלילה (עם המכסה, 12 שעות לפחות).
  • הטבית מוכן כאשר שולי הסיר שחומים היטב, האורז והעוף מבושלים לחלוטין והריח שמופץ בבית אינו ניתן להתנגדות.
  • אם משתמשים בסיר שמתאים לתנור (ידיות מתכת), מכסים את הסיר בנייר אפייה ומעליו אוטמים בנייר כסף (אם יש מכסה מתכת שמתאים לתנור אז כמובן משתמשים בו). בתום זמן הבישול שולחים לתנור בחום של 110 מעלות למשך הלילה.

רוצים לקבל עדכונים בפוסטים הבאים שלי? כתבו את כתובת המייל שלכם בתיבה מצד שמאל למעלה

לעוד סיפורים ועדכונים ממעבדת המטבח שלי עקבו אחרי באינסטגרם @oztelem וגם בפינטרסט 

לעוד מתכונים של סבתא חנה:

עלי גפן ובצלים ממולאים באורז
ערוק – לביבות ירק עיראקיות
סמבוסק במילוי חומוס ובצל מטוגן

Print Friendly

45 תגובות

  1. רעיון לטבעון?😊

    • אתגר 🙂 את זה בחיים לא ניסיתי
      אם ללכת לפי מה שעובד בקובה:
      הייתי מוריד את העוף, מטגן עם הבצל 2 חבילות פטריות, ומוסיף כוס עדשים שחורות ועוד 2 כוסות מים לבישול
      בהצלחה! אם יצא טוב תעדכני ואוסיף לכתבה 😀

  2. מכיר את תערובת התבלינים:בהרט לבישול של חברת טעם וריח ?
    האם קרוב למקור ?
    היכן באזור המרכז ניתן לקנות את התערובת האמיתית ?

    • היי תמר 🙂
      יצא לי לעבוד איתה והיא טובה.
      בכל חנות תבלינים שמכבדת את עצמה יש בהרט, ברציניות מכינים במקום את התערובת. בטוח תמצאי בלוינסקי, שוק נתניה ושוק פתח תקווה.
      וזה לא שיש תערובת אמיתית אחת. יש מרכיבים שנכנסים כמעט אצל כל מי שמכין, ויש מרכיבים שאין בבהרט (למשל פפריקה, כורכום, חילבה)

  3. רק כף אחת של רסק עגבניות ??
    ומה עם עגבניות טריות מגוררות ?
    האם אין צורך ?

    • היי תמר 🙂
      כף אחת גדושה מספיקה לסיר בגודל של המתכון. כמו שכתבתי, מוזמנת לשים יותר.
      יכולה גם להוסיף עגבניות טריות מגוררות אם בא לך, זה לא מתכון שכתוב באבן.

  4. גדלתי על טבית, ואני חושב שזה אחד המאכלים הטובים בעולם. בטח ובטח שיותר מחמין 🙂
    נראה נפלא, ולא תארתי לעצמי שזה כל כך פשוט. מבחינתי סיר טבית זו תיבת קסמים.

  5. מקסים! איזה כיף מחכה לסופש הבא לנסות.

    אם משתמשים בסיר שמתאים לתנור (ידיות מתכת), מכסים את הסיר בנייר אפייה ומעליו אוטמים בנייר כסף

    >> על התבשיל ניר אפיה? ואז ניר כסף/מכסה ?

    לא לגמרי הבנתי..

    • היי גליה 🙂
      הבנת בדיוק
      לא מומלץ לכסות תבשילים ישירות בנייר כסף, מכיוון שמגע ישיר בין תבשילים (במיוחד כאלו שמכילים עגבניות, שזה חומצי) לרדיד האלומיניום עלול לגרום לו להתפרק ולשחרר רעלים.
      לכן, אם שמים רדיד אלומיניום, תמיד חשוב לשים שכבה של נייר אפייה שתחצוץ בינו לבין המזון.

