המדריך: איך מתחילים לבשל בלי לדעת כלום?

11 בפברואר 2016
חומוס עדשים צילום אפיק גבאי

חומוס עדשים! צילום: אפיק גבאי

אפרת כתבה (בתגובה למתכון חומוס עדשים) את השאלה הבאה:

"היי עז,
הכנתי את החומוס לשבת – יצא פשוט נפלא. שאלה אולי כללית מדי שעלתה לי כשהכנתי אותו: איזו עצה היית נותן למי שרק מתחיל ללמוד לבשל? מה הדברים הראשונים שצריך ללמוד להכין כדי שיהיה בסיס טוב? תודה רבה על האתר הנפלא"

התשובה:

זאת שאלה מאוד פשוטה, אבל את התשובה לה אני יכול לפרוס על פני ספר שלם.

כשהתחלתי לבשל זה היה ממנות חמות, פתיתים ומלאווחים, ולאט לאט, ככל שלמדתי ועבדתי, ראיתי שמאחורי כל מנה יש עקרונות שחוזרים על עצמם – ידע שצברתי בהכנת מנות של פסטה היה לי שימושי מאוד כשהכנתי מוקפצים, בזכות זה שהכנתי פשטידות למדתי להכין קישים מוצלחים יותר, וזה שהכנתי מרק כתום מוצלח עזר לי לעבור למרק אפונה וכן הלאה.

הגישה שלי ללמידה במטבח היא גישת משחקי התפקידים. בתור נער מתבגר ביליתי שעות המשחקים כמו heroes of might and magic (הירוס 3 הוא המוצלח מכולם), דיאבלו ו-Dungeon Siege. המשחקים האלו עובדים על עיקרון פשוט: אתה עושה פעולה מסוימת (מנצח בקרוב/הורג מפלצות/משתמש בקסמים מסוימים וכולי) וצובר ניסיון. ככל שיש לך יותר ניסיון, הרמה שלך עולה, ואת משיגה כישורים ומיומנויות שקודם לכן לא יכולת להשיג.

צובר רמות לאורך השנים! =]

צובר רמות לאורך השנים! =]

עכשיו, כשהפייסבוק כל הזמן מעלה זכרונות, אני נזכר שבימים הראשונים שלי במטבח הייתי מיישם את אותה שיטת רמות על ההתפתחות הקולינרית שלי, והייתי משתף בסטטוסים את הרמות שהרגע צברתי. אחרי משמרת עמוסה במסעדה בה הכנתי קרוב ל-100 חביתות, כתבתי: Oz is now Omelet maker Lv. 30, ואחרי הפעם הראשונה שהכנתי פסטה טרייה, הסטטוס היה: Oz is now Pasta maker Lv. 1.

עצם זה ש'תגמלתי' את עצמי בעליית רמה, נתן לי בסיס ליצור ביטחון ורפרטואר שימשיכו ללוות אותי. למרות שזה סולם בדיוני לחלוטין, לא הענקתי לעצמי רמה גבוהה במשהו לפני שעשיתי אותו מספיק פעמים.

כבר עבר הרבה זמן מאז שהשתמשתי על עצמי בסולם הדרגות, וזאת דרך כיפית לצ'פר את עצמך בהתחלה – ככה את למשל כבר מכינת חומוס רמה 2 בזכות זה שהכנת את חומוס העדשים, וככל שתכיני את המנה הזו יותר (מקטניות אחרות, תיבולים שונים, עם יחסים שונים של חומוס וטחינה ועוד) רמת הכנת החומוס שלך תעלה 😀 – ואת תהיי יותר רגישה להשפעה של כל אחד מהחומרים שמצטרפים על הטעם והמרקם הסופי.