      • אההההה אז זה רק למקרה ואין מכסה. הבנתי אותך. רעיון ענק עם הביצים, אגב

        תודה! שבש

        • או ש …

          ניר אפיה > ניר כסף > ואז *גם* מכסה ?
          או שאם יש מכסה אין צורך בניר כסף ?… שוב התבלבלתי

          • אז הנה ההסבר מסודר 🙂
            רוב המכסים לסירים היום עשויים זכוכית. יש הטוענים שהיא עמידה לחום של עד 120 מעלות, אבל היה לי מקרה לא נעים עם זגוגית שהתנפצה לי בתנור על אורז, אז אני לא לוקח עם המכסים האלו סיכונים.
            אם יש מכסה מתכת, זו האופציה הטובה ביותר לכיסוי הסיר (סוגרים, תנור, שלום).
            אם אין מכסה (וחייבים מכסה בשביל שהטבית יתבשל ולא יתייבש) אז פונים לאופציית הנייר אפייה+אלומיניום. קודם כל נייר אפייה ומעליו נייר אלומיניום.
            עד כאן ההסבר המלא
            והנה הנספח: אם שמים מכסה רגיל, עדיין כדאי לשים נייר נייר אפייה ישירות על תכולת הסיר. הנייר אפייה משמש עוד משהו שמשאיר אדים ולחות בתוך הסיר (הצרפתים קוראים לזה קרטוש).

            הכל ברור עכשיו? =]

  6. מ-עו-לה! תודות! :))))))
    יש לי מכסה מתכת. מצוין.

  7. האם תוכל בכל זאת לתת מתכון לבהרט? שוהה בחו"ל כך שאין לי אפשרות לקנות אלא להכין לבד.

    • היי רותי 🙂

      בשמחה =] תזכרי שאם לא מצאת תבלין אחד או שניים זה ממש לא נורא, עדיין יהיה טעים 😉
      המתכון הזה סוגר לך בהרט לחודש – צנצנת בינונית. מוזמנת לשחק עם הכמויות זה מתכון מאוד כללי, ואם את רואה כי טוב פעם הבאה תכיני כמות כפולה.

      כף אחת מכל הנ"ל (תקפידי לשים אותה כף – שטוחה או גדושה העיקר שיהיה זהה לכולם):
      קינמון טחון
      אגוז מוסקט טחון
      צפורן טחון
      פלפל אנגלי טחון
      ג'ינג'ר מיובש טחון

      כפית גדושה מהנ"ל:
      הל טחון
      פלפל שחור טחון
      זרעי כוסברה טחונים (רשות)

      שמים הכל בצנצנת/קופסה, סוגרים ומנערים כדי שיתערבב היטב. שומרים במקום מוצל (אני שומר במקרר, אפשר במזווה, אפשר במקפיא).

      אם בחנות התבלינים שאת קונה יש עלי ורדים מיובשים, תפוררי כפית מהם ותוסיפי לתערובת.

      בהצלחה =]

      • המון, המון תודה 🙂 פשוט כיף שאתה 🙂

      • עדכון קל: אם המרכולים בגזרתך דומים לאלו שבארצות הברית, תוכלי לרכוש תערובת תבלינים בשם
        pumpkin spice
        תערובת שמתבלת פאי דלעת ומכילה את כל המרכיבים של הבהרט (מלבל הל טחון, פלפל שחור ועלי ורדים) רק בפרופורציות שונות.
        לא טעמתי אבל תחושה מבוססת שזה יתבל מצוין גם טבית וקובה 🙂

  8. בעידן שכל אחד מנסה להמציא את המתכון הבא. הכי כיף ללמוד את האוכל האמיתי הביתי. לא מתיפייף ולא מתחכם פשוט אוכל טוב שמחמם את הלב. מאוד אוהבת את המתכונים שאתה מלמד כאן. תודה רבה.

    • היי אורין 🙂
      תודה רבה על המילים החמות!
      יש כל כך הרבה חוכמה באוכל הביתי האמיתי. אין לי שום סיבה לשנות ולהמציא משהו מכלום
      לכל מנה יש כל כך הרבה עומק וסיפורים מאחוריה, והמשימה שלי היא להעביר הלאה את הידע
      בשמחה תמיד ומאוד חשוב היה לי לקרוא דברייך =]

  9. מתכון טוב, אם כי אני שם כמות גדולה הרבה יותר של בהרט ורסק עגבניות.
    במקום עוף אני שם טופו שקרעתי ביד, ככה נראה טוב יותר מאשר חתוך לקוביות.
    כדאי לציין: בהרט מתיישן מאוד מהר, בעיקר ריח הורדים. אני משתמש רק בבהרט הכי טרי או מוסיף עלי ורדים בנפרד.

  10. עוז שלום,
    יש לי סיר שמתאים רק לתנור (אסור על הגז) מה אתה מציע? האם אפשר את הכל מהתחלה בתנור על חום גבוה ואח"כ על נמוך?

    • היי רויטל 🙂
      בטבית חשוב הטעם של הבצל המטוגן, ואת זה מאוד לא נוח לעשות בתנור.
      יכולה לעשות את זה במיקרוגל
      (שימי שמן במקום חמאה ולכי לפי ההסברים כאן https://goo.gl/RR7YTK)
      ואז לערבב את כל המצרכים בסיר, לכסות ולהעביר לתנור.
      להתחיל על 200 בתנור לשלושת רבעי שעה (או עד שאת שומעת קולות רתיחה)
      ואז להנמיך את החום ולהמשיך משם.
      בהצלחה!

      • רויטל אשכנזי

        טיגנתי את הבצל במחבת רגיל והוספתי אותו ואת שאר המצרכים לסיר, יצא נהדר. לדעתי גם כמה שעות מספיקות ואין צורך כל הלילה, למרות ששווה רק בזכות הריח שיש בבית 🙂
        תודה לך על כל המתכונים , אתה מצליח להעביר דרך המתכונים ובאתר שלך בכלל את חום הלב שלך ואהבתך לבישול ולכן הכל מדויק וטעים!!

        • היי רויטל 🙂
          איזה כיף לשמוע! תודה על המילים החמות ובתיאבון
          (והטבית בהחלט טעימה אחרי 6 שעות, אחרי 12 היא טעימה יותר 😀 )

  11. היי עז,
    תודה על המתכון והצילומים המופלאים. עושה חשק לאכול את המסך.

    אני אישית קניתי סיר במיוחד לתנור עם ידיות מתכת, אמנם יש לו מכסה זכוכית אבל בתנור אני נותן לו רק חימום של הפלטה התחתונה(עד 100 מעלות).
    אגב, לפעמים הייתי מכסה במגבת ואז סוגר עם המכסה, אבל לרוב זה היה נותן תבשיל רטוב מידי לטעמי, אני אוהב שהוא קצת מתייבש.

    שאלה, אפשר לשים פרוסות תפו"א בלמטה של הסיר או שזה ישנה לגמרי את הטעם?

    • היי נתן 🙂
      ברוך השב לבלוק ותודה על מילותייך החמות =]
      אם יוצא רטוב מדי אפשר לתת לזה זמן בתנור בלי מכסה בשביל שיתייבש
      אין בעייה לשים תפוחי אדמה בתחתית. אמור להיות אורז שרוף בטבית אבל גם תפוחי אדמה שרופים זורם. אל תשכח לתת להם שכבה נדיבה שן שמן שיקבלו צבע טוב.
      אה, ובשביל לעשות את המהלך תתחיל את הטבית כמו במתכון בסיר אחד, ואז תעביר לסיר אם תפוחי אדמה, שישארו בשכבה אחת.
      בהצלחה 🙂

  12. עז שוב שאלה 🙂
    הכנתי ויצא טעים מאוד. רק מה –
    האורז העליון יבש וטוב. כנ"ל ה"אמצעי".
    השכבה התחתונה של האורז יצאה די דביקה ועיסתית.
    2 כוסות אורז + 5 מים כפי שכתוב.
    הסיר היה 12 שעות בתנור בחום 110, אחרי הבישול האורז "צף" למעלה כפי שתארת.
    מכסה מתכת – כאשר על גבי התבשיל עצמו ניר אפיה. התנור שלי בהחלט טוב.