כשבא לך לאכול את התמונה זה סימן שיצא טעים :) צילום: שרית גופן

מתחילים מהבסיסי: פתיתים נקיים, ואז מוסיפים עוד. צילום: שרית גופן

בחזרה לשאלתך: איזה עצה הייתי נותן למי שמתחיל?
להתחיל מהדברים הבסיסיים, להכין מנה אחת מוצלחת, ואז אחריה להכין משהו דומה – לצבור ניסיון ולאט לאט להרחיב את מעגל הידע עם עוד מנות ומתכונים, וככה לבנות מאגר מנות שהן הבסיסיות. המטרה היא להגיע לרמה שאתה יודע להכין לעצמך את המנות הבסיסיות שהן אוכל – ככה שאתה לא תלוי במשלוחים, מסעדות וקופסאות גלידה עמוסות קציצות מאמא. הדבר הראשון שהייתי מתרגל זה אורז.

ככה למשל את כתבת הפתיתים שהכנתי בניתי באופן הדרגתי: קודם מכינים משהו בסיסי, וברגע שהטכניקה ברורה אפשר להוסיף תוספות ושדרוגים, וזה נכון לגבי כל מנה.

עוד טיפ הוא לא להתבאס מטעויות:
לא כל מנה שמכינים מצליחה. לא משנה כמה שנים מבשלים, תמיד משהו יכול להשתבש, וזה בסדר, זה חלק מהחוויה. אני לא יכול לספור את כמות הקבבים ששרפתי, הדייסות שנדבקו, הפנקייקים שאיבדו צורה ועוד. מה שחשוב הוא לשמור על גישה כיפית ולקחת מכל טעות את השיעור (שמתחבר למיומנויות שאפרט מיד).

האורז המוכן: תשתמשו בבסמטי הכי טוב שאתם יכולים למצוא. צילום: קרן ביטון כהן

פשוט וחשוב. לחצו על התמונה כדי להגיע למתכון. צילום: קרן ביטון כהן

לפני כמה חודשים ניסיתי להכין ניוקי עם ריקוטה וקמח. הם התבשלו יפה אבל כשהוספתי אותם למחבת הם הפכו לדבק. דבק טעים, אבל דבק. בגלל שידעתי שהמרכיבים של הניוקי הם למעשה אותם מרכיבים של פשטידה, הוספתי להם ביצים וכמה עשבי תיבול, ערבבתי טוב טוב וככה יצאה אחת הפשטידות הכי מוצלחות שהכנתי. בגלל טעות 🙂

Basic skills

ככל שבישלתי עוד ועוד, בתור טבח במסעדות וכמובן בבית, ראיתי שכל העולם הזה של הבישול עולה ונופל על מספר מיומנויות וכישורים. את חלקם , כמו מיומנות קיצוץ וחיתוך, ניתן לרכוש במהירות, וחלקם, כמו יכולת אילתור, נבנים ומפתחים ככל שצוברים יותר ניסיון.

הנה המיומנויות שהיו הכי חיוניות עבורי בתהליך הצמיחה במטבח. מתכונים רבים דורשים ממך כמה מיומנויות במקביל.

1. קיצוץ וחיתוך או: hack and slash
יש לפנייך בצל חמוד. המתכון שפתחת מבקש אותו כשהוא חתוך לקוביות קטנות. איך מעבירים אותו למצב הזה? בעזרת מיומנות חיתוך וקיצוץ. הרשת מלאה בסרטונים פשוטים שמסבירים איך לקצוץ ירקות שונים. זה מתחיל מבצל, גזר וסלרי וממשיך לקולורבי, סלק ועוד. גם צורות החיתוך משתנות: שערות דקיקות ועדינות נהדרות לסלטים ומוקפצים, קוביות פיצקיות למרקים או רטבים, רצועות דקיקות של בזיליקום לשדרוג הרוטב וכן הלאה.

מתכונים לחידוד מיומנות החיתוך:

סלט יווני

רגע לפני ההגשה מתבלים בשמן זית ולימון. צילום: שרית גופן

כאן עובדים על חיתוך גס של ירקות. לחצו על התמונה כדי להגיע לכתבה. צילום: שרית גופן

סלט טאבולה

סלט שאני מוכן לאכול כל יום, כל היום. צילום: אסף אמברם

כאן עובדים על חיתוך דק של עשבי תיבול. לחצו על התמונה כדי להגיע למתכון. צילום: אסף אמברם

סלט תפוחים מהיר

סלט עם טוויסט. צילום: אסף אמברם

כאן מתרגלים חיתוך לגפרורים. לחצו על התמונה כדי להגיע למתכון. צילום: אסף אמברם

סלסת פיקו דה גאיו (במרכז)

סלסה ורדה, סלסת פיקו דה גאיו, גוואקמולה וסלסה אדומה. צילום: שרית גופן

כאן מתרגלים חיתוך בצל ועגבניות לקוביות קטנות. לחצו על התמונה כדי להגיע לכתבה. צילום: שרית גופן

הפסקה להודעה חשובה 😀

שמח מאוד לספר לכם שהתחלתי לעבוד על ספר בישול משלי. הוא יוקדש לירק האהוב עלי בעולם: כרובית 🙂 הספר יצא לאור בעזרת מימון המונים ועם התמיכה שלכם החלום יהפוך למציאות!

בספר אשתף במתכונים נהדרים וקלים שיהפכו למנות מעולות אצלכם בבית, ובהמון טיפים וטכניקות שמוציאים את המקסימום מהכרובית הצנועה.

כדי שהספר יוכל לצאת לאור, אני מזמין אתכם להצטרף אליי ולהיכנס לפרויקט, לבחור אחת מהתשורות שהכנתי במיוחד עבורכם ובכך לתמוך בהוצאתו.

>> לעמוד הפרויקט: ספר הכרובית של עֹז תלם 

2. מיומנות תיבול
הרבה מתכונים אומרים: מתבלים לפי הטעם במלח ופלפל. אבל זה משהו שממש אינו מובן מאליו.

לוקח זמן להבין כמה מלח בדיוק לשים (הפלפל הוא תמיד אופציונלי, אגב, אבל זה כבר כתבה אחרת) ובאיזה שלב בהכנה. יותר מזה, בהרבה מנות, למשל אלו מהמטבח האסיאתי והערבי, מלח לא מספיק, ומנות נשענות על איזון טעמים רחב יותר, שכולל את הטעמים חמוץ, מתוק, אוממי וחריף (שאינו טעם מבחינה טכנית אבל בהחלט דורש פיתוח מיומנות).

למשל החומוס שהכנת: המנה תצליח כאשר יהיה בה איזון נכון של מליחות, חמיצות (מהלימון) ומעט חריפות (מהשום, שאינו הכרחי אך תורם). יותר מדי או פחות מדי מכל אחד ישפיעו את מידת ההנאה מהמנה, וזה משהו שרק ניסיון אישי יודע ללמד.

למזלנו, אנחנו כבר מצוידים במערכת חישה מדויקת למדי, ואחרי שצוברים ניסיון אפשר לדעת לפי העין מה כמות המלח המדויקת המספיקה לרצות את החך בתיבול סלט או סיר עדשים – המוח יודע להריץ משוואות מורכבות שכאלו.

מתכונים לחידוד מיומנות התיבול:

טחינה ביתית

טחינה ביתית ושלא תעזו לקנות! צילום: קרן ביטון כהן

איזון בין מלח, לימון ופלפל. צילום: קרן ביטון כהן

גוואקמולה

איזון בין לימון ומלח למרקם הרקמי של האבוקדו. לחצו על התמונה כדי להגיע למתכון. צילום: קרן ביטון כהן

פירה

למרות שלא נראה שתפוחי האדמה יספגו את כל הנוזלים, הם דווקא מצליחים די בקלות. צילום: רחלי קרוט

פירה זו מנה שעולה ונופלת על כמות המלח ששמים בה. לחצו על התמונה לכתבה המלאה. צילום: רחלי קרוט

3. מיומנות שליטה בחום
בישול, במשפט אחד, הוא שינוי מרקמים וטעמים של חומרי גלם על ידי שימוש בחום. מקור החום הכי חשוב במטבח הוא הכיריים, לא משנה אם הן חשמליות, קרמיות או להבות גז (שאלו כמובן האהובות עלי). מה שיקבע אם המוקפץ שלך יצליח, הדייסה תישרף ותידבק או הלביבות שלך ספוגות בשמן הוא ההבנה שבאה מכמה בדיוק לסובב את חוגת הגז. אני יודע, זה נשמע מאוד בסיסי, אבל זה כל כך חשוב שאני לא יכול שלא להתייחס לזה. בהרחבה, חשוב גם לדעת לשלוט בחום כשאופים – כלומר מבשלים בתווך התנור.