    מה אתה ממליץ ? להוסיף זמן ? זה לא ייבש את שאר התבשיל?
    להסיר מכסה ולתת קצת זמן בטמפ' גבוהה מעט יותר ?

    אשמח לכל תובנה כי זה הדבר היחיד שהרס את התבשיל הטעים

    בעיה *קטנה* נוספת – העוף יצא מעט יבש … תובנות ?

    תודה! ויום טוב

    • היי גליה 🙂
      קודם כל שמח לשמוע שהיה טעים =]
      אחרי לילה בתנור אפשר להסיר את הכיסוי ואת נייר האפייה (בזהירות! המון אדים) ולתת לאורז להתייבש מעט בתנור בחום של 150 מעלות
      אפשר גם לשחק עם המים, גם 4 כוסות מים יכולות להספיק – אציין זאת במתכון.
      לגבי העוף: אפשר לאפות גם ב-100 מעלות – אולי זה הדבר שחבר בשביל העסיסיות החסרה
      מחכה לעדכונים שבוע הבא !
      בשמחה תמיד ויום מצוין

  13. שלום עז.
    אני אוהב מאוד את האתר שלך…

    כמה זמן בישול איטי כבר מסכן את התבשיל (במילים אחרות – האם זה כמו חמין, שאפשר לשים גם 20 שעות על הפלטה. או לא)

    • היי חן 🙂
      תודה רבה!
      זאת שאלה מצוינת. הטבית יכולה לבלות על הפלטה גם 20 שעות, אבל בדיוק כמו שחמין יכול להישרף יותר מדי, גם על הטבית מומלץ להשגיח לראות שהיא לא נשרפת בתחתית (כלומר, לא נשרפת יותר מדי.. אתה רוצה שהיא תישרף בתחתית D: ).
      סבתא חנה משאירה את הטבית על הפלטה עד ארוחת הצהריים בשקט.

  14. שלום
    מה לגבי סיר בישול איטי במקום פלטה/תנור?

    • היי רונית 🙂
      כמובן שאפשרי, רק קחי בחשבון שיכולה להיות עבודת ניקיון מעצבנת אם הטבית נשרפת יותר מדי בתחתית.
      בגדול: מטגנים בצל במחבת נפרדת, מוסיפים לסיר עם כל שאר המרכיבים, מערבבים, מפעילים על עוצמה גבוהה חצי שעה ואז מנמיכים לחום נמוך כל הלילה.
      בתיאבון =]

  15. ציון שיטרית

    בוקר טוב, בארוחת ערב ליל שישי אכלנו סמבוסק, זו הסיבה שחיפשתי מתכון לסמבוסק, כך הגעתי לאתר שלך, המתכון מוסבר היטב ונראה שבקלות ניתן להכין, וגם שיצא טעים. בימים הקרובים אני אכין.
    תשלח אליך תגובה , תודה וחג אורים שמח.

  16. היי

    אני רוצה להכין את המתכון עם אורז בסמטי
    כמה מים על כל כוס אורז?

    • היי אורטל 🙂
      על 2 כוסות אורז שימי 4.5 כוסות מים.
      את הבסמטי אין צורך להשרות רק לשטוף היטב.

  17. נהנת מאד מהאתר והמתכונים, ממליצה לכל מכרי.
    אפשר בלי רסק עגבניות (אסור לי…)
    תודה

  18. נהנת מאד מהאתר והמתכונים, ממליצה לכל מכרי.
    אפשר בלי רסק עגבניות (אסור לי…)
    תודה

השאר תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם. שדה חובה *

*