מתכונים לחידוד מיומנות שליטה בחום:

מוקפץ (שמשפר גם את יכולות תפעול המחבת)

בצל ירוק, ערבוב אחרון ומוכן!

בכתבה אני מרחיב על השימוש בכיריים הביתיות. למתכון המלא לחצו על התמונה. צילום: קרן ביטון כהן

לביבות תפוחי אדמה

ג'קוזי לתפוחי אדמה. צילום: קרן ביטון כהן

ניטור עוצמת הלהבה במתכון זה עושה הבדל משמעותי בתוצאה הסופית. לכתבה המלאה לחצו על התמונה. צילום: קרן ביטון כהן

דייסת שבולת שועל

דייסת בוקר מ - steel cut oats, שווה במיוחד! צילום: קרן ביטון כהן

מתרגלים בחישה והשגחה על הלהבה. לחצו על התמונה כדי להגיע למתכון. צילום: קרן ביטון כהן

4. יכולת זיהוי
כל מתכון דורש ממך לשנות את המרקם של המצרכים שנכנסים אליו: באפייה את יוצרת מבנים מקמח, מים, ביצים ועוד, בבישול תפוחי אדמה את רוצה לרכך אותם, בבישול בשר לסטייקים את רוצה לזהות את מידת העשייה המדויקת, ובבישול בשר לצלי את רוצה לזהות את הרגע שהבשר נימוח מספיק.

פה מאוד חשוב למתחילים לבחור מתכונים שמציינים את השינוי הרצוי בתום תקופת זמן מסוימת, למשל כשאומרים לטגן בצל, אני תמיד מקפיד לציין מה התוצר החזותי החזוי – שקוף, זהוב, או שחום. מסיבה זו כמעט כל הכתבות באתר מצולמים על ידי צלמים מקצועיים, ותאמינו לי שאני יושב להם על הראש כדי שיצלמו כל שלב ושלב, כדי שכל מנה תהיה כמה שיותר ברורה.

דוגמאות:

קצפת – לזהות מתי היא מספיק מוקצפת

כשאתם יכולים להחזיק את המטרף ככה, ונשאר שפיץ חמוד - הקצפת שלכם מוכנה. צילום: קרן ביטון כהן

כשאתם יכולים להחזיק את המטרף ככה, ונשאר שפיץ חמוד – הקצפת שלכם מוכנה. צילום: קרן ביטון כהן

פסטה שמנת פטריות – לזהות את מרקם הרוטב הנכון ומרקם הפסטה המוכנה

ובסוף באה הפסטה עם עשבי התיבול - בצל ירוק היום. צילום: קרן ביטון כהן

הפסטה צריכה להיות אל דנטה והרוטב סמיך אבל לא מדי. צילום: קרן ביטון כהן

מטבוחה – לזהות מתי הרוטב סמיך והטעמים מספיק מרוכזים

וככה זה נראה בסוף: רוטב סמיך, מרוכז ומלא טעם. צילום: אסף אמברם

ככה זה נראה בסוף: רוטב סמיך, מרוכז ומלא טעם. צילום: אסף אמברם

אנטיפסטי – לזהות מתי הירקות מספיק זהובים וניתן לשלוף מהתנור

מוכן! רק לאכול. צילום: מלינה סואט

מוכן! רק לאכול. צילום: מלינה סואט

5. והכי חשובה: מיומנות קנייה
מה שקובע 90% מהצלחה של מנה, הוא חומרי הגלם שרכשת. לא משנה כמה ניסיון יש לך, בלי חומרי גלם טובים אין מאיפה להתחיל בכלל. בגלל זה חשוב להתייחס לחווית קנייה כמו חוייה לימודית – לעבור בין כמה דוכנים בשוק, להכיר את המוכרים ובעלי הבאסטות, לשמור על חומרי הגלם בבית כראוי (זה גם כתבה שלמה – לכל חומר גלם דגשים משלו), כך שיגיע הזמן לבשל – הכל יהיה נגיש ואיכותי. בנוסף, חשוב לדעת לבחור את כלי העבודה – אם את עובדת אם מחבת דקיקה ורעועה, אז הסיכוי שלך להוציא מוקפץ מושלם קטן מיידית.

המיומנות הזו נמדדת כמובן בכל הדוגמאות שנתתי לעיל וגם כאן:

כרובית מטוגנת – ברגע שיש כרובית יפה, זורקים אותה לשמן והופ!

כרובית מטוגנת בשראביכ. צילום: עז תלם

כרובית מטוגנת בשראביכ. מדי פעם מצליח לי בצילומי אוכל 🙂

הכנת כל המנות שפורטו לעיל (בזמנכם החופשי) תיתן לכם בסיס טוב ויציב של הבנה של מה שקורה במטבח, ממנה אפשר בקלות להמשיך לגלות, לפרוח, ולהכין אוכל טעים, בריא ומזין לעצמכם ולאנשים שאתם אוהבים 🙂

בהצלחה!! ואם מישהו ישאל מה המיומנויות המתקדמות – תהיה לי סיבה לכתוב על זה כתבה נוספת 😉

רוצים לקבל עדכונים בפוסטים הבאים שלי? כתבו את כתובת המייל שלכם בתיבה מצד שמאל למעלה

לעוד סיפורים ועדכונים ממעבדת המטבח שלי עקבו אחרי באינסטגרם @oztelem וגם בפינטרסט 

הכנתם? איך יצא?? ספרו לי בתגובות או בעמוד הפייסבוק

למתכונים צמחוניים מצוינים:

תבשיל ארטישוק, תרד ושומר
טנזיה – תבשיל פירות יבשים ואגוזים
קיצ'רי – תבשיל אורז ועדשים עיראקי
מרק עדשים עם קוקוס ודלורית

Print Friendly, PDF & Email

19 תגובות

  1. איזה יופי עז! זכינו!
    זה נראה נפלא. שומרת לקרוא אחרי העבודה.
    ממש ממש תודה. ממש אין לי מילים להגיד עד כמה האתר שלך עוזר ונותן שמחה.
    מפיצה גם למשפחה ולחברים שיהנו כמוני.
    המון תודה ושתזכה להמשיך לשמח.
    שבת שלום
    אפרת

  2. לדעתי, הכי חשוב זה לרשום בדיוק מה עשינו.
    חומרים, כמויות, זמנים. כל דבר שאפשר לתעד – לרשום. וכמובן בסוף לתת ציון.
    לדעת שהמון דברים משפיעים – פחות בתבשילים אבל בעוגות אפילו הטמפרטורה והלחות במטבח משפיעות. עוגה שהצליחה בינואר עלולה להכשל באוגוסט, אבל אולי גם בפברואר כי בזמן ההכנה יש כמה תבשילים על האש והמטבח מרגיש כמו אוגוסט.
    וכמובן שלחומרי הגלם לא תמיד יש את אותו הטעם, תרנגולת אחת תהיה שונה מחברתה וכו.
    זה לא אמור לייאש אלא להבין מראש שזה לא תמיד עובד ולקחת את זה בקלות.

    בתיאבון

    • תודה על התגובה מר רעב 🙂
      פחות מתחבר למה שאמרת על הציונים, כי בקלות אפשר להיות יותר מדי ביקורתיים כלפי עצמנו
      מה שכן – בהחלט יש שונות בהצלחת מתכונים ב, ובאמת אין דבר כזה 100% דיוק, ודווקא השוני הזה הוא שהופך את הבישול לכיפי בעיני, וגם לי הייתה מחברת שרשמתי בה את כל האלתורים שעשיתי

  3. כתיבה נהדרת, אהבתי במיוחד את הגישה של לתת לעצמך מיומנויות / אצ'יוומנטס (:

    בנוגע לניוקי (אני ארשה לעצמי לנחש שהם מבוססים על המתכון של Kenji Alt), יש נטייה למתכונים לבישול ניוקי להדריך את הטבח לבשל אותם עד שהם צפים בתוספת מספר שניות, אבל זה כלל שגוי שבד"כ מוביל לניוקי לא מבושלים מספיק. בניגוד לפסטה ניוקי לא מתבשלים יתר על המידה וכמעט ולא יכולים להתרכך מדי (תחשוב על תפוח אדמה מבושל). הסיבה העיקרית להגביל את זמן הבישול הוא החשש כי הם יתחילו להתפורר מבחוץ, מה שלא יקרה אלא אם הם יבושלו ברתיחה חזקה או לאורך זמן רב.

  4. עוד כתבה מעולה!!!!
    הבעיה שלי שאני נמצא במטבח יותר מדי (ונהנה מכל רגע) וזה לפעמים נסחף יותר מדי:)
    אני הייתי שמח לטיפים לגבי איך להמציא ולרשום מתכון כדי שתוכל להשתפר לפעם הבאה.

  5. אין כמוך. מרתק וכיף לקרוא אותך.
    אהבתי את ההשוואה למשחקים.
    נפלאות עוז.

  6. כל כך נכון, פשוט ומקסים. תודה!

  7. גם לי יש שאלה! מוזרה אמנם, אבל זה מה יש: אני מחפשת בנרות מחבת שאוכל להכניס לתנור. זה לא חייב להיות מברזל יצוק או משהו פנסי, אני פשוט רוצה שיהיה לי משהו כדי שבפעם ב- שאני מכינה טארט טאטן או פנקייק הולנדי או פריטטה יהיה לי כלי מתאים לזה. יש לך מושג איפה ואיך והאם בכלל אפשר להשיג אחת מבלי למכור כליה עבורה?
    אני לרוב בעד השקעה במוצרים במטבח אבל לא כשמדובר במשהו שלרוב לא אשתמש בו ביום יום :/

    והפוסט אחלה. אני מסכימה עם כל הכתוב כמובן, וממליצה בעצמי על יוטיוב. הרבה פעמים כשלא יודעים איך נראה בדיוק המרקם שכתוב במתכון כמו למשל: "נא להקציף לגבעות רכות" אפשר פשוט לראות ביצוע של המתכון ביוטיוב ולפי זה להבין איך השלב אמור להיראות בצורה מוחשית. לי זה עזר הרבה.

    • היי הילה 🙂
      מה שלומך? הרבה זמן לא הגבת =]
      שמח אהבת לקרוא =]
      לגבי המחבת, לכי על מחבת כמו שאני משתמש בה בכתבה של המוקפץ
      http://bit.ly/1MRwzZY
      עם ידית מתכת ככה שנכנסת לתנור ללא צרות.
      ובלי קשר לתנור היא כבדה ומצוינת להקפצות, טיגונים וערבובים – בקיצור עובדת קשה במטבח.
      אפשר לקנות בחנויות מקצועיות לציוד מטבח כמו ארגל/מיסטרל

  8. נכון! אבל אל דאגה, אני קוראת כל פוסט ושומרת את המתכונים 🙂

    אני אחפש שם. תודה!

  9. כל הכבוד על הפוסט. אמנם אני ממש דוגמא רעה בנושא הזה (בעיקר כי אני שייך לטיפוסים שקודם מנסים משהו חדש בנאיביות אין קץ עד חוסר זהירות פושעת ורק אח"כ שואלים שאלות), אבל יש דבר אחד שהייתי רוצה להוסיף –

    אני מאוד ממליץ ללמוד לנקות לבד בשר ודגים (מיומנות שבאופן אישי אני חושב שכל אדם אוכל בשר צריך להכיר), ולהכיר את מבנה השרירים של החיה וכיצד מחלקים אותה לנתחים השונים. קרה לי יותר מפעם אחת שעבדתי לפי מתכון לא ישראלי ממדינה בה מחלקים את החיה בצורה שונה, ודרך ההיכרות עם הנתחים השונים הצלחתי לאתר את מה שאני צריך. שלא לדבר שיש מקרים בהם הקצב לא יסכים להתעסק עם נתחים מסוימים, ואז אתה זה שתידרש לפרק אותם לבד. תמיד שימושי לדעת לעשות זאת, בפרט כאשר מתחילים להכיר מתכוני בשר פחות סטנדרטיים.

    • תודה רבה 🙂
      מסכים, חשוב להכיר את כל האלמנטים. למשל לשפונדרה יש לפחות חמישה חיתוכים שונים – אז אם לא לבצע בעצמך לפחות להכיר. גם נתח הכתף בארצות הברית (chuck) הוא חתך רוחבי של כל הנתחים המקבילים בארץ (4+5+6).

  10. איזה רעיון מקסים "לעלות שלב" עם כל מיומנות (מימוש יפה של משחוק gamification).
    אשתמש בזה, ובכל הרעיונות שלך בפוסט הזה כדי לעודד את הילדים שלנו לבשל טוב יותר.
    במחשבה נוספת, אולי נשתמש בנקודות ניסיון בעוד תחומים.

  11. פאק אחי אתה טוב!
    זה בדיוק מה שהייתי צריך, אין לך מושג עד כמה הייתי צריך את הכתבה הזאת. הכל ברור ומאורגן לחלקים לפי מיומנויות, רעיון כללי, ודוגמאות.
    פעם ראשונה שאני שומע עלייך – דרך האתר הזה.
    נ.ב
    מגניב מיש מישהו שיודע לבשל שמכיר את כל משחקי ה d&d למינהם.

  12. אני מאוד מאוד מתעניין בבישול, כל הסלטים והמנות למנייהם, כל שיטות הבישול והטכניקות. ואני יודע להכין מלא דברים. אבל אני רק ילד בן 13-14 ואני פוחד לעשות עם זה משהו, אני פוחד שאני אעשה טעות ואהרוס את כל המנה שהשקעתי את כל כולי בה. אני לא יכול להתקדם בכלל. מה אני יכול לעשות כדי להרגיש כצת יותר ביטחון במטבח?

    • היי דניאל 🙂 נעים להכיר

      בתור מי שעשה כל טעות אפשרית במטבח, התשובה מתחילה ונגמרת בגישה שלך.

      תחשוב שאתה עולה ברמה עם כל מנה שאתה מכין, לא משנה אם היא הצליחה או נכשלה. אם היא הצליחה – אז השתפרת כי למדת איך לעשות דברים כמו שצריך
      ואם לא הצלחת, אז השתפרת כי בזכות זה תדע מה לא לעשות להבא. זה נכון לבישול אבל גם לכל דבר אחר בחיים – הגישה שלך, איך שאתה מפרש את המציאות, יותר חשובה מהאירועים עצמם.
      אני לא אשקר לך – הפחדים והחששות לא נעלמים, אבל ככל שמבשלים יותר, מפתחים יותר ביטחון, ויודעים להתמודד עם תקלות לפני שהן קורות.

      אני אשתף אותך במשהו שקרה לי לא מזמן: הייתי צריך להכין להפקה מסוימת מתכון לפבלובה, עם קצף חלבונים. הלכתי לפי ההוראות שאני בעצמי כתבתי, ולא יצא טוב, לא משנה כמה הקצפתי. ניסיתי להבין מה היה לא בסדר, והבנתי שלא השתמשתי בביצים טריות מספיק. זרקתי את מה שהכנתי, קניתי ביצים חדשות והקצף יצא מושלם, הרבה יותר מוצלח ממה שדמיינתי. אם הייתי בגישה של: אני נותן לפחד להשתלט עלי, הייתי מוותר ומאכזב את האנשים שסומכים עלי – אני עובד בלכתוב מתכונים. אבל בגלל שאני בא בגישה של למידה, אני לא מקשר ביני לבין התוצאות של המתכון – כלומר זה לא אני שהרסתי, זה המנה שנהרסה – מה היה שם לא בסדר? תיקנתי את מה שהיה לא בסדר והצלחתי, לא רק במנה הזו אלא גם במנות דומות שהכנתי מאז.

      אז שוב, הכל עניין של גישה, מאוד כיף ללמוד, ליצור ולפתח אוכל ומנות חדשות, וככל שתתייחס לזה יותר בקלות, ככה יהיה לך קל יותר לפתח ביטחון וניסיון עם כל מנה שתכין.
      בהצלחה, ואני כאן לכל שאלה! 🙂

השאר תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם. שדה חובה *

*